כולנו מבינים למה לרב שלמה אבינר חשוב להגן על תוקפים מינית, אבל מה העניין עם הרב טאו? למה כל כך בוער לו לתמוך בולדר ולדאוג שדבריו יפורסמו ברבים?
כדי להבין את זה צריך לחזור לאחד הסיפורים המכוננים בחייו של הרב טאו: רצח מיכל אלירז על ידי הרב משה אלירז, אחד מתלמידיו הקרובים ביותר
>>
הרב משה אלירז היה אחד העילויים בין תלמידי מרכז הרב. הוא התגורר בחיספין, שם שימש בתפקיד רבני בישיבת ההסדר, ונחשב לתלמיד אהוב אצל הרב צבי יהודה קוק ובפרט אצל תלמידו ונאמנו הרב צבי ישראל טאו. לאלירז היתה היסטוריה של אלימות כלפי אשתו מיכל, והוא סבל מסכיזופרניה קשה
>>
הבנות הגדולות מספרות שהרבנים היו מודעים לאלימות שמפעיל האב נגד מיכל, והן ביקשו מהרבנים לקחת לו את האקדח. אמונה אלון, אחת השכנות, ניסתה לעודד אותה לברוח, אך היא נאחזה בדברי הרבנים ממרכז שאמרו לה שהכל יסתדר. היא נשארה.
>>
בתחילת יולי 78' התקיים דיון גורלי בחדרו של ראש הישיבה, הרב צבי יהודה, בנוגע לאקדח. הרב אברהם שפירא התעקש שמוכרחים לקחת לאלירז את האקדח, אבל הרב צבי טאו התנגד. הרב טאו חשש שזה יפגע בכבודו של אלירז. הרב אברהם שפירא עזב את החדר בכעס וטריקת דלת. צעד דרמטי מאד
>>
המשך היה נורא ואיום. כמה ימים לאחר מכן חוזר הרב משה אלירז לביתו, מבקש מבנו לצאת, ויורה באשתו למוות. שבעה ילדים נותרים יתומים. טרגדיה בלתי נתפסת שמעוררת זעזוע עצום בישראל, והלם בישיבות הדתיות. הרב צבי יהודה, שהיה כהן, מפסיק לעלות לדוכן לתקופה ארוכה. הוא מטיל את האשם על הרב טאו
>>
הרב טאו, תלמידו המובהק והאהוב של הרב צבי יהודה, גוזר על עצמו גלות ועוזב את הישיבה. הוא מבלה את השנים הבאות בגולן. אלו השנים האחרונות לחיי הרב צבי יהודה, ובין תלמידיו מתחממים קרבות הירושה. הרב אברהם שפירא, יריבו של טאו, משלים את אחיזתו בישיבת מרכז הרב ודוחק את נאמני הרב טאו
>>
בעיני רבים זהו הסיפור המכונן של הפיצול במרכז הרב, שלימים יוביל לשני הזרמים החרדלים העוינים: ישיבות הקו ומרכז. 15 שנה יחזיקו שני הפלגים יחד עד לפיצול הסופי. האיבה, האישית והאידיאולוגית, והמלחמה על מי ממשיך הקו האמיתי, יפעפעו כל השנים. הרב טאו לא ישכח לרב שפירא את הוויכוח ההוא
>>
הרב טאו חוזר למרכז הרב אחרי הגלות אליה יצא, כשרבו על ערש דווי וכשפינוי ימית מתקרב, וכעת מציג אידאולוגיה נוקשה הרבה יותר. שנות הגלות לא גרמו לו לסגת. הוא עוין ומתנגד אקטיבי לפסיכולוגיה ולעולמות הטיפול, ונחוש להדוף את המודרניות שחדרה לציונות הדתית
>>
תלמידיו ידברו על "פוסט-מודרניזם", אבל הם מתכוונים למודרניזם. הבעיה היא לא לאקאן, היא פרויד ומלאני קליין. בשנים האחרונות הוא דואג גם לציבור החרדי, שעכשיו תחת מתקפה, ולא מבין מול מה הוא עומד. את החרדים, כרגיל, זה כמובן לא מעניין אבל זה שרשור אחר
>>
השבוע, 43 שנים לאחר הרצח הנורא הזה, נזכרה נכדתה של הנרצחת הקרויה על שמה, מיכל אלירז, בהיסטוריה ההיא. היא כותבת:
"שוב הרב טאו בוחר להסתכל על האדם הלא נכון בסיטואציה. לא להבין את חומרת הפגיעה, לא לנסות להציל. שוב הוא מתעסק בדיני נפשות, וטועה"
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
שאלנו הבוקר במנדי ביתאן את ח"כ יעקב מרגי מש"ס, אחד מוותיקי הלוחמים נגד הוועדה לענייני תקשורת עוד לפני שיועז הנדל ידע מה זה אומר, מה הבעיה שלו עם הצעדים של שר התקשורת. מרגי ענה תשובה מעניינת שחושפת את נקודת הפגיעות הכי משמעותית של החרדים בעניין הזה >>
זה לא בשביל הפיקוח של הרבנים, אמר מרגי, זה בשביל ההורים. בשביל כל אבא ואבא חרדים שירצו לדעת באיזה מכשיר הבת והבן משתמשים. צריך להסביר רגע על מה מדובר למצטרפים חדשים: הקומה הכשרה, שקיימת בצורה כזו או אחרת כבר יותר מ-17 שנה, מאפשרת לזהות למי יש "מכשיר כשר" לפי מספר הטלפון בלבד >>
זה אומר שכל מוסד חינוכי, מקום עבודה וכו וכו יכולים לאכוף בעצמם את הנורמה החברתית למכשיר "כשר" - ללא אסמסים ואינטרנט. זה בעצם מה שהפך את הקומה הכשרה למוצלחת כל כך ואיפשר לה את הכוח העצום שממנו היא נהנית כעת. האכיפה דרך הזיהוי החברתי. אני, וכל חרדי, יכולים לזהות כבר במספר >>