אני רוצה לדבר על עשרות גברים שעומדים בתור כדי לאנוס נערה בת 16. בואו נדבר עליהם. איך זה יכול להיות שאתה מוצא את עצמך אחד מ-30 גברים שאונסים נערה בת 16. איך זה נראה למישהו שם הגיוני, שעשרות גברים עומדים בתור, כדי "לקיים יחסי מין" (לפי כותרת אחרת שראיתי) עם נערה בת 16.
באיזה עולם אנחנו חיות, שבו הסיטואציה הזאת בכלל הגיונית. שבו אף אחד מהם לא קם ועצר את זה. איך זה שאף אחד לא סרב לקחת חלק באונס הקבוצתי הזה. שאף אחד לא קרא למשטרה. שאף אחד לא לקח אותה משם. 30 גברים. #לא_כל_הגברים, כמובן, אבל לפחות 30 מהם (רק בחדר הזה באילת).
באיזה עולם הגברים האלו גדלו..? בכמה פורנו הם צפו? איך זה נראה להם הגיוני בכלל, שנערה בת 16 תסכים ש-30 גברים יעברו בתוכה, כאילו שהיא רכוש ציבורי? ואם זה לא נראה להם הגיוני, אז איך אף אחד שם לא עצר את זה? אפילו לא אחד..?
אני רוצה שנעצור הכל, ונדבר על הגברים האלו. כל אחד מה-30 האלו. זה שהוביל את האונס הקבוצתי, זה שסתם "נקלע לסיטואציה", וזה שפחד לעצור את זה.
שלושים מול אחת. שלושים נגד אחת. איך זאת לא הכותרת הראשית בכל אתר חדשות? חייבים לדבר על ה-30 גברים האלו.
נטע עמית.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
חידה: גבר חנק את בת זוגו, דקר אותה, והטיח את בנם המשותף על הרצפה כשזה ניסה לעצור בעדו.
במה יואשם הגבר?
התשובה הבלתי מתקבלת על הדעת הינה: תקיפה ופציעה. לא ניסיון לרצח. תקיפה ופציעה.
ואלו פרטי האירוע כפי שנמסרו מדוברות משטרת מחוז ירושלים (אזהרת טריגר)
כתב אישום הוגש בימים אלו ע״י יחידת התביעות ירושלים כנגד תושב בית שמש הנאשם בתקיפתה ופציעתה של רעייתו בשלושה מקרים שהתרחשו במהלך השנה, שהאחרון ארע בשלהי חודש מרץ השנה והודות לתושייתה ייתכן וניצלו חייה. לצד כתב האישום הגישה התביעה בקשה להמשך מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו.
מחקירת המקרה וכפי שעולה בכתב האישום, בתאריך 26.3.21 בשעות הערב גרם הנאשם נזק במכוון למכשיר הטלפון הנייד של רעייתו ולאחר ששאלה לפשר מעשיו, נעל הנאשם את דלת הבית ושם את המפתח בכיסו.
פידאמהות:
זוכרות את הרגעים הראשונים באמהות בהם המציאות ניפצה את התמונה אותה דמיינתן בראשכן?
לפעמים זה קורה כבר בהריון, בלידה, או אחריה. מגלות שתמונת האמהות המצטיירת בקולנוע, בתקשורת וברשתות שונה מהמציאות.
בואו לשתף אותנו ולשבור יחד את מיסוך הרומנטיקה סביב חווית האמהות הראשונית!
פרויקט חדש של פוליטיקלי קוראת עולה בימים אלו #אימהות_ללאפילטר חוויות אמהות שפורצת את האימג' של האינסטגרם. בשלב הזה אנחנו אוספות סיפורי לידה ואמהות ראשונית שונים של נשים על מנת להציף את המרחב הציבורי בחוויות שונות ומגוונות.
את הסיפורים לא בהכרח נעלה בעמוד הפייסבוק שלנו וייתכן ונציג אותם באופנים שונים על ידי צילום וידאו או לחילופים כתבה באתר עם קרדיט מלא לכותבת הטקסט כמובן. נשמח לשיתוף חוויות שונות שלכן לפני אחרי ובמהלך הלידה בטופס המצורף: firebasehostingproxy.page.link/198886819888/f…
לאט לאט מתבהרת התמונה סביב הרצחה של דיאנה דדבייב, וזהו כמובן סיפור שאנחנו מכירות היטב: לאמיר רז היסטוריה של אלימות, גישה קלה מדי לנשק, סביבה מאפשרת שראתה וידעה, ואף מיהרה לעזרתו ברגע שאחרי.
