מה מעשיה של סין במזרח התיכון?
בשרשורים הקודמים עסקתי במבט הגלובלי של סין, ועכשיו הגיע הזמן להתקרב הביתה.
תוכלו לקרוא על הטאליבן, איראן, חיזבאללה, ערב הסעודית, מצריים, איחוד האמירויות ואפילו על יוון.
השרשור הבא יעסוק בסין וישראל. #שרשורפלצת, מתחילים -->
ההיסטוריה של סין והמזה"ת החלה הרבה לפני שי ג'ינפינג בשנות ה-80 של המאה ה-20, כשתמכה ומכרה נשק לשני הצדדים במלחמת איראן-עירק.
נקפוץ קדימה לשנת 2001, אסון התאומים.
מספר שבועות לאחר הפיגועים הנוראיים סייעה ממשלת סין לטאליבן בהתקנת מערכות טלפוניה מתקדמות. --> washingtontimes.com/news/2001/sep/…
בשנות ה-2000 סין עזרה לאיראן לפתח יכולות של טילים מדוייקים מסוגים שונים, כולל בליסטיים.
בשנת 2006, במלחמת לבנון השנייה, פגיעה של טיל באח"י חנית שהביאה למותם של ארבעה חיילים – טיל חוף-ים סיני המיוצר באיראן. -->
ב2010 איראן כבר מייצרת טיל נגד ספינות מתקדם יותר (Nasr-1) שגם הוא מבוסס סיני. טיל שמטרתו השמדת ספינות עד כ-1,500 טון (כמו הגודל של ספינות הסער של חיל הים). כמו טילים אחרים, ככל הנראה גם אלה הגיעו לידי החיזבאללה. --> mei.edu/publications/n…
שיתוף הפעולה הבטחוני הכולל מכירה של אמל"ח אבל גם העברת ידע מדעי-טכנולוגי של סין עם איראן נמשך כבר עשרות שנים.
מוזמנים לקרוא בקישור על כמות וסוגי האמל"ח שסיפקה סין לאיראן, כולל יכולות פיתוח וייצור עצמאיות. -->
בתחילת שנת 2022 נחתם הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי בין סין לאיראן לתקופה של 25 שנים.
משטר הסנקציות המערביות על איראן מקשה על סין לבצע שם השקעות גדולות יותר. --> agsiw.org/implementing-t…
צעד אחורה.
ב-2013 הנשיא שי גי'נפינג הכריז על תכנית החגורה והדרך שלו (BRI – Belt & Road Initiative), שבמסגרתה סין צפוייה לבצע השקעות בכטריליון דולר עד שנת 2027. עד שנת 2018 חתמה סין עם 72 מדינות על פרוייקטים במסגרת התכנית. בסה"כ מעל ל120 מדינות חתמו על שותפות מסויימת עם סין. -->
מטרת התכנית היא לייצר שותפויות כלכליות וערכיות דרך פרוייקטי ענק של בניית תשתיות קריטיות במדינות רבות מסביב לעולם.
במזה"ת, סין הפכה למשקיעה הגדולה ביותר כששנת המהפך היתה 2016. עד כה, סין השקיעה כבר מעל ל-130 מיליארד דולר במזרח התיכון. -->
אם בוחנים מי המדינות אותן סין רוצה בתכנית, אז רובן המוחלט אינן דמוקרטיות עם כלכלות מקרטעות. לאחרונה, העבירה סין את הפוקוס של הBRI למזה"ת, והחלה לעבוד עמוק יותר גם עם מדינות עשירות (כמו איחוד האמירויות). המאפשר העיקרי לזה היה הנסיגה של ארה"ב מאפגניסטן. --> asiatimes.com/2022/08/future…
למה סין מעדיפה כלכלות מקרטעות?
הטענה העיקרית היא שהיא יוצרת "מלכודות חוב" למדינות. השקעה בפרוייקטי תשתיות (נמלים, רכבות וכו') דורשת הלוואות בסכומי עתק, וכלכלות חלשות תתקשנה מאוד להחזירן. מצב זה ייצור שליטה סינית במדינה, פגיעה בריבונותה והעברת השליטה התשתיות הלאומיות לידי סין. ->
דוגמה לזה התרחשה בסרי-לנקה שיצאה לפרוייקט הקמת נמל גדול. סין "התנדבה" לממן את הפרוייקט במסגרת הBRI. אחרי זמן לא רב ממשלת סרי-לנקה הבינה כי אינה יכולה להחזיר את ההלוואה וממשלת סין השתלטה ל-99 שנים על הנמל (ניהולו ותפעולו) באופן מלא. --> scmp.com/news/china/dip…
ברגע שהנמל בבעלותה ושליטתה המלאה של סין, היא יכולה לעשות בו מה שהיא רוצה.
