שרשור אזהרה מפני טיקטוק - אם לא לכם אז לפחות לילדים שלכם.
לאחרונה אני רואה יותר ויותר אנשים וארגונים שעוברים להשתמש בטיקטוק מסיבות כאלה ואחרות. על יתרונות הטיקטוק אני לא אכתוב, וכבר נכתב על כך שיש להם את האלגוריתם הטוב ביותר בעולם.
מקווה שלאחר קריאה תשתנה דעתכם. מתחילים -->
אני אתחיל מכך שמדובר באפליקציית מדיה חברתית סינית, כשלמעשה לא ידוע לנו שום דבר על מה עושים עם המידע שלנו ועלינו.
אנחנו בדרך כלל לא מקשיבים לאזהרות אבל מרבית המדינות הסובבות את סין מונעות מתושביהן את היכולת להשתמש בטיקטוק, ואפילו בסין לא נעשה בה שימוש. --> makeuseof.com/what-countries…
לפני כחודשיים מנהל הFCC האמריקאי פונה לגוגל ולאפל בבקשה שיסירו את אפליקציית טיקטוק מהחנויות שלהן.
הדרישה הגיעה לאחר שטיקטוק (סין) מסרבת שוב ושוב לעמוד בדרישות הגנת מידע ופרטיות של המשתמשים שלה. --> edition.cnn.com/2022/06/29/tec…
למרות הבטחות וטענות על כך שהמידע על אמריקאים נשמר רק בארה"ב ושאין אליו גישה מסין, תחקירים מראים כי הסינים יכולים לעבור חופשי על המידע והשימוש של המשתמשים.
אם זה המצב בארה"ב ניתן רק לשער, ולהבין, שאין כל הגנה על המידע והפרטיות של ישראלים בטיקטוק. --> buzzfeednews.com/article/emilyb…
בסופ"ש האחרון פורסם שרשור מטריד ביותר על מה שקורה למשתמשים שלוחצים על קישורים לאתרים אחרים מתוך טיקטוק.
כמובן שכל המידע, כל ההקשות, הקלקות נאספות ונשלחות לטיקטוק - כולל סיסמאות, פרטים אישיים שממלאים בטפסים וכדומה.
זה חלק מאסטרטגיית איסוף המידע שלהם. -->
זה מצטרף לעובדה שטיקטוק נהפכה למנוע החיפוש המועדף על צעירים, ושלמעשה המקור העיקרי ליציאה לאתרים אחרים. כלומר, מרבית המידע על צעירים נאסף ונאגר על ידם.
זה כמובן לא רק לצעירים, מבוגרים רבים משתמשים בפלטפורמה למציאת מלונות, המלצות ומקליקים לאתרים עצמם. --> mashable.com/article/gen-z-…
זה כמובן לא מסתכם רק באבטחת מידע והגנה על פרטיות, כי זה, לצערינו, לא מעניין את רוב המשתמשים.
אתגרי הטיקטוק הידועים לשמצה הביאו למותם של ילדים רבים ברחבי העולם בשנתיים האחרונות. ביולי האחרון באתגר הבלאקאוט מתה ילדה בארה"ב.
וכיום רץ אתגר בובת המפלצת. --> theguardian.com/technology/202…
נעבור לזירה המחקרית-אקדמית. הבעיה העיקרית היא הגיל הצעיר של המשתמשים. אין להם באמת כלים לשפוט איכות ואמיתות תכנים, ולא את הכלים המנטאליים להתמודד על הלחץ והחשיפה לתכנים פוגעניים ואלימים.
טיקטוק כלל לא אוכפת הסרה של תכנים מסוג זה, כולל אנטישמיות קיצונית.--> taylorfrancis.com/chapters/edit/…
ככל הנראה, טיקטוק גורם גם לתופעות גופניות לא רצויות.
