בינואר 1968 נשלחה יחידה 124, שהייתה שייכת לכוחות המיוחדים של צפ"ק, לתוך קוריאה הדרומית כדי לבצע חיסול ממוקד בנשיא פארק צ'ונג-הי ולעורר סערה פוליטית בדרום קוריאה. סיפור אירוני על שני דיקטטורים שרצו לרצוח אחד את השני >>
האירועים התחילו להתגלגל ב-17 בינואר 1968, כאשר 31 הלוחמים של יחידה 124 נשלחו למסע בן 60 ק"מ לבית הכחול (המעון הרשמי של נשיאי דרום קוריאה) בבירה סאול. הגברים שנבחרו למשימה נחשבו לטובים ביותר במדינה. כולם הוכשרו בקפדנות וכולם היו נאמנים בקנאות לנשיא צפ"ק קים איל-סונג >>
הם עברו מחנה אימונים מפרך בן שנתיים שבו אומנו, בין השאר, לרוץ במשך קילומטרים על פני שטח קפוא עם 60 ק"ג ציוד, לטפס על הר בגובה 1,000 מ' באמצע סופת שלגים, וכדי להקשיח אותם עוד קצת הם אולצו לישון על גוויות >>
רגע לפני שהיחידה יצאה לכיוון סאול, קצין המודיעין הראשי של משרד הביטחון הצפ"קי אסף אותם ונתן להם הוראה אחת אחרונה, קצרה וקולעת: "צאו לסאול, ותחזרו עם הראש של פארק צ'ונג-הי" >>
אחרי מסע מייגע שבמהלכו היו קרובים לכישלון יותר מפעם אחת, הם הצליחו להגיע לסאול והתכוננו לצעוד את הקילומטר האחרון לבית הכחול כשהם מתחזים לחיילים דרום-קוריאנים. 100 מ' בלבד מהבית הכחול היחידה נתפסה, וקרב יריות נפתח בינה לבין כוחות הביטחון הדרום-קוריאנים >>
רוב חברי היחידה נתפסו, חלק נהרגו וחלק הצליחו לברוח בחזרה לצפ"ק. אבל זאת רק הקדמה לסיפור המשוגע באמת >>
בתגובה לניסיון לפשוט על הבית הכחול ולרצוח אותו, הנשיא פארק צ'ונג-הי החליט להקים יחידה בת 31 לוחמים (כמו ביחידה 124) במטרה לרצוח את נשיא צפ"ק קים איל-סונג. השם שנבחר ליחידה נגזר מתאריך הקמתה: "יחידה 684" (אפריל 1968) >>
בשונה מיחידה 124 הצפ"קית שלוחמיה נבחרו בפינצטה, חברי יחידה 684 היו גברים צעירים, בעיקר פושעים ומובטלים שהובטח להם תגמול נדיב אם יעמדו במשימה. הם נשלחו לאי המבודד שילמידו והתאמנו שם בסודיות מוחלטת במשך 3 שנים. האימונים היו כ"כ קשים עד שבמהלכם מתו 7 לוחמים >>
באוגוסט 1971 נקבעה שעת השין (או P-Day, ע"ש פיונגיאנג). הכוחות התכוננו לצאת לעבר צפ"ק בסירות גומי כשלפתע העסק חוזלש. הסיבה לביטול המשימה נותרה לא ידועה, אבל היא ככה"נ קשורה להתחממות היחסים בין הקוריאות והדטאנט הקצר בין וושינגטון ומוסקבה >>
היחידה חזרה לשילמידו ומפקדיה המליצו על פירוקה, אבל לנשיא פארק היו תכניות אחרות. הוא פחד שיגלו על היחידה הסודית, והיא אולצה להישאר בשילמידו ללא שום יכולת לתקשר עם העולם. לאט לאט גם האוכל הפסיק להגיע והיחידה פשוט נשכחה על האי >>