כמו למשל, להכניס אליו ספינות מלחמה סיניות בניגוד לרצון שכנתה הודו ואפילו בניגוד לרצון ממשלת סרי-לנקה. --> reuters.com/world/asia-pac…
ב-2014 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בטחוני בין דג'יבוטי (בקרן אפריקה, בכניסה הדרומית לים האדום) לבין סין, ובמסגרתו הוסכם על בניית בסיס לוגיסטי שיוכל לתמוך בחיילי סין ולתספק ספינות סיניות הפועלות במשימות הומניטריות ברחבי העולם. -->
בפועל, סין בנתה שם בסיס צבאי עם אלפי חיילים (2,000-10,000) עם יכולות לעגינה ותמיכה לוגיסטית בנושאות מטוסים ומשחתות גדולות. --> news.usni.org/2021/04/20/afr…
בדיוק לפני שנתיים נחתמו הסכמי אברהם בחסותה של ארה"ב.
שנה שעברה גילתה ארה"ב כי סין בונה בחשאי באיחוד האמירויות נמל צבאי חדש בתוך פורט ח'ליפה. בלחץ אמריקאי העבודות הופסקו.
60% מהייצוא הסיני עובר דרך נמל זה, ולכן חשיבותו הגדולה עבורם. --> theguardian.com/world/2021/nov…
אחת מ"הסוכריות" אותן הבטיחה ארה"ב לאיחוד האמירויות במסגרת הסכמי אברהם היא המכירה של מטוסי הF-35 המתקדמים לחיל האוויר שלהם.
אך, לאור החשש האמריקאי מיחסי האיחוד עם סין העסקה כרגע מושהית (למעשה מבוטלת). --> reuters.com/business/aeros…
למרות שפרוייקטי הBRI מייצרים לא מעט משרות מקומיות, הממשלה הסינית דורשת במסגרת ההסכמים כי העבודות יבוצעו ע"י חברות סיניות ואזרחים סינים (לא כולם נשלחו ע"י ממשלת סין).
במזה"ת יש כבר למעלה מחצי מיליון סינים.
בשנים האחרונות מרבית הפרוייקטים הסינים נכשלים. --> qz.com/217597/how-a-m…
זה כבר נוגע לחלק אחר של הBRI. הממשל הסיני בוחר לעבוד עם ממשלים בעייתיים שקל יותר לבצע מעשי שחיתות איתם. זה דו-צדדי, כלומר הממשלות המושחתות נהנות מהמצב גם כן. --> foreignpolicy.com/2019/01/15/the…
הדוגמה של סרי-לנקה היא אחת בלבד.
נכון לספטמבר 2021, 165 מדינות חייבות לסין כ-385 מיליארד דולר במסגרת הלוואות לפרוייקטים בBRI. ל42 מדינות מתוכן מדובר על חוב הגבוה מ-10% מהתל"ג שלהן. --> theguardian.com/world/2021/sep…
במצריים, סין נכנסה כמשקיעה בפיתוח של תעלת סואץ והקמת איזור כלכלי ולוגיסטי לאורך התעלה.
בפרוייקט הBRI, מטרת ה"דרך" היא יצירת תוואי נמלים ידידותיים לסין לרוחבו של העולם. --> central.asia-news.com/en_GB/articles…
לא מדובר רק על נמלים במדינות ערב, אלא נמל פיראוס, הגדול ביותר ביוון, המהווה את שער הכניסה של הסחורות הסיניות לאירופה ונרכש על ידי הסינים. היום, הנמל מנוהל ומתופעל על ידי חברה סינית. --> asia.nikkei.com/Spotlight/Belt…
כשמחברים את כל הנקודות ניתן לראות כי למעשה סין הצליחה ליצור רצף נתיבי ונמלי ים שהם בשליטתה המלאה, בניהולה או במקום שהוא מאוד ידידותי כלפיה.
כ-10% מסך הסחורות שעוברות בתעלת סואץ הן סיניות.
