Thread by @MischakMilim

שרשור ארוך, המצטרף לפרק שאנו מפרסמים היום.

הנושא: מדוע לדעתנו הרשות השופטת היא זו הממנה את השופטים בישראל.

זה לא יהיה קצר, אבל אם אין לכם זמן, תקראו רק את הסעיף הראשון, כי אחריו אפשר להגיד "נקודה".

להלן: >>>

1. כל המועמדים לכס השיפוט עוברים סינון על ידי שופטים, כך שאין אדם שמגיע כמועמד לועדה למינוי שופטים לפני שהוא עבר סינון. זה מתבצע במספר שלבים.
שלב א'- "קורס הכנה לשפיטה". מה זה הקורס הזה? ובכן זהו בעצם גיבוש שהומצא אי שם לפני כ-30 שנה, ואינו מעוגן בחוק, וכולל הערכה סובייקטיבית>>

של תכונות אישיות, ולא עושים את זה פסיכולוגים, אלא שופטים. לפני כמה שנים בודדות צורפו פסיכולוג לצוות ההערכה בעקבות ביקורת. המועמדים לא מקבלים הסבר למה כן או למה לא עברו. להלן כמה פרטים על הקורס הזה: >>

(א) עדות של אדם שחווה את הגיבוש - soundcloud.com/galey-israel/1… ; (ב) קורס זה אינו מופיע, ולכן מנוגד ל"כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמ"ד 1984" - nevo.co.il/law_html/law01… ; (ג) עוד פרטים במאמר - maariv.co.il/journalists/jo… ;

שלב ב' - ועדת המשנה - כל מועמד מגיע לריאיון אצל ועדת המשנה הכוללת לפחות שלושה חברים - שניים ממערכת המשפט (שופט עליון ונציג לשכת עוה"ד), ונציג אחד של הריבון (הכנסת). מכאן שיש רוב מובנה למערכת המשפט, ורק מי שעובר את שלב הריאיון בועדה זו עולה כמועמד לועדה הראשית. >>

עוד ייאמר, שראש ועדת המשנה הוא השופט העליון, והוא רשאי לבחור להגדיל את הועדה כדי לבסס את הרוב שלו אם ירצה.
שלב ג' - ועדת השתיים - ועדה מייעצת בהתנדבות מטעם נשיא/ת ביה"מש העליון, אשר עוזרת לאסוף מידע ולגבש המלצות על מועמדים לשפיטה. כמה דברים חשובים על ועדה זו: >>

(א) ועדה זו מנוגדת לחוק יסוד, שכן ב"חוק יסוד: השפיטה", בין השאר נקבע כי כל חבר ועדה יצביע על פי שיקול דעתו, מבלי להתחשב בשיקוליו של הגוף ששלח אותו, מתוך כוונה למנוע “גושים” שיתגבשו מראש בין חברי הועדה - haaretz.co.il/news/law/.prem…. >>

(ב) הועדה הזו כמובן נשמרה בסוד, ולאחר שנתגלתה, פסקו השופטים ברוב יושרתם כי לא חל עליה החוק לחופש מידע, ולא צריך לפרסם את הפרוטוקולים או ההמלצות - bit.ly/2VyiSKq. (ג) האם השופטים מתייעצים בינם לבין עצמם לפני הועדה בניגוד לחוק? ובכן, לא רק שהתשובה היא כן, 12 פעמים לפחות >>

אלא גם חבריהם לכס השיפוט מצטרפים אליהם להתייעצויות, להלן אסתר חיות לפני מינויה לנשיאה - israelhayom.co.il/article/521783. לפי פרסומים שונים, השופטים הנציגים בוועדה מצביעים כפה אחד, אולי למעט מקרים מאוד מאוד חריגים (שאיני שמעתי אליהם, אך נשאיר מקום לספק).
נקודה.
>>

אבל רגע, זה ממש לא נגמר כאן...
2. בועדה לבחירת שופטים יש 9 חברים: נציגי הרשות המחוקקת (שני חברי כנסת), נציגי הרשות המבצעת (שני שרים), נציגי הרשות השופטת (שלושה שופטי בית המשפט העליון) ונציגי לשכת עורכי הדין (שני חברים). >>

מכאן, שיש רוב של 5-4 למערכת המשפט על פני נציגי הציבור, והם יכולים למנות את עצמם, ונציגי הריבון אינם פקטור במינוי. >>

3. רגע, בוודאי תגידו... אבל שופטי עליון צריכים להתמנות ברוב מיוחד של 7 מתוך 9, ואז אין רוב אוטומטי למערכת המשפט (תיקון משנת 2008). אז ראשית, שימו לב שלשופטי העליון יש וטו, כי הם שלושה, ולכן תמיד יוכלו למנוע מינוי לעליון. >>

