**פרויקט מיוחד**
הסיקור האוהד שקיבל נתניהו באתר וואלה בימי "שוחד המיליארד שמונה מאות אלף", כותרות מימי בחירות 2015.
בואו נראה את הסיקור המרגש באתר החשוב והמשפיע "וואלה" שזיכה את ישועה בהודעה מאלוביץ': "ברכות! הבאת לנתניהו את הבחירות!"
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
בסוף יוני 2019, הפדופיל אפשטיין שולח לחברו סטיב באנון כתבה מווינט באנגלית על הקמת המפלגה החדשה של אהוד ברק, ומוסיף: ״הייתי עסוק״.
כלומר, עבריין המין מבהיר לבאנון שהוא פעל להקמת המפלגה החדשה של ברק.
באנון עונה לו: ״וואו. וואו. וואו.״
בהמשך כותב אפשטיין:
אני מתמודד עם אהוד בישראל. משגע אותי
I’m dealing with Ehud in Israel.
Making me crazy
באנון משיב: אהוד מאסיבי - אנחנו יכולים להכריז שאני היועץ האסטרטגי שלו?
הפדופיל עונה: זה יהיה קמפיין ארוך. הבחירות רק בספטמבר (17). הרבה על מה לדבר.
באנון: זה מהלך מבריק
אפשטיין עונה: תודה. זה רק הצעד הראשון. עכשיו אתה מבין למה טראמפ מתעורר באמצע הלילה מזיע כשהוא שומע שאתה ואני חברים.
זו ההתכתבות מה 28 ביוני 2019.
שבוע מאוחר יותר, ב 6 ביולי, אפשטיין נעצר באשמת סחר בקטינים למטרות מין, בין יתר האישומים.
באוגוסט הוא ״התאובד״ בתאו.
כל מי שאינו מטומטם מבין שמכונת הרעל הרל"ביסטית הגתה את הביטוי "מכונת רעל ביביסטית" כי כך השמאל פועל משחר ההיסטוריה.
השמאל זו כת רשע ורצח, ואחת הטקטיקות הבסיסיות שלו היא לייחס לימין את פשעיו.
האמת היא זו:
מצד אחד ישנם ביביסטים, שזו הקבוצה הפוליטית החכמה ביותר בארץ, אם לא בעולם. >
זו קבוצה גדולה מאד של אנשים בעלי שכל ישר, בוחן מציאות תקין ותודעה חופשית, שחסינה באופן כמעט בלתי נתפס למערכים מטורפים של פרופגנדה ורעל ולמכבשי תעמולה אימתניים.
זו קבוצה שלמדה במשך עשורים לקרוא את החדשות שמאחורי החדשות, להבין את האמת שמאחורי מסך השקרים, ולשמור על תודעה נקיה מרעל.>
מנגד מפעיל השמאל מכונת רעל רל"ביסטית מטורפת, ממומנת בהון בלתי נדלה, שפועלת כבר שלושה עשורים נגד אדם אחד (כי הוא היחיד שיכול לעמוד מול השמאל).
יש לה את כל מעוזי הכח, את מערכת המשפט הרקובה, את משרדי הפרסום וכלי התקשורת הגדולים ויכולות להנדס את תודעת ההמון ברמות שסטלין רק חלם עליהן.
עמוס ידלין, האיש, האגדה, כוכב האולפנים ואלוף מכוני המחקר במימון אמריקאי, המוח האסטרטגי המבריק שמאז תפקודו הפנומנלי כר׳ אמ״ן במלחמת לבנון השניה ועד טבח שמחת תורה, עבור בהסכם מסירת השטח הימי לחזבאללה, לא מפסיק לספק לנו פרשנות והערכות בטחוניות מבריקות, שאמנם מתרסקות פעם אחר פעם אל >
קרקע המציאות אבל נאמרות בטון סמכותי ויודע כל - וזה העיקר.
אז ידלין בירך אמש עילוי אחר מהז׳אנר, האלוף במיל׳ גיורא איילנד, על הצטרפותו לצוות MIND ISRAEL, כיועץ בכיר לפרויקט ״מאסון לחזון״.
מה זה הדבר הזה? או! טוב ששאלתם!
מסתבר ש׳מיינד ישראל׳ הוא ארגון שקם בתחילת יוני השנה. בכתבה >
שהתפרסמה בגלובס אפשר להכיר את הנפשות הפועלות ואת השמות המפוצצים שהגיעו לאירוע ההשקה.
משגריר ארה״ב ועד הרמטכ״ל לשעבר, אירוע נוצץ של אלופים בדימוס ומיליארדרים, כוכבי מכוני מחקר ובכירי התעשיה, אפילו נשיא המדינה שלח ברכה!