-->
לבסוף, גם ערב הסעודית שהרוב המוחלט של צבאה מבוסס על אמל"ח אמריקאי/בריטי מקיימת שת"פ בטחוני עם סין מזה שנים.
סין סייעה לערב הסעודית לפתח יכולות עצמאיות לייצור של טילים בליסטיים מתקדמים, בהם הם משתמשים (כרגע) כנגד הח'ותים בתימן. --> edition.cnn.com/2021/12/23/pol…
אם בוחנים את סך כל המסחר של סין עם המזה"ת אז ניתן לראות כי הסכומים עולים, אבל עדיין קטנים יחסית לעומת שאר העולם והם לא סימטריים.
דוגמה, עבור איראן סין מהווה 30% מכל המסחר, אבל היא מהווה פחות מ-1% עבור סין.
-->
מבחינת אותן ממשלות, אחד היתרונות הגדולים ביותר של עבודה עם סין הוא שהיא לא מבקשת שינויים פוליטיים (שלא כמו ארה"ב).
"אני לא אתערב בעניינך, ואתה לא תתערב בענייני."
איראן אף החליפה את התלות שלה בדולר ביואן הסיני.
-->
נסיגת ארה"ב מהמזה"ת איפשרה, ומאפשרת, לסין להגדיל ולהעמיק את נוכחותה, השקעותיה ופעילותה במרבית המדינות (לא הגעתי לתורכיה ולאלג'יריה).
אי התגובה האמריקאית למתקפת המל"טים האירנית על ערב הסעודית העבירה מסר חזק למדינות המזה"ת.
סין היא שותפה של ומחמשת את כל המדינות הסובבות אותנו.
איך ולמה טראמפ מתכנן לקצץ 2 טריליון דולר בתקציב של הממשלה הפדראלי?
ובעיקר, למה כמעט כל הניתוחים, כולל השרשור המושקע המצורף, מפספסים בגדול.
הרשת ואתרי החדשות בעולם , לא רק בישראל, גועשים ורועשים מהמינוי של אלון מאסק לעמוד בראש המחלקה החדשה ליעילות ממשלתית (DOGE - Department of Government Efficiency).
אפשר למצוא שלל אפשרויות קיצוץ שטובי הכלכלנים ואנשי אסטרטגיה חושבים או מציעים.
אבל, אני רוצה להציע בשרשור הזה את הסיבה ללמה אני חושב (שכמעט) כולם טועים בניתוחים שלהם לגבי תוכניותיו של טראמפ לקיצוץ.
מתחילים -->
יש המון דיבורים על תוכנית טראמפ לקצץ 2 טריליון דולר מתקציב הממשל הפדרלי.
אנשים מציעים רעיונות לקיצוץ במחלקות או תוכניות מסוימות.
אבל בואו נבהיר טעות אחת גדולה - לא מדובר בכלל על תוכנית קיצוצים "רגילה".
מדובר במשהו עמוק ומשמעותי יותר – פירוק מנגנון הממשל עצמו.
טראמפ לא מדבר רק על קיצוץ תקציבים.
הגישה שלו הרבה יותר שאפתנית – ועם השלכות ארוכות טווח.
הגישה מבוססת על תפיסה שנקראת פירוק המדינה המנהלית (deconstructing the administrative state).
וכדאי מאוד להבין מה זה אומר -->
קודם כל, מה זה קיצוץ תקציבים?
קיצוץ תקציבי פשוט מפחית את הכסף שמוקצה למחלקות או תוכניות ספציפיות. למשל, פחות תקציב לחינוך אומר פחות מורים או תוכניות לימוד.
פשוט, נכון? אז זהו, שלא.
ה-2 טריליון דולר שטראמפ מדבר עליהם לא מגיעים מקיצוצים רגילים.
מדובר ממש בהשבתת ופירוק המנגנון הפדראלי עצמו – כוח האדם שלו, הבירוקרטיה שלו, הרגולציה שלו, והיכולת שלו לפעול.
יחסי תקשורת-צבא
(וכיצד והאם התקשורת משפיעה על אירועי חירום?)
בהקשר של אירועי חירום ומלחמה, האם חשבתם מה תפקידה של התקשורת? האם היא רק באה לספק לנו מידע על הנעשה או שיש בכוחה גם לעצב את המציאות?!
שדה הקרב הוא ממלכת אי-הודאות בה תהליכי איסוף מידע, ניתוחו וקבלת החלטות בשדה הקרב היה אתגר משמעותי מאז המלחמות הראשונות של בני אדם.