שנית, אכן, במקרה זה, לאחר דרך החתחתים שעברנו עד הלום, יש השפעה מסויימת לנציגי הריבון, שכן יש וטו הדדי. Hurray. אם אתם חושבים שזו השפעה ראויה, אשריכם. להבדיל אלף אלפי הבדלות, לפי היגיון כזה באיראן יש דמוקרטיה, כי גם שם האזרחים יכולים להצביע, אחרי שחמינאי סינן רק את המועמדים. >>

4. סליחה... רגע... מה עושים שם חברים בלשכת עורכי הדין? עורכי דין שממנים שופטים? האם אותם עורכי דין ינהלו תיקים אל מול השופטים שהם הצביעו בעדם או נגדם? האם המשרדים של עורכי דין אלה לא יהיו מול השופטים באולם המשפט? ובכן, כן. >>

ניגוד העניינים המובנה הזה, הכל-כך מסוכן ומטורף הזה קיים ושריר ונוראי. כך נוצרות מערכות יחסים מעוותות, עם התחנפויות הדדיות, ליקוקים ופינוקים, יחסי תן וקח, ועוד. עיוות נוראי ובכיה לדורות. נראה לכם מעוות? >>

ובכן לנשיאה בדימוס מרים נאור זה נראה סבבה לגמרי: "שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין השופטים הוא שיתוף פעולה בין שני הגורמים המונחים בראש ובראשונה משיקולים מקצועיים, בבחירת המועמדים האיכותיים ביותר לתפקיד". לשופטים מותר. למי אסור לדעתכם? >>

צדקתם, לנציגי הריבון לשיטתה: "לעומת זאת, שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה, כברית מוצהרת, טומן בחובו סכנה כי הבחירה תחתור לקידום אג'נדה פוליטית על חשבון שיקולים מקצועיים". הבנתם? ניגוד עניינים מקצועי - אין, שיקולים של אג'נדה - אאוט. >>

אהרון ברק אמר זאת גם על פרופ' רות גביזון - יש לה אג'נדה - ynet.co.il/articles/0,734…. חבל רק שאהרון ברק שטח את האג'נדה שלו מספר פעמים רב על הדפוס ובפסקי הדיון שלו. >>

דוגמא: "אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי. לנו הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר. אנחנו איננו רואים את תפקידנו כמוגבל לטכנאות המשפטית; אנחנו רואים את תפקידנו ככולל את המדינאות המשפטית" >>

(אהרן ברק, "שלטון החוק", בתוך שמעון שטרית (עורך), חידושים והתפתחויות בחקיקה ובמשפט: קובץ ההרצאות בימי העיון לשופטים תשל"ו, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1977, עמ' 25.) הבנתם? מדינאות משפטית!
5. טוב, אבל לשופטים יש שיקולים מקצועיים גרידא. כן, בטח -

https://twitter.com/Meshilut/status/1131849126096887808

>>

6. השופטים אפילו יכולים למנוע את כינוס הועדה לבחירת שופטים, וכך לעקב אפילו דיון בנושא כל עוד לא בא להם. לדוגמא: דורית בייניש, שמונתה לעליון בזמן ממשלת מעבר, מסרבת להגיע לוועדה מכיוון ש... ובכן... יש ממשלת מעבר - ynet.co.il/articles/0,734… >>

7. זה בטח לא חריג בהשוואה עולמית, נכון? ובכן, איני יודע בקשר לערכאות תחתונות, אך בכל הקשור לערכאה חוקתית עליונה (=ערכאה שלה יש ביקורת שיפוטית על חוקים והיכולת לפסילתם על בסיס מדיניות וערכים), זה חריג מאוד בעולם המערבי. למעשה אין שום דבר קרוב לזה. >>

קחו לכם כמה דקות לעיין במאמר זה - ynet.co.il/articles/0,734…, או יותר טוב - קראו את המחקר המלא - kohelet.org.il/wp-content/upl…. ולא, אני לא יודע מה בדיוק יש בהודו, ייתכן ומשהו דומה, אך אני לא משווה את עצמי להודו בשום דבר, בטח לא במוסדות הדמוקרטיים. >>

אז מי בוחר את השופטים?
יש משחק בקקי בוועדה למינוי שופטים, ולעיתים יש אפילו הסכמות. אבל מי שבוחר את השופטים זה הם עצמם. נקודה.

יאללה חפרתי... מי שם פה את האפליקציה שמאפשרת לקרוא שרשורים בקלות? 😀