זה הזמן להזכיר שבימים שאחרי הרצח התקשורת הישראלית מיהרה למסגר את אותו כ״רגע של טירוף״.
בתוך כרונולוגיה של אהבה ורומנטיקה, רגע אחד לא צפוי. בלי סימנים מקדימים, מחוץ לתבנית ה״אופיינית״, בלי הקשר חברתי רחב.
זו הנטייה המיידית התקשורת העברית כשהנרצחת אינה נראית כ״בת השכן״, ישראלית ותיקה כפי שהפרופיל מכונה בחדרי העריכה. כזו שאינה אשה ערבייה או עולה חדשה.
זו הדרך להסיט את המראה של האלימות המגדרית במקום להתבונן בה.
״אם חברות בתעשייה מעוניינות להעסיק עובדות בעלות מוגבלויות בדרגים גבוהים, הן חייבות להבין שהן צריכות ״להמר״ על אנשים שאינן בעלי ניסיון מתאים באופן מסורתי, מאחר והסוג הזה של רקורד תעסוקתי עקבי הוא הרבה יותר קשה להשגה עבורינו.״
>>
״העניין הוא לא רק להפוך את הבניין שלכם לנגיד כך שתוכלו לראיין אנשים עם מוגבלויות שיתאימו בדיוק לפרמטרים הנוקשים שהצבתם למשרה, אלא לשפץ את **כל** מתודולוגיית הגיוס שלכם.
האם העין שלנו כבר לא מבחינה בין זוהר אופנתי לדיכוי נשי?
מגזין האופנה האמריקאי V חושף את לוח השנה החדש שלו שנוצר בשיתוף פעולה עם קו ההלבשה התחתונה של המותג אמפוריו ארמאני ושורה ארוכה של כוכבות כמו בלה חדיד, ולנטינה סמפיו ואחרות.
דוגמנית העל אירינה שייק, נערת חודש פברואר, צולמה
על ידי הצלם רואן פפייר כשהיא נראית כנועה, כורעת בגבה אל המצלמה לבושה חזייה ותחתוני תחרה שחורים. ידיה משוכלות מאחורי הגב במראה שיכול להתפרש כידיים אזוקות. ראשה הנשמט לאחור והמבט המתחנן בעיניה מוסיפים לתצלום אווירה מתוחה של יחסי שולט-נשלטת שכביכול מתקיימים בין הצלם לדוגמנית.
באופן
מפתיע ומטריד, על אף שהתמונה פורסמה ברשתות החברתיות לאחרונה היא לא עוררה ביקורת משמעותית אצל מיליוני העוקבים של שייק ושל המגזין עצמו, כאילו הצילומים הללו הפכו חלק מהדרך בה אנו צורכות דימויי אופנה.
רק לא מזמן תמונות כאלה היו מעוררות ביקורת עזה, והיום- דממה.
״סלימאן מסארווה בן 25, אמו מנהלת בית ספר ״אלמוסתקבל״ יעני העתיד בערבית ואביו ראש המועצה לשעבר של כפר קרע במשולש. סלימאן נרצח ביריות כשהוא יושב בתוך הרכב שלו.
ברור לי ממעט פרטים, שהוא גדל בבית טוב וקיבל חינוך מעולה.
לא מצליחה להבין את הטוויסט בעלילה,
לא מצליחה להבין מה קרה שם שמגיע לו להירצח.
אלף שאלות מטרידות אותי מאז ששמעתי את הידיעה.
מי עומד מאחורי מסע הרציחות בתוך החברה הערבית?
זה השוק האפור? רקע רומנטי? כנופיות מסוכנות שמשליטות טרור בתוך החברה הערבית? סתם סכסוך? מדיניות מכוונת של ישראל לפרק את החברה הערבית מבפנים, בזה
שלא באמת אוכפת את העבריינים עם נשק בלתי חוקי או חוקי? מה זה זה לאלף עזאזל?
רק בשנה האחרונה נכנס השכול ליותר ממאה בית אם ואב בחברה הערבית. תכפילו את הנפגעות והנפגעים כתוצאה משרשרת האלימות.
איזה חברה תצמח להיות תוך כדי ואחרי זה?
אני כתבתי את זה כמה פעמים ואני חוזרת על זה שוב.