<יורק חרצני ענבים על חלון סגור>.
בהמשך לעיל, במאה השנים האחרונות, משנות העשרים במאה הקודמת ועד היום, נפט הינו הקומודיטי הנסחר ביותר בעולם (בין מדינות). בשלושים ומשהו השנים בין סוף מלח"ע השנייה ועד ההצהרה של ניקסון ערב הסעודית היתה יצואנית הנפט הגדולה בעולם המערבי (בפער)>>
עם מודל עסקי פשוט: מפיקים נפט זול ע"י נפיחה בכיוונה הכללי של דיונה מקרית ומחליפים אותו בדולרים שהם שווי ערך לזהב. קל. מאמצע הסיקסטיז עלות ההפקה מתחילה לעלות והסעודים מתחילים להבין שהמערב מנצל אותם To the bone, ומקימים איגוד של כמה יצרניות מובילות א.ק.א אופ"ק.
ההכרזה של ניקסון על ניתוק הדולר מהזהב הציב את יצרניות הנפט בפני דילמה. הן המשיכו לקבל את אותה כמות דולרים לחבית נפט, רק שכבר לא ניתן היה להמיר אותו בזהב. לא זאת ועוד, עלויות ההפקה התחילו לעלות ולכן הם היו על סף הפסד. בשלב זה אופ"ק כבר היה ארגון יציב והופ - בואו נעלה מחירים.
המערב היה בהלם. שלושים שנה אנו מבצעים בכם מעשה Z במרסלוס וולאס, ואתם יוצאים נגדנו? איזו כפיות טובה. השיא הגיע במלחמת יום כיפור שהערבים ראו כמזימה אמריקאית והגיבו בחרם נפט על המערב. משך תקופה ארוכה העולם היה חסר אנרגיה ורק הגילויים בים הצפוני הפכו את המצב לנסבל.
בשלב זה סין יצאה מתקופת מאו והתחילה לרכוש נפט בכמויות גדולות, יחד עם יפן, קוריאה והנמרים האסייתים מה שהפך את אסיה לשוק יעד גדול מאוד לנפט. האמריקאים פחדו, בצדק, שסחר ישיר בין מפיקות הנפט ללקוחות יקטין את חלקו של הדולר בסחר הבינ"ל, ערכו יפוחת והם לא יוכלו להמשיך לרכוש מוצרים זולים
אינטרמצו: ברגע שכל העולם משתמש בדולרים כמטבע סחר, בכל פעם שהאמריקאים מדפיסים דולרים ערכו יורד רק במעט, שכן יש הרבה יותר דולרים במחזור. למעשה העולם מסבסד את החוב הממשלתי האמריקאי.
טוב, אבל איך דואגים שסחר הנפט יתבצע בדולרים? כאן נוצרו הפטרו-דולרים: ארה"ב באה לבית סעוד, משפחת המלוכה הסעודית, והציעה עסקה פשוטה. אתם תתחייבו להשתמש בדולרים בסחר בנפט, אנחנו נדאג לבטחונכם ולכך שתהיו אחת המשפחות העשירות בעולם.
שורה ארוכה של הסכמים, חלקם פומביים וחלקם פחות, מימי קרטר ואילך, הפכו את סעודיה ליעד הגדול בעולם לנשק אמריקאי, נוכחות צבאית אמריקאית מתמדת וחסינות בפועל של בית סעוד מכל תביעה, מי אמר חקשוגי.
בתמורה הסעודים התחייבו להשתמש רק בדולרים בסחר נפט, ולהשתמש בכוחם בקרב יצרניות הנפט לדאוג לכך שגם היצרניות האחרות ישתמשו רק בדולרים לסחר נפט. מהרבה בחינות כל היבוא האמריקאי מסין נסמך על קיומם של הפטרו-דולרים.
חובבות הקונספי ביניכן יכולות לשאול מה קרה ליצרנית נפט שניסתה למכור נפט *שלא* תמורת דולרים. מקדאפי שניסה להקים מטבע אפריקאי לסחר נפט פנימי ועד סדאם חוסיין שרצה למכור נפט ביורו.
החלק השלישי בטרילוגיה, הבטחתי 9/11, יגיע בהקדם. המשך יום מופלא לכולכן! #רוחמיןהון.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
והנה הסיום מגיע בקרשנדו (@Yiftachsh יעריך): איך כל זה קשור לתאומים? ובכן, מי היה אחראי על בטחונה של משפחת סעוד? בין השאר הסיאייאיי. ראש הסיאייאיי בתקופת פורד היה לא אחר מאשר ג'ורג' בוש האב, שיצר קשרים חמים מאוד עם המשפחה.
למעשה בוש היה איש הקשר בין בית סעוד לתעשיית הנפט הטקסנית. עכשיו בית סעוד הוא משפחה ענקית, ואחד הפלגים הוא, תופים, משפחת בין לאדן. אוסאמה היה גורם מתסיס, אך עדיין בן משפחה. ע"פ הטענות הרשויות האמריקאיות טיפלו בו בכפפות של משי, שכן הוא בן ישיר למשפחת סעוד.
