Thread by @haleli_am

שרשור ראשון! אהבה, פיצות וקמפניה.
¹לפני חודש היה אצלנו ברומא חבר יקר, אורן אבני, הבעלים של נאופוליטן בחיפה. אורן עשה מסע פיצות בלתי מתפשר באיטליה (וגם היה איתנו ב-Seu ברומא, וגרם לנו לשבור שיא של לא פחות מ-9 פיצות לארבעה סועדים, 6 מלוחות ו-3 מתוקות), ובתום המסע עדכן אותנו ברשמיו

²היה מקום אחד שהסיפורים עליו לא נתנו לנו מנוח. לכבוד חגיגות שלוש שנים ביחד, אביב הודיע לי שהולכים לאכול ״במקום הכי טעים שנאכל בו אי פעם באיטליה״, ושיקר לי שמדובר במקום שנמצא ממש צמוד לרומא, אבל אני בלב ידעתי שהוא מתכוון ל-Pepe in Grani שבעיירה Caiazzo, במחוז קמפניה.

³פפה אין גרני של פרנקו פפה אחזה שנים בתואר ״הפיצה הטובה ביותר באיטליה״, ב-2019 ירדה למקום השני, וב-2021 למקום החמישי. המסעדה שוכנת במבנה מהמאה ה17, ובתוכה מספר חללים - איזורי טעימות, חלל לאירועים אישיים שנקרא ״אותנטיקה״ עם תנור בתוכו (פרנקו קורא לו ״הפיצרייה הקטנה ביותר בעולם״)

⁴וגם שני חדרי שינה. אביב, שהוא גאון, הזמין גם חדר (שהתעלה על רוב בתי המלון ששהינו בהם באיטליה), כדי לקבל את החוויה המקסימלית של פפה. שכרנו רכב ונסענו לקאיאצו, ובדרך דיברנו בעיקר על זה שרוב הביקורות שקראנו מציינות לרעה את השירות שלהם, על כמה אנחנו רעבים, ועל זה שאנחנו ממש ממש

⁵מקווים שלא יגנבו לנו את הרכב בקמפניה. הגענו אל המבנה היפייפה והעתיק בקאיאצו הקטנה, והובילו אותנו אל החדר. בגדול, ציפיתי למן מחסן נחמד מעל המסעדה. במקום זה קיבלנו חדר יפיפה בעל תאורה מעומעמת עם סטייטמנט ברור של תשומת לב לפרטים הקטנים. ועכשיו, לפיצות:

⁶התחלנו עם מנה שנקראת צ׳ירו (Ciro), מדובר בענן בדמות בצק מטוגן, מעין קונוס ממולא בפונדו גרנה פדנו, פסטו מריר של עלי רוקט, ומה שמתואר כזיתים מקומיים מיובשים, אך בעל חזות וטעם של אבקת פיות. מנה שהיא אמאל׳ה. התחלה מעולה.

⁷המשכנו עם שלוש פיצות שכביכול מאד דומות במרכיבים שלהן, אך שונות שמיים וארץ ונפלאות כל אחת בדרכה: מרגריטה, מרגריטה ״טועה״, ופיצת סקרפטה. שלושתן מתבססות על עגבניות, גבינה ובזיליקום. המרגריטה הייתה מתקתקה, עדינה ומדויקת.

⁸מרגריטה ״טועה״ (Margherita Sbagliata), בעלת בסיס של מוצרלה בופאלו (ללא רוטב), פסים של רוטב עגבניות שעברו בישול, ופסים של בזיליקום מצומצם. אינטרפטציה אינטילגנטית ומעולה למלכה.

⁹סקרפטה (Scarpetta), שמשמעות שמה הוא פעולת ניגוב עם לחם של שאריות הרוטב (של הפסטה) שנשאר בצלחת, זו הייתה הפיצה האהובה עלינו ביותר. בסיס של מוצרלה בופאלו ופונדו גרנה פדנו, קומפוט קר של עגבניות והמון שום, בזיליקום מיובש באבקה, ופלייקים של גרנה פדנו 24 חודשים.

¹⁰ואו. מה זה הדבר הזה? איך מגיעים לטעמים כאלה? מתכתבים, חזקים, בועטים. לשמחתנו היא הייתה הפיצה הכי טעימה שאכלנו בחיים, לצערנו לבאות אחריה לא היה הרבה סיכוי.