מלחמת וייטנאם היתה הראשונה להציג אתגר חדש למפקדים ולחיילים, והוא הובלת היחידות הלוחמות מול מצלמות הטלוויזיה.
מפקדים היום יודעים ומודעים שהם יכולים לסמוך על כך שפעולותיהם מצולמות ומסוקרות 24/7, ומשודרות לצופה האמריקאי.
מצב זה שינה את סביבת קבלת ההחלטות של הגנרלים, ואפילו את הדרך בה מפקדים נתנו פקודות בשטח.
סוג זה של סיקור תקשורתי והשפעתו זכה לכינוי -
The CNN Effect.
האם הוא מתקיים גם בישראל במלחמת חרבות ברזל?!
שרשור ארוך דרך מסע היסטורי של התפתחות יחסי התקשורת והצבא בעידן המודרני.
-->
לידתו של מונח
בשנת 1993 הכריזה שגרירת ארה"ב באו"ם מדליין אולברייט כי "היכולת של הטלוויזיה להכניס תמונות גרפיות של כאב וזעם לחדרי המגורים שלנו הגבירה את הלחץ הן למעורבות מיידית באזורי משבר בינלאומי והן להתנתקות מיידית כאשר האירועים אינם מתנהלים לפי התוכנית".
תמונות הרעב והמשבר ההומינטרי הכבד שהתחולל בסומליה הובילו את נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, לשלוח את צבא ארה"ב לסייע בטיפול במשבר.
שנה לאחר מכן שודרו ב-CNN תמונות של גופות חיילים אמריקניים נגררות ברחובות מוגדישו (מאורעות הסרט Blackhawk Down).
בעקבות התמונות החליט הנשיא קלינטון על הסגת הכוחות מסומליה. פקודה זו שלו אישרה למעשה את האפקט.
המונח The CNN Effect מתייחס לכל כיסוי תקשורתי בזמן אמת של אירוע חירום.
-->
מודעות הציבור
הכיסוי התקשורתי בזמן אמת הוביל למודעות ציבורית מיידית של החלטות ופעולות צבאיות.
מבחינת הצבא מודעות היא דבר מבורך, אבל בקרה וביקורת פחות.
רבים בצבא רואים בחדירת התקשורת סיכון מבצעי, ולעתים כסכנה להמשך הקריירה שלהם.
הצבא זקוק לתקשורת על מנת לדאוג לכך שהציבור יהיה מיודע ומעורב, אבל בעיקר מביע תמיכה במבצעים אלה.
הטבלה מתארת שלושה סוגים של השפעות של התקשורת בזמני חירום.
אני אתחיל בשורה התחתונה - אסור להעביר את משטרת ישראל תהליך מיליטריזציה.
פשוט אסור.
אני עוקב אחרי הנושא הזה ועל הנעשה ברחבי העולם כבר שנים.
ככל הנראה לא נותרו אנשי מקצוע במשרד לביטחון לאומי תחת השר @BenGvirItamar, ולכן הנה שרשור כשירות לשר על למה אסור לבצע מיליטרזיציה של המשטרה.
-->
לפני שנצלול לנבחי הנושא, חשוב לזכור שמשטרה, כולל משטרת ישראל, אינה יכולה לבצע את תפקידה ללא אמון הציבור עליו ואותו היא אמונה לשמור.
בישראל, מצב האמון במשטרה מחפיר כש-71% מהציבור לא נותנים בה אמון.
זוהי נקודת שפל היסטורית המסמלת משבר תפקודי עמוק של המשטרה.
תחת השר בן גביר לא רק שהעמיק חוסר האמון של הציבור במשטרה, אלא הוא יצר לראשונה משבר אמון בין מפקדי המשטרה לשר הממונה.
התהליכים שבן גביר מוביל במשטרה מבטיחים למעשה את המשך קריסת האמון של הציבור במשטרה ובדרך פעולתה.
תהליך המיליטרזיציה שלה עלול, וכנראה בוודאות, לרסק אותו סופית ואף לשנות את החברה בישראל.
בואו נתחיל.
-->
הדוגמה המובהקת ביותר היא כמובן תהליך המיליטריזציה של המשטרה בארה"ב.
זאת לא משטרה, זה ארגון סמי-צבאי עד צבאי מלא כבר.
התהליך החל במה שידוע כתכנית 1033 משנת 1997, בה משרד ההגנה האמריקאי אישר העברת ציוד צבאי למשטרות בארה"ב.