לפני מספר חודשים החלה להתגלות תופעה רפואית חדשה אצל אנשים, בעיקר צעירים, שדיווחו על "טיקים" פיזיים. הסיבה המובילה לדעת רופאים ומומחים היא צפייה ארוכה בטיקטוק ובתכנים מסוגים מסויימים. --> health.clevelandclinic.org/tiktok-causing…
מחקר חדש ונוסף מראה שטיקטוק, ששונה מאוד מרשתות חברתיות אחרות, משפיעה, מאתגרת ומשנה את הזהות של המשתמשים שלה.
האלגוריתם המנצח של טיקטוק גורם להשפעה על הזהות של המשתמש לא רק כלפי עצמו, חברים אחרים ברשת, אלא גם המשתמש ויחסו אל האלגוריתם. -->
נעבור קצת לבעיות תפקוד הנוצרות משימוש רב וגובר בטיקטוק.
ההתמכרות שהאלגוריתם של טיקטוק מציע למעשה גורם למשתמשים להיות מופעלים על ידו, ולא להיפך.
המחקר הזה מראה את הפגיעה במחזורי השינה והיכולת להירדם של משתמשים הגולשים באפליקציה בשעות הערב/לילה, והאלגוריתם למעשה מעורר אותם חזרה.-->
מספר מחקרים טוענים כבר שלמעשה השימוש בטיקטוק "אינו מודע" ושאנחנו שבויים של האלגוריתם.
מחקר מ-2021 בדק את השפעות טיקטוק על סטודנטים באונ' ומצא כי ככל שצפו יותר שעות כך יכולות הקשב והריכוז שלהם פחתו, עד כדי פגיעה ביכולת להכין שיעורי בית, ללמוד ולהצליח בבחינות ולהקשיב בשיעורים. -->
מחקר אחר מראה את הנוכחות העמוקה של קבוצות ימין קיצוני המפיצות שנאה וגזענות. מכיוון שטיקטוק אינה עושה דבר כדי להפחית, לסנן את למחוק תכנים כאלה הקהלים הצעירים של הפלטפורמה נחשפים לתכני הקצנה לא מפולטרים. הקצנה זו אחת הסכנות הגדולות האורבות לצעירים ברשתות החברתיות. -->
אם חשבתם שהפגיעה בתפקוד היא רק של המשתמשים בטיקטוק אז טעות בידכם. הפגיעה היא בכל המשפחה, בטח אם מנסים לשלוט בכמות השעות והשימוש באפליקציית טיקטוק. הכותבים ממליצים על התערבות שיתופית ולא חד צדדית כדי לשלוט בהרגלי הצריכה. -->
באחד מהעיתונים האקדמיים הרפואיים הנחשבים בעולם חוקרים טוענים כי טיקטוק אינה הפרעת קשב ובריאות של המשתמש הבודד, אלא בעיה עולמית שיש להתמודד עימה בכלים של בריאות הציבור.
היום כבר ישנם למעלה מ-1.5 מיליארד משתמשים וזו האפליקציה עם קצב הגידול המהיר ביותר. -->
אם ספורט, ובעיקר כדורגל, מעניין אתכם אז מחקר נוסף גילה כי השימוש בטיקטוק של שחקני ושחקניות כדורגל משפיע על הבריאות הנפשית שלהם ועל היכולת לשחק ולהשתתף בפעילויות קבוצתיות. לטיקטוק השפעה שלילית חזקה על התפיסה העצמית והביטחון העצמי של המשתמשים בה. -->
לסיום, מאמר מINSEAD שטוען למעשה שטיקטוק דרך השימוש באלגוריתמיקה מעולה וAI מאוד מתקדם רוצים להשתלט על העולם - מה שנראה שקורה כבר.
ההבדל בין טיקטוק לבין הפלטפורמות האחרות הוא דרמטי. על האחרות יש רגולציה, יש פיקוח, ישנה ענישה והן מערביות. -->
טיקטוק הינה מכונה חכמה נוספת במנגנון התעמולה והאח הגדול הסיני שמטרתו אחת - השפעה ושינוי תפיסות של המשתמשים בהן תוך איסוף מידע רב ככל הניתן.
כדי להשיג את זה כל האמצעים כשרים.