על רקע זה, ב-23 באוגוסט 1971, לוחמי יחידה 684 החליטו למרוד. הם רצחו 18 מתוך 24 המאמנים שהיו איתם על האי, החרימו ספינה וברחו בעזרתה משילמידו. כשהגיעו לחוף, הם חטפו אוטובוס והתחילו לנסוע לכיוון הבית הכחול במטרה להתנקם בנשיא פארק ולרצוח אותו בעצמם >>
לרוע מזלם הם נתפסו קרוב לכניסה לבית הכחול, ורובם נהרגו מפיצוץ האוטובוס או התאבדו. ארבעת הלוחמים שנשארו בחיים נתפסו ונידונו לעונש מוות ע"י בית דין צבאי ובמרץ 1972 הם הוצאו להורג. גופותיהם נשרפו יחד עם שאר גופות הלוחמים של יחידה 684 והאפר שלהם פוזר בים >>
ממשלת דרום קוריאה הטילה חיסיון על הסיפור הזה והסתירה כל מידע לגביו עד שנות ה-90 המאוחרות. רק בשנת 2003 הציבור הדרום קוריאני נחשף לסיפור עם יציאת הסרט "שילמידו", שהפך לשובר קופות והביא את סיפורה של יחידה 684 לתודעה הציבורית >>
הנשיא פארק צ'ונג-הי, אגב, שרד עוד כמה ניסיונות התנקשות עד שבשנת 1979 הוא נורה למוות באמצע ארוחת ערב על ידי מי שהיה חבר קרוב שלו וראש ה-KCIA (ה-CIA הקוריאני).
הסוף 😬
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
באמצע שנות התשעים חוותה צפון קוריאה משבר הומניטרי וכלכלי שהיה לאחד האירועים הטראומטיים בתולדותיה. נסיבות המשבר הן מורכבות (מאוד) וקצר הטוויטר מלפרט פה את כולן, אבל הבטחתי, והבטחות מקיימים. אז שרשור קצת ארוך לכבוד שבת המלכה על נושא מדכא במיוחד – הרעב ההמוני בצפון קוריאה >>
הגורמים לרעב ההמוני הם כאמור מורכבים ומגוונים, והם כוללים ניהול כלכלי כושל, מערכת תכנון מרכזית ע"פ המודל הסובייטי, בעיות ארגוניות, ניהול שגוי של המגזר החקלאי וכמובן מותו של המנהיג היקר קים איל-סונג ביולי 1994. 1>
נתוני הפתיחה של צפ"ק בכל הקשור לחקלאות וייצור מזון הם לא מדהימים בלשון המעטה. רק 15-20% מהאדמות הן ראויות לעיבוד, והאקלים הקר מאפשר גידול של יבול אחד בלבד בשנה. בהתחלה ההנהגה עוד הצליחה לפצות על הבעיות האלו באמצעות סיוע מבריה"מ, סין ומדינות הגוש הסובייטי שסיפקו לה מזון ונפט. 2>
ב-2007 השתלט המוסד על המחשב של יו"ר הוועדה הסורית לאנרגיה אטומית אברהים עותמאן ומצא תמונות של מתחם סודי שנבנה בסוריה. המתחם היה זהה כמעט לחלוטין למתקן הגרעיני של צפ"ק, מה שאימת את החשש הישראלי: סוריה בונה כור גרעיני בסיוע צפ"קי. שרשור על ציר הרשע ולמה צפ"ק מדאיגה גם את ישראל 1>
גילוי הכור הסורי "אל קיבר" עורר בהלה גדולה בישראל, אבל העובדה שצפ"ק עוזרת לה הייתה דווקא החלק הכי פחות מפתיע. צפ"ק מהווה איום ביטחוני מרוחק אך קיומי על ישראל בשל שיתוף הפעולה והתמיכה בארגוני טרור, ובעיקר בשל השותפות שלה עם 2 מדינות שקצת פחות אוהבות אותנו - סוריה ואיראן. 2>