¹¹גרנה, פפה ופנטזיה - פונדו של גרנה פדנו, גבינת סקמורזה מעושנת, רוטב חלמוני, פקורינו רומאנו על שולי הפיצה, בייקון מעושן, צ׳יפס של גרנה פדנו 24 חודשים, פלפל שחור וסקוויז של ליים. מזכירה מאד את הקרבונרה הרומאית. טעימה! אבל כבר היינו מפוצצים והיא הגיעה ישר אחרי הסקרפטה. בעיה שלה.

¹²אליפאנה - L’alifana. בסיס של פיור די לאטה, בצלים מקומיים שנקראים Alife onions, גבינת סקמורזה, פנצ׳טה (בייקון) ואורגנו. היא צברה המון נוזלים באפייה, והיה לה טעם של מרק בצל. כך יצא שלראשונה בחיינו שתינו מרק בצל מתוך פיצה. איזו חוויה נפלאה.

¹³לחוויה הצטרפו גם ארבע כוסות יין, ובשלב הזה עמדנו למות. שאלנו את אחד מעובדי המקום משהו בנוגע לחדר, הוא הלך וחזר עם פרנקו פפה בכבודו ובעצמו. האם רציתי להשתטח על הרצפה ולהשתחוות בפניו? בהחלט. קשקשנו מעט ופרנקו הלך ואז חזר עם ברושור,

¹⁴כשפתחנו אותו ראינו שהוא חתם בתוכו את שמו ואת התאריך של היום. כנראה שהוא הבין שעכשיו אנחנו מעריצים, ייתכן שנתלה את החתימה בסלון.

¹⁵עמדנו למות אבל לא יכלנו לוותר על קינוח, וביקשנו מהמלצר שיחליט עבורנו. הוא חזר עם סטרצ׳טי (מעין ספינג׳) דבש ורוזמרין. כלומר, פסי בצק פיצה מטוגנים, מצופים בסוכר, קינמון וזיגוג דבש, לצד ריקוטה בופאלו וונילית, עם רוזמרין וגרידת תפוז.

¹⁶האם הריקוטה הזאת הייתה בלתי ניתנת לתיאור והרגישה כאילו אלוהים אומר לנו שלום? התשובה נכונה. וזהו. זאת הייתה החותמת האחרונה לכך שמדובר במקום המרגש ביותר שאכלנו בו, עם כבוד אינסופי למחוז, למסורת, לאוכל, לאנשים.

¹⁷סיימנו בסיור נוסף ברחבי המקום לצד פרנקו, ששלף ספר מתכונים ישראלי וסיפר כמה הוא רוצה להגיע לארץ. הוא הראה לנו סרטון שצולם לפני תקופת הקורונה, המונים מצטופפים מחוץ למסעדה בנסיון להכנס. סיכמנו שניפגש לקפה בבוקר, זה לא קרה בסוף.

¹⁸עדיין יצאנו בתחושת אושר עילאית, טעמנו ופגשנו אדם שמספר את עצמו ללא מילים, אלא דרך אוכל וחוויה. לעומת הביקורות שקראנו - השירות היה לא פחות ממושלם. אביב יצטרך להתאמץ מאד מאד כדי להתעלות על זה (והוא יצליח), בחגיגות הארבע שנים.

¹⁹בונוס: בבוקר נסענו לקזרטה, סיבוב מעולה בעיר שנתקעה לפני שבעים שנה. אכלנו ספולייטלה אוורירי, פציח ומעולה, שתינו קפה, וכמובן - אכלנו פיצה. הזמנו מקום אצל המקום ה-11 ברשימת הפיצריות הטובות באיטליה, סאסה מסנייאלי, היה ממש אחלה. (דלעת ופורצ׳יני בתמונה)

²⁰התערבנו האם גנבו לנו את האוטו או לא - לא גנבו, אז חזרנו הביתה. חבל!
בתמונה: טירמיבו אצל סאסה ש@Tshesly עשה לנו חשק עז לטעום. המליץ וצדק.

אתה המלך ואני אוהבת אותך @AvivSteinberg

תיקון: הפיצריה נקראת I masanielli - sasa martucci