שופט המחוזי בחיפה ניצן סילמן הורה על שחרורו של אדהם באשיר (שהורשע בהשתתפות בלינצ' הקשה במור ג'אנשוילי) למשך שעתיים, 4 פעמים בשבוע, לצורך 'התרעננות' ולשם 'הקלת לחץ נפשי'. בהחלטתו הסביר כי "לא ניתן להתעלם מכך שהאירועים התרחשו על רקע מבצע צבאי בתקופת חג" וכי>>
"לפחות לעת זו לא מתקיים מבצע בהיקף הזה ותקופת הרמדאן ועיד אל פיטר חלפו". קבע השופט אסילמן. באשיר הואשם בעבירות טרור בג'אנשוילי ולאחרונה שוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני. עכשיו הוא כבר ביקש להשתחרר גם מהאיזוק האלקטרוני ל'חלונות אוויר', זאת למרות שהוא עומד לפני גזירת עונשו. >>
איך שופט המחוזי סילמן מסוגל (שוב) לפסוק ככה, האם טרח כבודו לשמוע את זעקות הכאב של ג'אנשוילי בשעה שההמונים שוברים את גופו וראשו וראה את גופו הנכה ונפשו הכבויה שלא השתקמו מאז #פרעותשפא?
האם באמת "תקווה" שיהיה בסדר היא תוכנית העבודה היחידה בעת הזאת לנוכח איבוד השליטה הטוטאלי על היקפי ההדבקה בישראל? בניגוד לראשי משרד הבריאות, קבוצת מומחים מתחומים שונים סבורה כי אפשר וחייבים לשנות דרסטית ולהחזיר את השליטה על מקדם ההדבקה לידיים שלנו. איך הם מציעים זאת? שרשור 🧵 1/13
קצת על מי שעומדים מאחורי נייר העמדה שפרסם לראשונה @Nadav_Eyal: ד"ר @HillaLeon, ד"ר @BarakRaveh, ד"ר @MDCaspi , ד"ר @dvir_a, פרופ' @erlichya וד"ר גיל צ'פניק. הם מאוד מוטרדים וקובעים כי "מדיניות ההכלה הנוכחית תוביל למחיר אנושי כבד בתחלואת מבוגרים וילדים". עד כדי כך? כן. למה >>
הם מסבירים כי קצב עליית התחלואה המהיר עלול להוביל לקצב אישפוזים גבוה החוצה את סף ספיקת מערכת הבריאות - ע"פ כל המודלים הקיימים בישראל יאושפזו כ־ 5000 חולים קשים בחודש אחד - המשמעות היא שריכוז אישפוזים בחודש אחד במקום ב־ 3 חודשים בגלים קודמים הוא הגורם לחציית סף הספיקה. 3/13
ככל שחיסון הדחף מחזק את האוכלוסיה המחוסנת הופכת הקורונה ל"מגפת הלא מחוסנים". הנה לדוגמא תמונת מצב המאושפזים ברמב"ם: 53 חולים. 40 מהם מוגדרים קשה- מעל מחצית מהם אינם מחוסנים. בין החולים הצעירים, בת 21, לא מחוסנת שהייתה מורדמת ומונשמת ונגמלה היום מהנשמה. >> (1)
חולה שניה, בת 21 לא מחוסנת, מורדמת ומונשמת - מצבה משתפר. ע"פ @davidratner בין החולים מס' ילדים: ילד בן שבועיים שאושפז לפני 3 ימים השתחרר בצהריים - נחשף בחתונה רבת משתתפים בצפון, שבה התגלו בדיעבד מאומתים רבים. ילדה נוספת בת 9 מאושפזת עם צורך בסיוע חמצן, מוגדרת בינוני. ולסיום>>(2)
בטיפול נמרץ רמב"ם ילדים מאושפז ילד בן 4 במצב קשה עם קורונה בה נדבק בביתו. מדובר בילד עם מחלות רקע קשות (מונשם כרונית בביתו על רקע מחלות רקע) שהקורונה החמירה את מצבו. כמו כן בטיפול נמרץ מטופלת ילדה עם תסמונת PIMS (תופעה שלאחר החלמה מקורונה), במצב קשה אך יציב. רק בריאות. (3)
המחקר הזה מספיק חשוב בשביל להתעורר למענו. תרתי משמע. #שרשור על בסיס 2 מיליון מטופלי 'כללית' נבדקו השכיחויות לתופעות הלוואי האפשריות למחוסנים בשל החיסון, ותופעות הלוואי בין חולי קורונה לא מחוסנים למחוסנים והממצאים מדהימים. המחקר שאותו הוביל @RanBalicer ראה אור הלילה ב @NEJM >>
>>הוא הגדול בעולם שנערך בנושא בטיחות החיסון בשיתוף מכון כללית למחקר ואונ' הרווארד. בקצרה- הוא שומט את כל טענות הכזב של מתנגדי החיסון והחששנים ומוכיח בצורה ברורה את הסיכון הרב הטמון לחולי קורונה בתופעות לוואי זהות שנצפו בהיקפים נמוכים פי כמה מאלו שעלולים להופיע בעקבות החיסון. >>
ניקח לדוגמא את דלקת שריר הלב: נצפו 2.7 מקרי תחלואה בשכיחות עודפת בממוצע לכל 100,000 אנשים מחוסנים לעומת 11 (!) מקרים לכל 100,000 אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה ולא היו מחוסנים. ויש עוד>>