תסריט לסרט קישוני, בקטגוריית המדע הבדיוני: נגד ראש ממשלה מוגש כתב אישום. הוא מוותר על החסינות שלו על מדשאות הבית הלבן, בעודו ממתין להכרזה היסטורית על החלת ריבונות בבית הלבן.
סנגורי ראש הממשלה מודיעים במסמך רשמי שאת ההודעה והנימוקים על הסרת החיסנות אפשר למצוא בדף הפייסבוק שלו <<
ראש הממשלה מוותר על החסינות רק לאחר שיריבו הפוליטי (שממש כמה חודשים לאחר מכן יהפוך לשותפו לממשלת אחדות אמיצה עם הסכם רוטציה מפואר) עולה על טיסה בדרכו לישראל כדי לדון על החסינות.
בכך נותר ראש הממשלה לבד עם נשיא ארה"ב, ויקבל את כל הקרדיט על החלת הריבונות על כל ההתיישבות ביו"ש. <<<
אלא שקצת לאחר הויתור על החסינות, שוד ושבר - אין ריבונות, אין גביע, אין אירופה. ג'ארד תקע ברקס.
טוב, האישום מוגש. מתנהל הליך. בית המשפט מחייב את היועץ המשפטי לממשלה (שהיה מזכירו בעבר של ראש הממשלה, ושנחשד בעצמו בפלילים) לתקן את כתב האישום.
מעניין לציין (ומשום מה, לא הוזכר על ידי המאשימה בתגובתה) שיש החלטה מלפני פחות משבוע ממש עניין דומה, אם לא זהה.
ראש מועצה עומד לדין. לטענתו, יש לבטל נגדו את כתב האישום בשל טענת 'הגנה מן הצדק'. זאת מן הטעם שחקירת העבירות שהבשילו לכדי כתב האישום – לא אושרה על ידי הגורם המוסמך.
לדבריו: "לקביעתי, אין המדובר בפגם כלל, וניתן אישור כדין טרם הפתיחה בחקירה. ואולם, גם אם שגיתי בקביעתי זו, עדיין אין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. עוצמתו של הפגם – ככל שקיים כזה - אינה גבוהה..."
עוד נכתב כי "בנוסף, ואף לו נפל פגם כאמור, הרי שהוא תוקן נוכח העובדה כי דבר החקירה והגשת כתב האישום הובאו, גם אם בדיעבד, לידיעת המשנה לפרקליט המדינה (לעניינים פליליים) – ואושרו על ידו".
...
"אינני סבור כי ניהול ההליך נגד הנאשם – נוגד את עקרונות הצדק וההגינות".
שרשור יהודי-הלכתי על התנהלות השר אריה דרעי שמצד אחד אמר שהסגר הכרחי כי מדובר בפיקוח נפש ומצד שני נמנע בהצבעה כי הוא לא יכול לתמוך בסגירת בתי כנסת ותלמודי תורה:
נתחיל: כידוע - פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה, כולל שבת ויום כיפור, למעט עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים
<<<
אפילו ספק פיקוח נפש דוחה שמירת שבת.
כמו שכתב הרמב"ם: "אם אמר רופא לחלל עליו את השבת ורופא אחר אומר אינו צריך מחללין עליו את השבת שספק נפשות דוחה את השבת".
תלמוד תורה שהיא מצווה חשובה מתוך תרי"ג מצוות, אם כן, נדחה מפני פיקוח נפש.
<<<
תפילה במניין היא לא מצווה מן התורה. לפי רוב הדעות, יש חובה מהתורה להתפלל, אך ודאי שאין חובה מהתורה להתפלל במניין.
גם חז"ל לא חייבו זאת. אמנם, יש חשיבות לדברי חז"ל להתפלל במניין, וכמו שכתב הרמב"ם: "צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור".