1/ חייבים להיות הוגנים,ואם דיברנו על כתב החרטומים לפני כמה ימים אז מן הראוי שעכשיו נעשה #שרשור על, כתב היתדות.
כמו כתב החרטומים, כתב היתדות הוא אחד הכתבים העתיקים בעולם, והוא מופיע סביב שנת 3000 לפנה"ס, עם בסגל אחד גדול מכתב החרטומים, הוא לא משרת רק עם אחד. >>
@queenjo102
כמו כתב החרטומים, כתב היתדות הוא אחד הכתבים העתיקים בעולם, והוא מופיע סביב שנת 3000 לפנה"ס, עם בסגל אחד גדול מכתב החרטומים, הוא לא משרת רק עם אחד. >>
@queenjo102
2/ >> את הכתב ממצאים השומרים בכדי שיוכלו לבטא את השפה שלהם בצורה גראפית. העדות המוקדמת ביותר המוכרת היום לכתב היתדות היא "לוחות קיש" שנמצאו בעיר העתיקה קיש, שמתוארכים בערך לשנת 3500 לפנה"ס. >>
3/ >> כתב היתדות הוא כתב פיקטוגרפי, כלומר, בדומה לכתב החרטומים הוא כתב שמבוסס על ציורים שכל ציור מבטא מילה.
יש לא מעט דוגמאות ומהלך ההתפתחות של כתב היתדות מהציורים הראשונים לסימנים שאנחנו מכירים היום כבר מוכר לגמרי. >>
יש לא מעט דוגמאות ומהלך ההתפתחות של כתב היתדות מהציורים הראשונים לסימנים שאנחנו מכירים היום כבר מוכר לגמרי. >>
4/ >> פיענוח כתב היתדות החל במאה ה - 18, אז חזרו מגלי ארצות בריטים וצרפתים עם לוחות ועליהם בכתב יתדות. הכתובת הראשונה שתורגמה בכתב היתדות היתה כתובת בהיסטון שתורגמה על ידי רולינסטון בשנת 1835. כמו אבן הרוזטה הכתובת מכילה 3 שפות שונות, פרסית עתיקה, עילמית ובבלית. >>
5/ >> כמו כל כתב, גם כתב היתדות עבר גלגולים רבים. בתחילה כאמור היה הכתב פשוט של ציורים, סביב שנת 2600 לפנה"ס מופיעים הסימנים הראשונים שאפשר לקרוא להם מאידיאוגרמות. ובסוף האלף ה - 3 לפנה"ס מתחיל השימוש ביתדות הקטנים איתם כתבו, היתדות שנתנו לכתב את השם שלו. >>
* אסטלת חוקי חמורבי.
* אסטלת חוקי חמורבי.
6/ >> כתב היתדות נשאר בשימוש כמעט עד סוף המאה הראשון לספירה, ולמעשה הוא נדחק הצידה ויוצא משימוש בעקבות צבירת הפופולריות של כתבים אלפביתים כמו הכתב הפיניקי והעברי, וגם הכתב הארמי. הכתובת האחרונה הידועה שנכתבה בכתב יתדות היא מסמך אסטרונומי שמתוארך בערך לשנת 75 לספירה. >>
7/ >> גם בארץ ישראל נמצאו תעודות שנכתבו בכתב יתדות. ביניהן אפשר למצוא את מכתבי תענך, מספר לוחות שנמצאו בתל ידיד ובתל חצור. בתל חצור נמצאה כתובת על לוח טין קטן בכתב יתדות עם רשימה חלקית של חוקים שמזכירים את חוקי חמורבי. >>
* הכתובת מתל חצור.
* הכתובת מתל חצור.
8/ >> הכתב עבר שינויים שהתאימו אותו לשפות השונות אותן שימש, השומרית, האכדית, האשורית ועוד.
בניגוד לכתב החרטומים נשאר הכתב כמעט זהה לאורך תקופת השימוש בו, שנמשך יותר מהשימוש בכתב החרטומים, למרות שהופיע באותה תקופה, הברונזה הקדומה.
- הסוף -
* הכרזת כורש, כתב יתדות בשפה האכדית.
בניגוד לכתב החרטומים נשאר הכתב כמעט זהה לאורך תקופת השימוש בו, שנמשך יותר מהשימוש בכתב החרטומים, למרות שהופיע באותה תקופה, הברונזה הקדומה.
- הסוף -
* הכרזת כורש, כתב יתדות בשפה האכדית.