ניסיתי לספק ולהנגיש את המידע, כל השאר בידיים שלכם/ן. bloomberg.com/news/articles/…
בדיוק חודשיים אחרי השרשור על טיקטוק וממשיכים להתפרסם מחקרים וחשיפות על כך שסין מנסה לעשות שימוש בפלטפורמה כדי לשאוב מידע רגיש ופרטי.
איך ולמה טראמפ מתכנן לקצץ 2 טריליון דולר בתקציב של הממשלה הפדראלי?
ובעיקר, למה כמעט כל הניתוחים, כולל השרשור המושקע המצורף, מפספסים בגדול.
הרשת ואתרי החדשות בעולם , לא רק בישראל, גועשים ורועשים מהמינוי של אלון מאסק לעמוד בראש המחלקה החדשה ליעילות ממשלתית (DOGE - Department of Government Efficiency).
אפשר למצוא שלל אפשרויות קיצוץ שטובי הכלכלנים ואנשי אסטרטגיה חושבים או מציעים.
אבל, אני רוצה להציע בשרשור הזה את הסיבה ללמה אני חושב (שכמעט) כולם טועים בניתוחים שלהם לגבי תוכניותיו של טראמפ לקיצוץ.
מתחילים -->
יש המון דיבורים על תוכנית טראמפ לקצץ 2 טריליון דולר מתקציב הממשל הפדרלי.
אנשים מציעים רעיונות לקיצוץ במחלקות או תוכניות מסוימות.
אבל בואו נבהיר טעות אחת גדולה - לא מדובר בכלל על תוכנית קיצוצים "רגילה".
מדובר במשהו עמוק ומשמעותי יותר – פירוק מנגנון הממשל עצמו.
טראמפ לא מדבר רק על קיצוץ תקציבים.
הגישה שלו הרבה יותר שאפתנית – ועם השלכות ארוכות טווח.
הגישה מבוססת על תפיסה שנקראת פירוק המדינה המנהלית (deconstructing the administrative state).
וכדאי מאוד להבין מה זה אומר -->
קודם כל, מה זה קיצוץ תקציבים?
קיצוץ תקציבי פשוט מפחית את הכסף שמוקצה למחלקות או תוכניות ספציפיות. למשל, פחות תקציב לחינוך אומר פחות מורים או תוכניות לימוד.
פשוט, נכון? אז זהו, שלא.
ה-2 טריליון דולר שטראמפ מדבר עליהם לא מגיעים מקיצוצים רגילים.
מדובר ממש בהשבתת ופירוק המנגנון הפדראלי עצמו – כוח האדם שלו, הבירוקרטיה שלו, הרגולציה שלו, והיכולת שלו לפעול.
יחסי תקשורת-צבא
(וכיצד והאם התקשורת משפיעה על אירועי חירום?)
בהקשר של אירועי חירום ומלחמה, האם חשבתם מה תפקידה של התקשורת? האם היא רק באה לספק לנו מידע על הנעשה או שיש בכוחה גם לעצב את המציאות?!
שדה הקרב הוא ממלכת אי-הודאות בה תהליכי איסוף מידע, ניתוחו וקבלת החלטות בשדה הקרב היה אתגר משמעותי מאז המלחמות הראשונות של בני אדם.
מלחמת וייטנאם היתה הראשונה להציג אתגר חדש למפקדים ולחיילים, והוא הובלת היחידות הלוחמות מול מצלמות הטלוויזיה.
מפקדים היום יודעים ומודעים שהם יכולים לסמוך על כך שפעולותיהם מצולמות ומסוקרות 24/7, ומשודרות לצופה האמריקאי.
מצב זה שינה את סביבת קבלת ההחלטות של הגנרלים, ואפילו את הדרך בה מפקדים נתנו פקודות בשטח.
סוג זה של סיקור תקשורתי והשפעתו זכה לכינוי -
The CNN Effect.
האם הוא מתקיים גם בישראל במלחמת חרבות ברזל?!
