1/ יש לא מעט עדויות, מקראיות וארכיאולוגיות שמספרות סיפור מעניין, אפשר להבין מהעדויות האלו שהיהדות המקראית לא היתה דת מונותאיסטית בכלל, ואולי היא אפילו לא התיימרה להיות כזו. מה העדויות הללו? מתחילים #שרשור. >>
@queenjo102 @yair_y
2/ >> אז איך באמת הפוליתאיזם המקראי בא לידי ביטוי? תל ערד נחפר על ידי הארכיאולוגים רות עמירן ויוחנן אהרוני בשנות ה - 60 וה - 70 של המאה העשרים. הממצא שנחשף בחפירות שלהם כלל עיר גדולה ומבוצרת עם חומה ומגדלי שמירה מתקופת הברונזה הקדומה ומצודה מתקופת הברזל בראש התל. >>
3/ >> במקדש בתוך המצודה מתקופת הברזל נמצא מזבח, שאותו שייך אהרוני לאמצע המאה ה - 8 לפנה"ס. המזבח נמצא ללא קרניים, אבל מבדיקה נראה שכנראה היו לו קרניים בשלב מסוים. זה פותח את הדלת לשתי אפשרויות: האחת והפחות סבירה שהמבנה אינו מזבח בכלל והשנייה שהמזבח נותץ במהלך טיהורי חזקיהו. >>
4/ >> בחפירות בשער העיר בתל לכיש בשנים 2015-2016 נמצא שהתא המזרחי של השער הומר בשלב מאוחר יותר למקדש. במקדש בשער לכיש נמצא דביר ובתוכו שני מזבחות, שהקרניים שלהם בבירור נקטמו, פעולה שהופכת את המזבח לסתם אבן ובעצם מבטלת את היותו פריט הפולחני. >>
5/ >> בצמוד למזבחות בשער לכיש נמצאה אבן ובה חור ותעלה, וככל הנראה מדובר באסלה עתיקה. הפיכת מקדש לבית שימוש היא מעשה שבהכרח מבזה את קדושת המקום. התגלית הזו בלכיש רק חיזקה את העדות לביטול הפולחן במקום ואת הזלזול באלים להם סגדו באותו מקדש. >>
6/ >> יתכן והאסלה הזו היא עדות מאוד ברורה לאותו טיהור שעשה חזקיהו עליו מסופר בספר מלכים ב', פרק י"ח: "ד הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת, וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת, וְכָרַת, אֶת-הָאֲשֵׁרָה;". אז יש לנו עדויות לניתוץ הבמות והמזבחות מחוץ לירושלים לפחות בשני אתרים, לכיש וערד. >>
7/ >> אהרוני חפר גם בתל באר שבע, ושם מצא חלקי מזבח שנבנה מאבני גזית, בנייה שנוגדת את הכתוב בספר שמות פרק כ', שם כתוב שאסור לבנות מזבח מאבני גזית: "כא וְאִם-מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה-לִּי, לֹא-תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית: כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ, וַתְּחַלְלֶהָ." >>
8/ >> בחפירות שערך אברהם בירן בתל דן נחשפו חלקים של מזבח, אך המזבח מדן היה גדול כמעט פי שניים מזה שנמצא בתל באר שבע. בהחלט רואים הבדלים בין המזבחות של דן, באר שבע וערד, והמזבח מתל ערד הוא יוצא הדופן דווקא בגלל שהוא היחיד שבנוי לפי כל כללי בניית המזבח. >>
9/ >> אי לכך יתכן מאוד שדווקא המזבח בתל ערד שימש לעבודת האל, ואולי המזבח מתל דן מהווה עדות למקדשים שבנה ירובעם בדן ובבית אל לאחר פילוג הממלכה. קיומם של מזבחות אלה באתרים שונים, שבהכרח שייכים לממלכות יהודה וישראל לפני הגלויות, מעלה שאלה מעניינת מאוד. >>
10/ >> אם בית המקדש עדיין עמד בירושלים באותה תקופה (המקדש חרב בשנת 586 לפנה"ס, תחילת המאה ה–6 לפנה"ס), והפולחן, ככל שאפשר להבין מהטקסט, היה כרוך בעלייה לרגל למקדש שלוש פעמים בשנה, מדוע בכלל היו מזבחות במקומות האלו? הרי לפי כל מה שאנחנו יודעים, זבח פרטי התרחש רק במקדש. >>
11/ >> לשאלה הזו אין תשובה ברורה, רק השערה, שמזבחות אלו שימשו לעבודה זרה שאותה הוקיע חזקיהו במהלך ניתוץ המזבחות. אבל עבודה זרה זה ענין אחד, אמונה ביותר מאל אחד זה כבר נושא אחר לגמרי. כאן נכנסת לתמונה עדות נוספת ומעניינת במיוחד, שמעלה הרבה שאלות על אופי האלוהות של עם ישראל. >>
12/ >> כאן עולה גם השאלה לגבי האשרה, בת זוגו של יהוה. העדות הזו מגיעה גם היא מתל ערד, שם נמצא מבנה שהחופרים פירשו כדביר, קודש הקודשים של המקדש. בחפירה בדביר נמצאו שני מזבחות קטנים, כשאחד גבוה מהשני ושניהם שכובים על צידם. >>
13/ >> על המשטח העליון של שני המזבחות נמצאו שרידים של חומר אורגני שרוף, מה שהוביל את החופרים להסיק שהמזבחות האלו שימשו להדלקת קטורת (וגם קנאביס). הצורה של המזבחות הקטנים האלו שונה מהמזבחות האחרים שנמצאו, אין להם קרניים בפינות או סימני שבירה, כלומר לא היו להם קרניים בכלל. >>
14/ >> העדר הקרניים מבדיל את מזבחות ערד משאר המזבחות (באר שבע, לכיש), והשאלה שעולה היא כמובן, אם הפולחן לפי התנ"ך היה לאל אחד, למה יש שני מזבחות בתל ערד, שהוא אתר יהודאי מובהק? אולי צריך להבין שדת היא דבר דינאמי, והיהדות במאה ה - 8 לפנה"ס היתה שונה בתכלית מזו שאנו מכירים היום. >>
הספר "ממצא חומרי בעידן דיגיטלי - מסע לעבר הארכיאולוגיה של העולם" יצא לאור! סקירה ארכיאולוגית של ההיסטוריה של העולם, מבוססת שרשורים, אבל לא רק.
מוזמנות/ים להיכנס ללינק ולרכוש עותק, ביום שישי הבא נסגרת תקופת ההזמנה המוקדמת הראשונה.
אפשרויות הזמנה בלינק הבא: lp.vp4.me/qcr6
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.