חצי שנה אחרי שבן גוריון מכריז על הקמת המדינה, קים איל-סונג מכריז על הקמתה של צפ"ק. צפ"ק שגדלה על ברכיה של מאמא מוסקבה ירשה ממנה לא רק את האידיאולוגיה הקומוניסטית אלא גם את יחסי החוץ שלה, כולל את השנאה למדינות הגוש המערבי, לרבות "הלוויין האימפריאליסטי במזה"ת" הלא היא ישראל 3>
רבים שואלים אותי: "שי, אם צפ"ק כ"כ ענייה, מאיפה יש להם כסף לממן את תכנית הגרעין והטילים, ואיך זה שקים ג'ונג-און חי כמו מלך?". היום החלטתי לענות לכל אותם 3 אנשים ששאלו (אחת מהם זאת אמא שלי, בחיי) ולספר לכם על השיטה הצפקי"ת ועל המקום שבו קורה הקסם – חדר 39 ✨
חדר 39 הוא כינוי לא רשמי למשרד 39, שאמור להיות כ"כ סודי שאפילו אין לו שם, רק מספר. הוא המשרד הגדול ביותר מבין 3 המשרדים הכי חשובים, יחד עם משרד 35 הממונה על המודיעין (שם מכובס לתכנון מתקפות על הדרום) ומשרד 38 הממונה על הפעילות הפיננסית ה"חוקית". נכון שמן זית ג'נקו? אז זה. >>
למשרד 39 יש תפקיד אחד - לדאוג בכל דרך אפשרית לזרימה של מט"ח ישירות ללב מרכז העצבים של רשת הפשע הבינלאומית המנוהלת ע"י המשטר. המשרד עוסק ומנהל פעילויות כלכליות לא חוקיות כמו זיוף שטרות, ייצור סמים, הונאות ביטוח בינלאומיות, סחר בבני אדם, תקיפות סייבר ועוד הרבה דברים טובים >>
מוכנים לשרשור האבוד מאתמול??? אז יאללה בואו יש מכות - שרשור על צ'וי הונג-הי, שנחשב לאבי אומנות הלחימה הקוריאנית טאקוונדו >>
צ'וי הונג-הי נולד בנובמבר 1918, בזמן הכיבוש היפני בקוריאה, במה שהוא היום חלק מצפ"ק. הוא היה ילד צנום ושברירי, מה שגרם להורים שלו לדאגה תמידית. בגיל 12 הוא סולק מביה"ס לאחר שיזם הפגנה המונית של התלמידים נגד השלטונות היפניים >>
אביו של צ'וי שלח אותו ללמוד קליגרפיה אצל האן איל-נאם, שהיה אחד המורים המפורסמים ביותר לקליגרפיה בקוריאה. בנוסף לכישוריו כקליגרף, האן היה גם מאסטר בטאקיון (Tae Kyon), אומנות לחימה קוריאנית עתיקה. האן היה מודאג ממבנה הגוף הצנום של צ'וי והוא התחיל ללמד אותו טאקיון כדי לחזק אותו >>
דיקטטור אסיאתי וכוכב NBA לשעבר נכנסו לבר.. סתם סתם. ביקשתם יפה, אז שרשור על כדורסל, דיפלומטיה ואחת החברויות הכי מוזרות בהיסטוריה >>
1. המפגש הראשון של קים ג'ונג-און ודניס רודמן היה בפברואר 2013. רודמן הגיע לצפ"ק יחד עם 3 שחקני "הארלם גלובטרוטרס" כחלק מצילומים לתכנית טלוויזיה בהפקת Vice Media. בהתחלה לא היה כ"כ ברור מה הם בדיוק יעשו בצפ"ק, אבל הרעיון בגדול היה לערוך משחק ראווה עם קבוצת הכדורסל הצפקי"ת >>
2. עד הרגע האחרון לא ידעו אם קים ג'ונג-און מתכוון להגיע למשחק הראווה, אבל כחובב כדורסל מושבע ומעריץ שרוף של השיקגו בולס קים ג'ונג-און לא באמת יכל לעמוד בפיתוי. קים הגיע למשחק ונפגש עם רודמן. החיבור היה מיידי וניצוצות עפו באוויר >>