שבוע טוב, כאן פרופ׳ עידית מטות. בימים אלה אנו מציינים שנתיים לפרוץ מגיפת הקורונה ולצערי, אם יש דבר שעדיין מנהל את מקבלי ההחלטות באירוע הזה, זו החרדה ותחושת הפחד. ״זמישות״ זה להיות זריזים ביכולת שלנו להיות גמישים, להבין בכל זמן נתון מול מה אנחנו מתמודדים ולפעול בהתאם.
האומיקרון שייך למשפחת הקורונה אבל אין מה להשוות בינו לבין זנים קודמים שגרמו למחלה ממושכת וקשה עם צורך תדיר בהנשמה ולעיתים לשימוש באקמו. זה היה אז. זה לא עכשיו - לא האומריקון. למעשה, כבר חודש אנחנו רואים ומבינים שהאומיקרון מדבק מאוד אך בעל יכולת לנזק מזערית. מזערית!
ולראיה, אין לנו מונשמים באיכילוב עם אומיקרון. אפילו לא אחד!!! אין גם בעיית אקמו כפי שהיה בעבר כי פשוט אין צורך. מה כן יש? חולים עם שפעת שמונשמים. את החולים האלה לא סופרים ומפרסמים מלבד הכתבה השנתית על ׳הזקנה מהמסדרון׳. שפעת זו מחלה ללא יחסי ציבור. אבל היא הורגת.
המספרים שמראים לנו של חולי קורונה בב״ח, קלים (ברובם הגדול) וקשים כאחד, יש להם קורונה אבל ברובם הגדול אינם בגלל קורונה! יולדות, צעירים אחרי נפילה מקורקינט, מטופל עם זיהום ועוד. מדווח לכם על שני מטופלים קשים אצלנו בט.נ אבל האמת היא שהם אחד אחרי תאונת דרכים קשה והשני בגלל דימום למוח
.
לכן, הפרסום של מספר החולים הקשים עם קורונה שמופיע כל יום בתקשורת הוא מטעה! למעשה, חולים קשה בגלל הקורונה הם בודדים וגם עבור חלקם ההגדרה שהוחמרה של חולה קשה כפי שדברנו בעבר יוצרת מצג שווא של תחלואה קשה ללא כדין ובפועל יוצרת רק חרדה ומובילה להחלטות ניהוליות בעייתיות.
לצערי, במקום להתייחס לזן הזה בהתאם, זמישות אמרנו, אנשים נאלצים להיות כלואים בבתיהם ואנחנו דה פקטו בסוג של סגר והמדינה על סף קריסה. תגידו, השתגענו? ועל מה? זה מזכיר לי שלפני כמה שבועות ירדו פה כמה טיפות אבל נתנו לזה שם (כרמל) וכולנו חיכינו למבול. עכשיו, זה באמת עניין רק של מיתוג.
ובעיקר, טירוף הבדודים כדאי שיעבור הערכה מחדש. בוודאי עבור האסימפטומטים. בודאי עבור הילדים שחייבים חיים של שגרה - אנו גוזלים מהם ילדות, התפתחות, לימוד, ומעניקים להם פחדים, הפרעות נפשיות ורגרסיה. בבקשה תצילו את דור העתיד שלנו אבל תצילו גם את ההורים שמבודדים עם הילדים.
מאות אלפי מבודדים על מה? אוכלוסיה ענקית מסתובבת אסימפטומטית עם אומיקרון ואנו אפילו לא יודעים. רבים נדבקים ואינם ערים לכך. בתקופה זו ובזן הקורונה הנוכחי (אומיקרון) צריך להתאים את ההנחיות:
מי שחש לא טוב שישהה בבית. כל השאר - שחררו לחופשי ופשוט תעשו דבר אחד - שימו מסיכות.
עידית
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
ד״ר גיא להט, מנהל שותף של החטיבה הכירורגית כאן באיכילוב: רק אתמול הגיעו באיחור רב למיון מספר חולים קשים. האחד מת משוק ספטי כי חיכה עם עצירת שתן בבית, השני השתהה בביתו עם דימום ממושך ממערכת העיכול (במשך שישה ימים!) עד שאיבד את הכרתו,
וחולה נוסף שהמתין בבית במשך מספר ימים עם חום אחרי ניתוח גדול. כולם עכבו את הגעתם לקבלת טיפול חרף התסמינים מהם סבלו בבית כי פחדו מהקורונה.
מדובר בסכנת נפשות שעולה במחיר דמים ולא בגלל הקורונה. אנו רואים ירידה של כ-80% בכמות הפניות למיון ולא רק בכירורגיה כללית.
רק בסוף השבוע הזה שלושה חולים נפטרו מהתקף לב כי לא הגיעו בזמן לקבל טיפול. אני קורא לכל הציבור: אל תמנעו מהגעה למיון ותמשיכו לסבול בבית מסימפטומים מדאיגים. מיד עם הופעתם יש להגיע למיון ולהבטיח מתן טיפול מהיר שימנע סיבוכים ותמותה.