שרשור ארוך
אז אחרי שנרגענו מהכאוס של העימות, מציעים ניתוח של מה אנחנו מפרשים שהולך לקרות. הכיסוי התקשורתי בישראל הוא מביך, ואני לא רואה אף אחד שמנסה לנתח מה קורה שם מלבד @GadiTaub1 , @giladzw והאתר אותו לא הכרתי עד לאחרונה - hebrewnews.com #חדשות_מהעתיד
>>
אז ככה, ב-3 בנובמבר טראמפ הולך לנצח בגדול. מעל 40 מדינות, ייתכן וינצח גם בניו יורק. אז הכל סגור, לא?
לא. התוצאה תהיה תוצאת ביניים, כי ב10 מדינות, נבחרי ציבור דמוקרטים שינו את הכללים בחודשים האחרונים, ושלחו לכל המצביעים הפוטנציאליים מעטפות להצבעה בדואר.
>>
הקולות האלה יכולים להגיע עד שבוע לאחר מועד הבחירות. לאוזן ישראלית, כמדומני, זה נשמע מטורף, לא? ההצבעה בישראל מתבצעת באופן אישי ועם תעודת זהות, רשימות הדוקות וכו' (או לפחות זה אמור להיות כך, נכון @fakemeltzer ?).
>>
לאוזן האמריקאית זה אולי נשמע פחות מטורף, כי חוקי הבחירות פה שונים, ותמיד היה להם משהו דומה - הצבעה במעטפת "מצביע נעדר" - absentee ballot, ואפילו כמויות קטנות (אך לא זניחות) של הצבעות בדואר (5.9% ב-2016 - eac.gov/documents/2017…).
>>
יש פה שתי בעיות מרכזיות: 1. הצפה של המערכת. ההערכות מדברות על כ-45 מיליון הצבעות בדואר, שזה כשליש מכלל ההצבעות, וזה בנוסף לכ-50 מיליון בהצבעות מוקדמות או הצבעת נעדר. גם אם כולם אנשים טהורים, המערכת לא תעמוד בזה, והטעויות יכולות להכריע את הבחירות. דוגמאות? בבקשה:
>>
ג. פריימריס שנערכו בניו-יורק ביוני עדיין לא הוכרעו - nytimes.com/2020/08/03/nyr…
ד. לפי עיריית ניו יורק, 100,000 מצביעים בברוקלין יקבלו מעטפות עם שמות שגויים, וכך ההצבעות שלהם ייפסלו. nymag.com/intelligencer/…
כן...
>>
2. זיופים ורמאויות. אלה בחירות מאוד קוטביות ויצריות, ושני הצדדים יכולים לזייף בדואר בקלילות. כן, יש דוגמאות:
א. Project Veritas חושפים רמאויות במיניסוטה - מעטפות תמורת כסף -
אז ב-3 בנובמבר שום דבר לא יוכרע, זה ייקח לפחות עוד שבוע. אבל זה לא הכל. ספירת הקולות זה רק ההתחלה. אחרי הספירה יתחילו ערעורים, מאבקים משפטיים, ועוד. זה קרה בשנת אלפיים במחוז אחד בפלורידה והיה רגע שבר בארה"ב, ב-2020 זה יקרה פי עשרות מונים. והתוצאה?
>>
מי יאמין לתוצאות? אף אחד.
הנה הילארי מסבירה איך אסור בשום אופן לקבל את ההפסד -
.
טראמפ אומר שלא יקבל בחירות שלטענתו "מכורות" - businessinsider.com/trump-suggests…. כל צד יאשים את האחר ברמאות, בשקרים, בהפיכה שלטונית ושאר ירקות. הפולריזציה תהפוך לבלתי ניתנת לגישור.
>>
מייד אחרי התוצאות בליל הבחירות, להערכתי תהיה התעוררות מאסיבית של מהומות מצד השמאל האלים בהרבה ערים, בדומה למה שקרה בחודשים האחרונים, וביתר שאת. המהומות משמאל יימשכו שבועות, וככל שזה יימשך ותוצאת הבחירות תתחיל להשתנות, תוך עדויות הולכות ומצטברות לזיופים, תגיע תגובה.
>>
התנגשויות אלימות בעצימות הולכת וגוברת מחכות לנו בדצמבר. מה שהיה בקנושה זה רק מתאבן (). טראמפ לא ינמיך את הלהבות, וכך גם ביידן והדמוקרטים, שכבר היום מעודדים את ההפגנות ולא מגנים אלימות.
אז מה יהיה בסוף?
