נאום מדהים, עוצמתי וחזק במיוחד של המשנה ליועמש, דינה זילבר בכנס העמותה למשפט ציבורי. מציע לכולם לקחת נשימה ארוכה ולקרוא דברים שנאמרים מעומק הלב:
"מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר
"מזה זמן, מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים. זה קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר
לא נחלתם של שוליים סהרוריים. מנטרות כגון: "הפקידים גונבים את המדינה", "די לשלטון היועמ"שים", "פרקליטות רקובה", הולכות ומתפשטות וקונות אחיזה בקרב חלקים בציבור. זרעי רוע נישאים ברוח, מעירים תסיסות, מערערים מוסכמות יסוד.
"אביחי מנדבליט מצפצף על החוק", "שי ניצן מושחת", "ליאת בן ארי לכלא", "דינה זילבר ראש האופוזיציה". זו פרסונליזציה. במקום רוע אמורפי, יש כתובת לשנאה. וכשמדובר בנשים אדומות שיער – קלאסיקה של מכשפות. פרסונליזציה כשלעצמה לא חייבת להיות דבר שלילי. באופן עקרוני יש לה פוטנציאל לקרב, ליצור
אהדה, להאניש, להסיר חומות. מה שהופך את הפרסונליזציה שאני מדברת עליה לשלילית הוא ההשטחה של הדמויות. אפילו לא לקריקטורה, אלא פשוט לפלקט, וכזה הצבוע כולו בשחור. משרתי ציבור נאמנים לשליחות הציבורית ולשירות העם והמדינה, מוצאים את עצמם מוצגים כמושחתים, שיכורי כוח, מהפכנים, מפלצות;
מדמויות עגולות, רב מימדיות הם הפכו ללוח מטרה של שנאה ותו לא...בראשית היתה המשטרה. לאחר שסיימה את החקירה והעבירה את ממצאיה למשרד המשפטים, אש הדה לגיטימציה החלה לחרוך את הפרקליטות. אש אש מדורה. בשבועות האחרונים התקבלה ההחלטה הסופית ביחס לתיקים, החלטה שהיו שותפים לה כ-25 משפטנים
בכירים ומקצוענים ושהתקבלה לבסוף על ידי היועץ. כעת לא רק "שי ניצן חצוף ושיכור כוח", "ליאת בן ארי מושחתים עד היסוד". כעת מעגל "הקושרים" מתרחב ומחבק אל תוכו בלשונות של אש גם את אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ששימש קודם לכן כמזכיר הממשלה, והוא מואשם בימים אלו בתפירת תיקים
מה שמשותף לשלישיה הזו (מנדלבליט, שי ניצן וליאת בן ארי) חוץ מהמאבטח הצמוד, הוא שהיא מייצגת את הפנים היפות של הארץ על גווניה השונים. הפצ"ר לשעבר, הצנחן, מרכזת השבט בצופים, המתנדבת לטובת גורמים מוחלשים בחברה, אנשים שהוותק המצטבר שלהם בשירות המדינה הוא כ-80 שנים. עליהם נאמר שהם
מקדמים את ההפיכה השלטונית? הם "המורדים במלכות?"
הבחירה להשטיח את הביוגרפיה, להשכיח את התרומה המצטברת, את השיקוף של הגוונים השונים של החברה הישראלית ולרדד לתווית אינה מקרית. הבחירה להפריט, להעמיד כל אחד מאיתנו לבד, תכליתה להפשיט אותנו ממגן הממלכתיות, להפוך את מלאכת השנאה לקלה יותר. קל להאשים את התובעת בתיקי ראש הממשלה באכיפה
סלקטיבית, קשה יותר להאשים את התובעת בתיק של אהוד אולמרט בכך. קל להאשים את פרקליט המדינה בסמולנות בס', קשה יותר להאשים בכך את מי שגדל והתחנך בערוגות המגזר הדתי, את "מר ביטחון", שנודע כפרקליט הנחוש וזקוף הקומה ביותר של המדינה בעשורים האחרונים
