1. זכרון. פיטר האמיל על פרימו לוי, Primo on the Parapet.
האמיל הענק עשה שירות נפלא ללוי עם השיר הזה. אני למשל הכרתי את לוי בזכותו ובטוחתני שרבים זכו ברווח העצום הזה הודות לו.
2. כעס. מאניק סטריט פריצ'רס על שפלותם של הנאצים, The Intense Humming Of Evil.
דרך אגב, על עטיפת אחד מאלבומיהם מופיע ציטוט מהפואמה של פרימו לוי "לאלו שמתו לשווא".
3. ציניות. דד קנדיז על אלה שעמדו מהצד, Saturday Night Holocaust.
"There's a prefab building and a funny smell / Around the hill outside of town / Every now and then we wonder / But we shrug our shoulders and get back to work"
4. עדות. Rush על החיים במחנות, Red Sector A.
הוריו של סולן ובסיסט הלהקה גדי לי (ויינריב) ניצולי שואה שנפגשו במחנה מעבר והיגרו לקנדה.
את מילות השיר כתב מתופף הלהקה ניל פרט לאחר שעיין בעדות ניצול.
5. פרובוקציה. הסקס פיסטולס בעוד הטרלה, Belsen Was A Gas.
עוד פרק בתרמית הרוק'נ'רול הגדולה מאחריה עמד מלקולם מק'לארן שמוצאו יהודי.
6. סוריאליזם. מארק אי סמית' על ליל שימורים שחווה בברמן, Bremen Nacht.
אחד הקולות המעניינים, האינטיליגנטים והקשים להבנה ברוק.
שווה לנסות גם את Who Makes The Nazis?, Dresden Dolls ו-Various Times ויש עוד.
7. אובדן האמונה. ELP על מה שנשאר אחרי, The Only Way (Hymn).
"Can you believe, god makes you breathe / Why did he lose six million Jews".
"Don't heed the word, now that you've heard / Don't be afraid, man is man-made".
8. תסכול. פטריק פיצג'רלד על הסבל הנוראי שנסבל לשווא, No Reason.
"I wanted to reflect the conspiracy of silence and ignorance that people were forced to endure"
באותו האלבום, "Pillow Tension", נמצאת גרסא ל-"חלון לים התיכון" של יהודה פוליקר ויעקב גלעד.
9. פני הרוע. Slayer על ד"ר יוזף מנגלה, Angel Of Death.
הלהקה הואשמה, שלא בצדק, בנטיות ניאו-נאציות.
10. עמימות. Warsaw (ג'וי דיוויז'ן בתחילת דרכם), At A Later Date.
עם משפט הפתיחה שגרם להם נזק מאד לא מוצדק:
"You all forgot Rudolph Hess"
שירים כמו Leaders Of Men או Walked In Line מבהירים את העמדה ההומניסטית והביקורתית החזקה שהיתה לאיאן קרטיס בנושא.
מידע רב נוסף על השירים ועל המבצעים אפשר למצוא בחידון שכתבתי על הנושא.
שותפות פתיחה טובה של מאיירס וקינג (59), שותפות סיום נהדרת של פולארד ופאוול (*71) ובתווך מופע הגשה משובח של הספינרים האנגלים מעמידים את ווינדיס עם 179 ואת אנגליה עם RRR=9.00 כדי לנצח את הכל. המרדף המוצלח ביותר בקנסיגטון אובל עומד על 155.
🏏⚽️ הקריקט עבר שתי טלטלות משמעותיות ומשבריות, אחת באמצע שנות ה-70 והשנייה בתחילת המאה ה-21. במקרה שלו המסחור של הענף לווה ביצירה של שני פורמטים חדשים של המשחק (ODI ו-T20, משחקי limited overs) שחתרו ועדיין חותרים תחת הפורמט המקורי (Test, משחק unlimited overs בן 5 ימים).
📥
אפשר לומר היום שהענף שרד את המשברים ואפילו יצא מחוזק מהם (יש שיתווכחו על כך, גם אני איש Test החרד לגורל הפורמט) - הרבה בגלל שהגופים המנהלים אותו הפגינו גמישות ותבונה, הבינו שהגזירה מתחייבת מהקידמה ויצרו חוקים חדשים היכן שצריך - אשר העניקו יישות אותנטית לפורמטים החדשים.
📥
כבר כתבנו על הדרך שבה השפיעה מהפכת הקריקט הראשונה על הדרך שבה בחר הכדורגל להתמסחר בשנות ה-90 (בעיקר דרך הפרמייר ליג באנגליה), ואתם/ן מוזמנים/ות ללמוד על הדרמה המרתקת הזו.
מארק אי. סמית' כתב את "Kicker Conspiracy" בתחילת שנות ה-80.
שיר על הגזל של משחק הכדורגל ממעמד הפועלים בידי מעמד הביניים, על הניצול של הצורך לנקות את המשחק האנגלי מאלימות ועל תהליך הניקוי שחיסל אלמנטים מהמשחק עצמו - "How flair is punished".
"I noticed the early signs [of the middle class takeover of football] when I wrote 'Kicker' but I never imagined it'd become so cynical and anti-communal. They hike the price of tickets in order to have it for themselves."
"... that the English game is so boring there's nothing else to do. I remember thinking at the time that if Maradona had been born in Manchester he'd've been lucky to get a game with a local pub team, being cheeky, overweight, small and sweaty."
בעוד זמן קצר תעלה באיירן מינכן למשחק רבע גמר ליגת האלופות מול PSG.
מינכן, בירת בוואריה, חבל שייצג לאורך השנים את הלאומיות ואת הלאומנות הגרמנית. שם התגורר אדולף היטלר לאחר מלחה"ע ה-I ושם בחר לבצע את נסיון ההפיכה הראשון שלו (הידוע כפוטש של מרתף הבירה).
⬇️
במינכן נחתם הסכם הכניעה ("שלום בימינו" אליבא דנוויל צ'מברליין אדריכל מדיניות הפיוס) בו נתנו אנגליה, צרפת ואיטליה לגרמניה את חבל הסודטים הצ'כי (בו היתה אוכלוסיה דוברת גרמנית רבה), בסמוך לשם התקיים מחנה הריכוז דכאו.
⬇️
בוואריה, חבל המתפאר, אפילו משתחצן, בתעשייה שלו (BMW, לדוגמא) ובתרומה הגדולה שלו לגרמניה - חבל שגם בגרמניה אוהבים לא לאהוב.
מועדון הכדורגל באיירן מינכן היה ונשאר סמל וסימן למה שנתפש ככוחנות הבווארית, כוחנות יעילה, כוחנות מרשימה שקשה לנצחה.
פיצ'ר חדש בדף של הפנטסי מלנקג' את המשתמש לערוץ הספורט שמשדר את הפרמייר ליג באיזור שלו (לא בעיה, גיאולוקיישן).
איך שאני נכנס לדף החדש בפעם הראשונה, באותה השנייה אני מקבל מסרון מ-YES.
אני לוגד אין לפנטסי בכתובת ג'ימייל בה אני רשום אצל YES. רק ל-YES יש את הטלפון שלי. אז ככל הנראה, הדף החדש (שיודע שאני בישראל ויודע את הג'ימייל שלי) חוזר ל-YES (כנראה דרך גוגל לפי מה שבדקתי). YES מצליבים ורואים שאני לקוח ושולחים לי את ה-SMS.