בטח לא תתפלאו לגלות שגם התכשיט אהרון חליוה לקח חלק באירוע. >
מאז שואת שמחת תורה שמענו עשרות ומאות עדויות מיום הטבח. בכללן הקלטות והודעות רבות שנאמרו ונשלחו תוך כדי הזוועה שהתחוללה.
בכולם חוזרת ומהדהדת אותה שאלה:
איפה היה הצבא?
אלף גרסאות שונות - "איפה החיילים?" "חיכינו לשמוע מסוקים" "מה זה? איפה הצבא? איפה המשטרה?" "אמא, מתי צה"ל יבוא?" >
מי שרגיש לפרופגנדה הבחין בוודאי שעוד באותו יום, כל מכבשי התעמולה של התקשורת הפכו את "איפה היה הצבא" ל"איפה הממשלה".
ההתמקדות שלהם בנתניהו היתה מופרעת ממש, פסיכוטית.
זה התחיל עוד בשעות הראשונות של הטבח וזה ממשיך עד היום.
זו הדרך של תועמלני השמאל להוריד את האחריות מהאחראים באמת, >
ממי שהיו מופקדים על בטחון ישראל וכשלו באופן שאינו נתפס בכלל ושעדיין לא ניתן לו כל הסבר מניח את הדעת: הדרג הבטחוני הבכיר.
כל המידע שהתווסף מאז הטבח רק מגביר את הספקות לגבי תפקודם ורק מוריד את האשמה מהדרג המדיני, ובכל זאת - מכונות הרעל של התקשורת מצליחות לשמר את הנרטיב הרצוי להם >
אירוע הנגדת מ 8200 לא נגמר והפרסומים מתוך החומרים רק ממשיכים וגדלים.
נראה שעדיין לא הגענו להבנת האירוע כולו.
ברור שמדובר בפצצת אטום.
באירוע שהוא לבדו יכול לעמוד במרכז ועדת חקירה שמוקדשת רק לו.
כעת נוסף עניין הצנזורה התמוה מאד.
עקבתי אחרי רוב המידע בפרשה שהתפרסם עד כה בתקשורת. >
מתוך הכרה בכך שהעיתונאים עצמם מחויבים לגורמים ואינטרסים שונים, אני מאמינה שהדרך הנכונה להבין אירוע היא להצליב נתונים ממקורות שונים.
מכלל הפרסומים נראה לי שאצל עמוס הראל בהארץ ואצל אילנה דיין ב 12 יצאו הכי הרבה פרטים ״מתקדמים״ מבחינת המידע שהועבר מהתכתובת הפנימית.
הפרסום של דבורי
די מינורי לעומתם מבחינת המידע שהוא חושף.
ככל שאני מבינה, תפקידו של הצנזור למנוע פרסום שעלול לחשוף יכולות סודיות של צה״ל, מידע מסווג שלא אמור להיות נגיש לציבור הרחב מטעמי בטחון.
הפרסום היחיד, להבנתי, שהיה אצל דבורי ולא אצל האחרים הוא הפרסום אודות העובדה שר׳ אמ״ן קיבל את החומרים >
מה הסיכוי שבדיוק ביום ההולדת שלי, אני אחכה להכנס למסעדת מנטה ריי בתל אביב, בול ברגע שיוצאים ממנה בני גנץ וגדי אייזנקוט עם המאבטחים, אני אשאל אותם למה הם הורסים את המדינה, וגנץ ייגש אלי ויתעמת איתי, ממרחק אפס, דקות ארוכות, כשאני מטיחה בו (חלק קטן) ממה שהיה לי לומר לו?
כי זה קרה. >
טו מייק א לונג סטורי שורט, הטחתי בו שהוא לא גינה את הסרבנות באופן חד משמעי, חזרתי ושאלתי אותו למי הצבא כפוף ולמי הצבא חייב לציית - וביקשתי שיאשר שהתשובה היא: *לממשלה ולה בלבד*. גנץ לא רק חזר על המילים, אלא גם טען שהוא אמר את זה (אמרתי לו שהוא לא) וגם אייזנקוט הסכים שזו התשובה. >
מסקנות: 1. אין לאנשים כאלה בעיה להסתכל לכם בעיניים ולומר בבטחון גם דברים שהם לחלוטין לא נכונים 2. כשאתם פוגשים נבחרי ציבור משמאל - תתעמתו איתם, שיבינו שהציבור רואה ומבין היטב את המציאות 3. לגבי צילום/ הקלטה: מצד אחד מצטערת שלא היה, מצד שני יכול להיות שמול מצלמה הוא לא היה מתעמת.