יציאה מהבית: 4:30 לפנות בוקר
מרחק נסיעה: 150 ק"מ
היעד: דרך פסטורלית בין הכפרים טובא וא-טוואני
המטלה: לראות בעיניים, האם אכן ילדים קטנים צועדים לבית ספר בליווי צבאי צמוד כדי לא לספוג מנחת זרועם של מתנחלים?
יום לפני פתיחת שנת הלימודים בישראל, בהחלט זמן מתאים לבדוק, בואו תראו >>>
זהו עלי, כיום צעיר משכיל, פעם תלמיד כיתה א', שחלום הבלהות שלו התגשם. ביום היחיד שהצבא לא הגיע, צעירים מחוות מעון התנפלו עליו ועל חבריו. נהלים באו, נהלים חודדו - לילדי טובא עד עצם היום אסור לצעוד ללא ליווי. ואם הג'יפ הצבאי מאחר? חכו. כי למה לטפל באלימות אם אפשר לסנג'ר ילדים.
והנה הם הילדים. תחילה יצעדו לבד עד לנקודת המפגש עם הג'יפ הצבאי. בסוף עוד תיוותר להם דרך אחרי שהחיילים יעזבו, אליה יצטרפו מתנדבים כדי לטעת תחושת ביטחון.
שפה אין פה לתקשר איתם - תנועות גוף כן. ידיים קטנות אט אט נכרכות, חיוכים הססניים ננסכים. צועדים.
ככה זה 17 שנה.
ילדים הולכים לבית ספר בצל החיילים; שלל מקרי אלימות מתועדים ומתפרסמים לרוב; עולם כמנהגו.
הבוקר היו שם חברי הכנסת מוסי רז וגבי לסקי (מרצ) שאלתי אותם: למה הגעתם? @gaby_lasky @mossi_raz
אורי גבעתי מ"שוברים שתיקה" מתרוצץ בין הכפרים כמו במגרש ביתי. הוא - יחד עם אקטיביסטים מסורים שחלקם עוברים לגור תקופות באזור כדי להושיט יד - ליווה אותנו הבוקר, ויש לו תובנות לחלוק: @origivati
לסיום, מילה אישית: להסתובב בין הררי ההתנחלויות יפהיפיות ההולכות ונערמות סביב כפרים מקומיים מטים ליפול, ולראות בכל חור ופינה שלטים המזמינים ל"פדיון כפרות", זה מעלה בך... בעצם עזבו, מורכב מדי. ניפרד בלי מילה אישית.
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.