>>
אמרנו בעבר שהבחירות האלה הן החשובות ביותר, הפעם באמת. אני משנה את האמירה הזו, ואומר: הבחירות האלה לא משנות כלל. יותר נכון, תוצאתן לא תשנה כלום. תהיה בארה"ב מלחמת אזרחים על אמת. נכון, זה לא יהיה צבא הצפון נגד צבא הדרום, אלא הפורמט יהיה אחר.
>>
ללא קשר להצבעה, התוצאה של הבחירות תהיה מאבקים משפטיים מרים, אי קבלת התוצאות הסופיות, קוטביות קיצונית, קרבות ברחוב. זה יהיה נרחב. הפרברים גם הם לא יישארו שקטים.
סוף 2020 - נקודת סינגיולריטי בהיסטוריה של ארה"ב. לא ברור מה מחכה ב2021, ואם החברה האמריקאית תוכל לעצור את התהליך הזה.
<<
אני לא ביביסט.
יותר מזה, אני הרבה יותר קלמניסט - עיתונאי ותחקירן מהמעלה הראשונה, ואיש אמת.
למרות זאת, הקריאה, הלגיטימית, שלו ואחרים לנתניהו לרדת מהזירה עם עסקת טיעון הינה הפגנה של חוסר הבנה של התמונה הגדולה ואת המאבק שהציבור צריך לנהל על ריבונותו. במקרה זה קורה עם בנימין נתניהו.
ההתפטרות של מרידור היא דבר חיובי, אבל אולי לא במובן שחשבתם. שרשור >>
האם אנו חושבים שההתנהלות הכלכלית של הממשלה טובה? ממש לא! ככל הנראה, לפי הפרסומים, עמדתנו יותר קרובה לעמדתו של הממונה על התקציבים היוצא.
אז למה זה טוב? מכמה סיבות:
>>
1. לפי מכתב ההתפטרות, נשמע שמי שמתווה את המדיניות הם נבחרי הציבור. כן, גם אם המדיניות הכלכלית די אינפנטילית, כדאי שתתבצע על ידי נבחרינו, כדי שנוכל להעיף אותם לקיבינימט בבחירות הבאות. אנחנו נגד שלטון פקידים לטוב ולרע, כי אנו, כציבור, רוצים להיות מסוגלים להשפיע.
>>
2. במהלך יולי, מרידור התבטא בפומבי כנגד מדיניות הממשלה בכנס של מכון אהרון. לפי גלובס אמר שם: "לא נפסיק להגיד את דעתנו על המדיניות". פקיד שרוצה להגיד את דעתו, שיעשה זאת בשיחות פנימיות, ולא בפומבי. יש להתבטאויות האלה השלכות מרחיקות לכת שלא מעניינות את הפקידים.
>>
מדוע לדעתי (שחר) דגל לבנון על עיריית ת"א זה virtue signaling מהסוג העלוב ביותר?
זה מכוון לדעת קהל מחוץ לישראל, שתיתן לרגע כמה לייקים בFB, ואז תמשיך להצביע נגדנו בUN ולתבוע אותנו בהאג. כל זה תוך התעלמות בוטה מישראלים שזה מפריע להם. יוצאי צד"ל למשל. משפחות שכולות. הלומי קרב.
לא, זה לא מזיק לחיילי צה"ל, או מסכן אותם, או כל דבר מהשטויות האחרות. מי שבעד זה, מראה שאכפת לו לקבל טפיחה על השכם מ"אזרחי העולם" יותר מאשר אזרחי ישראל, זה הכל.
אין נזק ישיר בדגל על העירייה. יש נזק בכך שיש מי שחושב שזה רעיון טוב.
"אבל מיה חליפה, ויש לה מלא עוקבים!"
אתם לא מדברים מזרח תיכונית. מיה חליפה מייצגת את העם הלבנוני כנראה קצת פחות מאשר גל גדות (לדוגמא) מייצגת את העם בישראל. זה פשוט שטויות.
פרק חדש!
זוהר ושחר סוקרים את המצב בארה"ב, ומתיימרים לתת פרשנות שמתארת את המצב ממעוף הציפור – למה זה קורה ולאן זה הולך? אם אתם רוצים לדעת את גודל השעה, האזינו.
חפשו "משחק מילים" באפליקציות הפודקאסטים השונות
באתר: bit.ly/2NZrKV6
ביוטיוב:
אז מה הם רוצים?
להילחם במערב, בקפיטליזם, בארה"ב, בדמוקרטיה. שרשור זה יביא דוגמאות רבות לכך. זוהי מלחמת התרבות, והיא כבר לא מלחמה קרה כל כך מכיוון שכולם מתקפלים אל מול המהפכנים.
1. ראש העיר מיניאפוליס לא הבין איזה דרקון הוא מאכיל