כשחושבים על זה, זה אפילו מורכב יותר שכן מה היה המטוס *היחיד* שהמריא החוצה מארה"ב ב-48 שעות אחרי התאומים היה מטוס נוסעים שהוציא מהמדינה קבוצה לא קטנה של בני משפחת בין לאדן ששהו במדינה למגוון מטרות, וחולצו החוצה מזעם ההמון, לכאורה, בלי שנחקרו בשום צורה שהיא. ספוקי.
אבל נתחיל ממושכלות ראשונים - הסכמי ברטון וודס: ביולי 1944, חודש בלבד לאחר הפלישה לנורמנדי, התכנסו בעיירה ברטון וודס בניו-המפשיר נציגים מכל מדינות בעלות הברית על מנת לקבוע את מבנה המערכת הפיננסית העולמית אחרי המלחמה.
נדרשים הרבה חזון וראיה מרחיקת לכת, יש האומרים חוצפה ושתלטנות, על מנת לקבוע את עתיד המערכת הפיננסית העתידית כשהעולם עדיין בשיא המלחמה. לא זאת ועוד אלא שבסוף הועידה בריה"מ *לא* חתמה על ההסכמות, ובכך יצרה דה-פאקטו את החלוקה לגושים שלאחר המלחמה. (אנקדוטה - את סין ייצגו אנשי הקמ"ט).
לא זוכר אי פעם שמטבע של מדינה "אמיתית", לא רפובליקת בננות או מדינה מרכז אפריקאית ללא מוצא לים, צנח בכזו מהירות. זה קצב שדומה, ובכן, לאינפלציה בגרמניה בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת.
* זה *לא* סימן נהדר ליציבות העולם, בינינו.
מנפלאות המקום - לפני כשעה אושפז כוכב הקולנוע המקומי Puneeth Rajkumar, חשוב לציין שהוא בנו של Rajkumar, חלוץ שחקני הקולנוע דוברי הקאנאדה (השפה בקרנטקה) ואליל עלזמני, בבית החולים המפונפן שנמצא ליד משרדי. כתוצאה מכך כל התנועה באזור נחסמה, ואם מצבו יתדרדר יש סיכוי למהומות קשות.
שמועות טרגיות. האיש בן 45. כשאביו נפטר כמה וכמה אנשים איבדו את חייהם במהומות במסע הלוויה.
רשמית האיש נפטר. *כל* הפוליטיקאים הבכירים של קרנטקה הגיעו לבית החולים. נאסרה מכירה אלכוהול בכל הסטייט עד מחר בערב כולל. כוחות משטרה מיוחדים הוצבו ברחבי העיר:
שרשור מתגלגל במהלך היום לגבי הסיבות לחולשת שרשרות האספקה הגלובליות. אתחיל ברקע היסטורי, אמשיך בתיאור מצב טיפה יותר מדויק, כשלים עכשוויים והמשך אפשרי בעתיד:
נתחיל מהעבר: בין 1978 (עוד נחזור לכאן), המסע לארצות הדרום של דנג שיאו פינג, ל-1989/90, נפילת החומה וקריסת בריה"מ ובמידת מה אוקטובר 1991 תחילת הליברליזציה בהודו, העולם עבר ממצב בו הוא מחולק לארבעה\חמישה גושי סחר נפרדים לזרימת סחורות גלובלית נטולת גבולות.
הודו היתה סגורה למעשה ליבוא מהסבנטיז ועד 1991, סין היתה מנותקת משאר העולם למעט טיפה הברחות, הגוש הסובייטי סחר רק פנימית, המערב כמובן סחר פנימית וכולם ניצלו את אפריקה, בבחינת אמת נצחית.
היום, בעזרת גאנש יתברך, שרשור על ההיסטוריה, הצורך וההיתכנות העתידית של הקמת מפעל שבבים בהודו. מאמין כי עוקבותי הוותיקות, ואפילו החדשות יותר, הפנימו כבר את דעתי לגבי החשיבות האסטרטגית של ייצור שבבים בתקופתנו המטורללת. #נו_פליפינג
טוב:
שבבים הם אולי "ה"מרכיב הפיזי המרכזי בכלכלה המודרנית. לא מספר שום דבר חדש. כל אחת מכן משתמשת ביום רגיל באלפי שבבים, חלקנו במליוני שבבים ביום. נכון בישראל ונכון, עד כדי קבוע, בכל מקום בעולם. בלי שבבים אנחנו חוזרים 2,000 שנה אחורה, לפחות.
היסטורית יצור שבבים נעשה מחוץ לארה"ב ע"י חברות בבעלות ממשלתית ורק בשנות ה-80/90 מתחילה הפרטה. די מימיה הראשונים של התעשיה ממשלות ראו ביצור שבבים יכולת אסטרטגית ולא ששו להוציא אותה החוצה. כתוצאה מכך יש מפעלי ייצור שבבים רק ב-11 מדינות, מספר דומה למדינות גרעיניות. אופס.