שרשור ארוך דרך מסע היסטורי של התפתחות יחסי התקשורת והצבא בעידן המודרני.
-->
לידתו של מונח
בשנת 1993 הכריזה שגרירת ארה"ב באו"ם מדליין אולברייט כי "היכולת של הטלוויזיה להכניס תמונות גרפיות של כאב וזעם לחדרי המגורים שלנו הגבירה את הלחץ הן למעורבות מיידית באזורי משבר בינלאומי והן להתנתקות מיידית כאשר האירועים אינם מתנהלים לפי התוכנית".
תמונות הרעב והמשבר ההומינטרי הכבד שהתחולל בסומליה הובילו את נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, לשלוח את צבא ארה"ב לסייע בטיפול במשבר.
שנה לאחר מכן שודרו ב-CNN תמונות של גופות חיילים אמריקניים נגררות ברחובות מוגדישו (מאורעות הסרט Blackhawk Down).
בעקבות התמונות החליט הנשיא קלינטון על הסגת הכוחות מסומליה. פקודה זו שלו אישרה למעשה את האפקט.
המונח The CNN Effect מתייחס לכל כיסוי תקשורתי בזמן אמת של אירוע חירום.
-->
מודעות הציבור
הכיסוי התקשורתי בזמן אמת הוביל למודעות ציבורית מיידית של החלטות ופעולות צבאיות.
מבחינת הצבא מודעות היא דבר מבורך, אבל בקרה וביקורת פחות.
רבים בצבא רואים בחדירת התקשורת סיכון מבצעי, ולעתים כסכנה להמשך הקריירה שלהם.
הצבא זקוק לתקשורת על מנת לדאוג לכך שהציבור יהיה מיודע ומעורב, אבל בעיקר מביע תמיכה במבצעים אלה.
הטבלה מתארת שלושה סוגים של השפעות של התקשורת בזמני חירום.
אני אתחיל בשורה התחתונה - אסור להעביר את משטרת ישראל תהליך מיליטריזציה.
פשוט אסור.
אני עוקב אחרי הנושא הזה ועל הנעשה ברחבי העולם כבר שנים.
ככל הנראה לא נותרו אנשי מקצוע במשרד לביטחון לאומי תחת השר @BenGvirItamar, ולכן הנה שרשור כשירות לשר על למה אסור לבצע מיליטרזיציה של המשטרה.
-->
לפני שנצלול לנבחי הנושא, חשוב לזכור שמשטרה, כולל משטרת ישראל, אינה יכולה לבצע את תפקידה ללא אמון הציבור עליו ואותו היא אמונה לשמור.
בישראל, מצב האמון במשטרה מחפיר כש-71% מהציבור לא נותנים בה אמון.
זוהי נקודת שפל היסטורית המסמלת משבר תפקודי עמוק של המשטרה.
תחת השר בן גביר לא רק שהעמיק חוסר האמון של הציבור במשטרה, אלא הוא יצר לראשונה משבר אמון בין מפקדי המשטרה לשר הממונה.
התהליכים שבן גביר מוביל במשטרה מבטיחים למעשה את המשך קריסת האמון של הציבור במשטרה ובדרך פעולתה.
תהליך המיליטרזיציה שלה עלול, וכנראה בוודאות, לרסק אותו סופית ואף לשנות את החברה בישראל.
בואו נתחיל.
-->
הדוגמה המובהקת ביותר היא כמובן תהליך המיליטריזציה של המשטרה בארה"ב.
זאת לא משטרה, זה ארגון סמי-צבאי עד צבאי מלא כבר.
התהליך החל במה שידוע כתכנית 1033 משנת 1997, בה משרד ההגנה האמריקאי אישר העברת ציוד צבאי למשטרות בארה"ב.
זה החל כניסיון לספק למשטרות ציוד הולם יותר להילחם בברוני סמים והברחות סמים על ידי ארגונים חמושים, אבל היום זה כבר בכל מקום.
היום לפני 11 שנים בדיוק החל צה"ל להשתמש באופן מנוהל (יחסית) במדיה החברתית בזמן מלחמות.
