Thread by @idofrizler

1/ נושא שתמיד רציתי לכתוב עליו הוא המודל הכלכלי של ה-Cloud. הרבה בדיחות (מוצלחות) רצות ברשת על כמה החשבון החודשי יוצא מנופח (ניגע בזה), אבל לא מספיק מדובר על הבשורה הכלכלית שמודל הענן הביא איתו. אז חשבתי לשתף קצת בנושא.
#פידטק עם קריצה ל-#פידכלכלה, יוצאים לדרך.

2/ מכירים את הבחור שהכין סנדוויץ' מאפס? אבל באמת מאפס, כולל להכין מלח ממי ים, לגדל גינת ירק וחיטה, לחלוב פרה ולשחוט תרנגולת. זה לקח לו 6 חודשים ו-1,500$.
הסיבה שאני מזכיר אותו היא כי לא תמיד אנחנו מבינים כמה עולה לספק שירות מסוים.

theverge.com/2015/9/17/9344…
⚠️ אזהרת טריגר לצמחונים

3/ אז מה העלות האמיתית של דאטה סנטר, אם הייתם צריכים לעשות הכול בעצמכם?
נהוג לחשוב על העלות של השרת עצמו, שהוא אכן כחצי מהעלות, אבל בנוסף אליו יש עוד עלויות נלוות: נדל"ן, חשמל, כוח-אדם, רשת ועוד. גם מבחינת אופרציה, וגם נטו מבחינת כסף, זה אירוע לא זול.

4/ ספקית הענן משקללת את כל המרכיבים הללו בתמחור, כך שמצד אחד יניב לה רווחים, אך מצד שני, עדיין יהיה משתלם יותר כלכלית ללקוח.
מה מאפשר לה לעשות את זה? משחק המספרים הגדולים. כדי לעשות זאת למיליוני לקוחות, ספקית ענן צריכה פחות נדל"ן, כוח אדם, שרתים וכו' מאשר הם יצטרכו כל אחד בנפרד.

5/ בואו נתעכב על זה רגע: זה לא רק יתרון הגודל (כמו שלחקלאי יותר זול לגדל מטע מנגו, מאשר המוני עצים בודדים בגינות פרטיות), אלא נובע יותר דווקא מהמודל הכלכלי שספקיות ענן מציעות ללקוחות, שנקרא Pay-as-you-go (PAYG).

6/ הרעיון ב-PAYG הוא שהלקוח משלם רק על מה שהוא צורך, מתי שהוא צורך. אין הכרח לשלם מראש, ובעיקר אין צורך לתכנן ולבנות מראש חוות שרתים שתשמש שנים קדימה, ותדע לתמוך ב-Peak times. וזה משמעותי ללקוחות מאוד.

7/ מהנתונים של מיקרוסופט, לקוח On-prem ממוצע מנצל כ-60% מהקיבול של הדאטה סנטר שברשותו (לאפשר גדילה), וכ-30% מניצולת השרתים, כדי שיוכלו לעמוד בעומס בשעות ובימי השיא בשנה.
החיסכון הכלכלי ללקוח הוא ברור, ומעבר לכך - יש פה גם אלמנט חשבונאי לא פחות מעניין >>

8/ רכישה של נדל"ן, גנרטורים, שרתים וכד' היא מה שניתן להחשיב כ-CAPEX (Capital Expense) - הוצאה כספית גדולה מראש, לטווח הארוך. המודל הענני של PAYG בעצם הופך את הוצאות המיחשוב, חלק משמעותי בהוצאות הארגון, ל-OPEX (Operational Expense), ומאפשר להן להיות צפויות ומפוזרות לאורך הזמן.

9/ היכולת של הספקיות להציע כזה מודל ללקוחות מתבססת על מנגנוני וירטואליזציה שמאפשרים להן לקחת את כל אותם ספיירים, ולמצע אותם יחד. אם לא כל הלקוחות צורכים את מקסימום המשאבים באותו זמן, ניתן להשתמש בכוח החישוב הזה בצורה דינאמית, שחוסכת את הצורך להקים משאבים פיסיים נוספים.

10/ לא נראה לי ששכנעתי אתכם. אתם עדיין מסתכלים על החשבונית החודשית, ואומרים "דאמ.. זה ממש יקר". אז יש לא מעט דרכים לעשות אופטימיזציה לעלויות הענן, ולהקטין אותן משמעותית >>

11/ למשל, לקוחות יכולים לרכוש חלק מהמשאבים באופן "שמור" (Reserved) ולתקופה ארוכה. מן הסתם, יש איזושהי כמות משאבים מינימאלית שהארגון יודע שהוא צריך בכל רגע נתון.
זה מאפשר לספקית הענן לנהל את המשאבים בצורה חכמה יותר, ולכן להציע אותם בזול יותר ללקוח.
(איור בציוץ הבא)

12/ מעבר לכך, בזכות מודל ה-PAYG, לקוחות יכולים להגדיל ולהקטין את כמות המשאבים בצורה דינאמית (ואוטומטית) כל הזמן, במקום לצרוך תמיד את הכמות הדרושה ל-Peak hours.
יש ממש חברות כמו Spot שבנו על זה ביזנס, וגם הספקיות מציעות כלים משלהן.
באיור מטה: הטראפיק בכחול, המשאבים המוקצים בתכלת.

13/ מקווה ששפכתי קצת אור בנוגע התמורות הכלכליות במיחשוב ענן. מקור האיורים הוא מיקרוסופט, אך הם מתייחסים לטכנולוגיות ענן באופן רחב.

שרשורים נוספים בסדרה כבר בתנור. Stay tuned לעדכונים. וכמובן, שתפו, ותנו בתגובות!
גם סיפורי זוועה וציוצים מצחיקים על עלויות ענן מנופחות הולך :)