זה החל כניסיון לספק למשטרות ציוד הולם יותר להילחם בברוני סמים והברחות סמים על ידי ארגונים חמושים, אבל היום זה כבר בכל מקום.
היום לפני 11 שנים בדיוק החל צה"ל להשתמש באופן מנוהל (יחסית) במדיה החברתית בזמן מלחמות.
שרשור קצר שמבוסס בעיקרו על מאמר שכתבתי ביחד עם @erezjane שנשאר במגירה.
לאור הדיונים על ההפסד של צה"ל, וישראל, בזירת ההסברה והמדיה החברתית חשבתי שהגיע הזמן לחשוף אותו ולנער ממנו את האבק.
-->
ב14/11/2012 החל מבצע "עמוד ענן" בהכרזה של דובר צה"ל על תחילתו.
למעשה, זו היתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה שהוכרזה בטוויטר.
זה היה כל כך חריג שאפילו CNN הגדירו את זה כאחד מעשרת האירועים הטכנולוגיים החשובים של שנת 2012.
איך קרה שצה"ל הכריז מלחמה בטוויטר אתם שואלים?!
-->
מאוד פשוט.
דו"צ קיים מסיבת עיתונאים כדי להכריז לעולם שצה"ל החליט לצאת למבצע כנגד חמאס בעזה.
עיתונאים צריכים לכתוב את הידיעה, להעבירה לאולפן ולעורך שייאשרו אותה לפרסום. לאחר מכן צריך לנסח את ההודעה לאולפן ולמגיש/ה.
זה תהליך שלוקח זמן.
לעומת זאת, דו"צ החל להפעיל יכולת חדשה -->
על בעיית ההתמכרות המערכתית של ישראל, והפעם למערכות ההגנה האווירית.
מדינת ישראל נמצאת תחת שלל איומים ומוקפת אוייבים שלא רק מאיימים אלא גם יורים.
בשרשור הזה אני רוצה להעלות טענה, והשערה, שמערכות ההגנ"א פגעו בחוסן של ישראל, ואולי אף בסולידריות החברתית שלנו. בעיה מערכתית. מתחילים-->
בשרשור קודם על הבעיה המערכתית של גיוס חרדים הסברתי גם על חשיבה מערכתית ומרכיביה, ולכן לא אחזור עליהם כאן.
מוזמנים לקרוא את השרשור הקודם.
-->
בחשיבה מערכתית נהוג לבחון את המלאים של המערכת אותה רוצים לבחון, וכיצד ומה משפיע על המילוי או הריקון שלהם.
המלאי הראשון והחשוב ביותר בהקשר של מע' הגנ"א, הוא כמובן מלאי הטילים המיירטים (טמי"רים).
כמות הטמי"רים עצמם במלאי היא מסווגת.
ניהול המלאי וגודלו הוא נושא מורכב מאוד. -->
בעיית ההתמכרות המערכתית של ישראל וגיוס חרדים.
הדיון סביב גיוס החרדים לצבא חוטא למציאות המורכבת, ובדר"כ עוסק בחלק אחד ו"קטן" של הבעיה המערכתית שהגיוס הוא אלמנט אחד מתוכה.
בשרשור הזה אני ארצה לנסות ולפרק את הבעיה המערכתית למרכיביה המתוארת בדיאגרמה הסכמטית שבניתי (ואותה אבהיר) -->
אני רוצה להתחיל ממס' הגדרות בסיסיות בחשיבה מערכתית כדי שנוכל לקיים דיון מוסכם.
מערכת היא סדרה של אלמנטים המחוברים ביניהם בצורה קוהרנטית וזאת כדי להשיג מטרה כלשהי.
כלומר, מערכת מורכבת מ3 רכיבים - אלמנטים, חיבורים ומטרה.
מערכת העיכול שלנו - איברים המחוברים ביניהם למטרה ברורה. -->
המטרה של מערכת העיכול היא לפרק את המזון לנוטריינטים בסיסיים ולהעביר אותם למחזור הדם ולהיפטר מהפסולת. לכל אלמנט במערכת יש תפקיד ברור והם מחוברים ע"י מערכת "צינורות" שנועדה להעביר את המזון בשלבי הפירוק השונים שלו לאיבר הבא.
קבוצת כדורגל היא מערכת, בית ספר הוא מערכת וכדומה.
-->