שרשור קצר שמבוסס בעיקרו על מאמר שכתבתי ביחד עם @erezjane שנשאר במגירה.
לאור הדיונים על ההפסד של צה"ל, וישראל, בזירת ההסברה והמדיה החברתית חשבתי שהגיע הזמן לחשוף אותו ולנער ממנו את האבק.
-->
ב14/11/2012 החל מבצע "עמוד ענן" בהכרזה של דובר צה"ל על תחילתו.
למעשה, זו היתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה שהוכרזה בטוויטר.
זה היה כל כך חריג שאפילו CNN הגדירו את זה כאחד מעשרת האירועים הטכנולוגיים החשובים של שנת 2012.
איך קרה שצה"ל הכריז מלחמה בטוויטר אתם שואלים?!
-->
מאוד פשוט.
דו"צ קיים מסיבת עיתונאים כדי להכריז לעולם שצה"ל החליט לצאת למבצע כנגד חמאס בעזה.
עיתונאים צריכים לכתוב את הידיעה, להעבירה לאולפן ולעורך שייאשרו אותה לפרסום. לאחר מכן צריך לנסח את ההודעה לאולפן ולמגיש/ה.
זה תהליך שלוקח זמן.
לעומת זאת, דו"צ החל להפעיל יכולת חדשה -->
על בעיית ההתמכרות המערכתית של ישראל, והפעם למערכות ההגנה האווירית.
מדינת ישראל נמצאת תחת שלל איומים ומוקפת אוייבים שלא רק מאיימים אלא גם יורים.
בשרשור הזה אני רוצה להעלות טענה, והשערה, שמערכות ההגנ"א פגעו בחוסן של ישראל, ואולי אף בסולידריות החברתית שלנו. בעיה מערכתית. מתחילים-->
בשרשור קודם על הבעיה המערכתית של גיוס חרדים הסברתי גם על חשיבה מערכתית ומרכיביה, ולכן לא אחזור עליהם כאן.
מוזמנים לקרוא את השרשור הקודם.
-->
בחשיבה מערכתית נהוג לבחון את המלאים של המערכת אותה רוצים לבחון, וכיצד ומה משפיע על המילוי או הריקון שלהם.
המלאי הראשון והחשוב ביותר בהקשר של מע' הגנ"א, הוא כמובן מלאי הטילים המיירטים (טמי"רים).
כמות הטמי"רים עצמם במלאי היא מסווגת.
ניהול המלאי וגודלו הוא נושא מורכב מאוד. -->
בעיית ההתמכרות המערכתית של ישראל וגיוס חרדים.
הדיון סביב גיוס החרדים לצבא חוטא למציאות המורכבת, ובדר"כ עוסק בחלק אחד ו"קטן" של הבעיה המערכתית שהגיוס הוא אלמנט אחד מתוכה.
בשרשור הזה אני ארצה לנסות ולפרק את הבעיה המערכתית למרכיביה המתוארת בדיאגרמה הסכמטית שבניתי (ואותה אבהיר) -->
אני רוצה להתחיל ממס' הגדרות בסיסיות בחשיבה מערכתית כדי שנוכל לקיים דיון מוסכם.
מערכת היא סדרה של אלמנטים המחוברים ביניהם בצורה קוהרנטית וזאת כדי להשיג מטרה כלשהי.
כלומר, מערכת מורכבת מ3 רכיבים - אלמנטים, חיבורים ומטרה.
מערכת העיכול שלנו - איברים המחוברים ביניהם למטרה ברורה. -->
המטרה של מערכת העיכול היא לפרק את המזון לנוטריינטים בסיסיים ולהעביר אותם למחזור הדם ולהיפטר מהפסולת. לכל אלמנט במערכת יש תפקיד ברור והם מחוברים ע"י מערכת "צינורות" שנועדה להעביר את המזון בשלבי הפירוק השונים שלו לאיבר הבא.
קבוצת כדורגל היא מערכת, בית ספר הוא מערכת וכדומה.
-->