במשך הרבה זמן ניסיתי למצוא תשובה לשאלה, "למה פוטין פתח במלחמה נגד אוקראינה? מה יש לו להרוויח מכך?"
ככל שהמשכתי להתעמק בנושא זה לאורך החודשים האחרונים, לא יכולתי להתעלם מכך שזה לא שפוטין חטף את השלטון ותקף את אוקראינה בניגוד לעמדת אזרחי רוסיה. להיפך - התמיכה שלהם בו, ובמלחמה
(סליחה, מבצע צבאי מיוחד) - עדיין מאוד גבוהה. למעשה, 80% מהרוסים תומכים בפוטין. בסקר שבוצע לפני לפני כחודשיים, 46% מהרוסים "בהחלט תמכו" במבצע צבאי מיוחד, ועוד 30% נוספים "תמכו לרוב". אז בגדול - יש תמיכה של רוב עצום של רוסים במלחמה באוקראינה.
אבל למה? מה האוקראינים עשו לרוסים שהרוסים כל כך רוצים להילחם נגדם? מה הוא הנרטיב הרוסי אל תוך כל הבלאגן הזה?
---
בשביל להבין את זה, צריך להבין את הקשר העמוק שבין שני העמים הסלאביים - אוקראינים ורוסים. יש גם את הסיפור הבלארוסי בתוך הדבר הזה, אבל לא נתעמק שם כי אז יצא ממש ארוך.
הויכוח בין הרוסים ואוקראינים הוא גם ויכוח היסטורי. איפשהו, הוא מזכיר את הויכוח שבין יהודים לערבים פלסטינים - ויכוח לעצם ההגדרה עצמה, מה היא אוקראינה, מה היא רוסיה, מי הם רוסים ומי הם אוקראינים. הדבר הזה נוגע להרבה מאוד "אמיתות" ששני הצדדים מנסים להבליט.
רוס זה איזור עצום באירופה המזרחית, שכולל המון עמים. קייב הפכה לבירת רוס בשנת 882 לספירה, ושיא פריחתה של רוס הקייבית הייתה במאות 10-11 לספירה. היא גם היוותה בסיס ליצירה של הרוסיות הקדומה - תרבות, שפה ולאום.
לאחר מכן הייתה תקופה שבה קרו כמה דברים במקביל: המונגולים פלשו לאיזור, רוס התפצלה להרבה "ממלכות" קטנות, והתרחשו הרבה מלחמות בין הממלכות. הממלכות האלה היו באיזור שבו נמצאות רוסיה, בלארוס ואוקראינה המודרניות.
הקו הפוליטי שאמור לאחד את כל הממלכות האלה (ואת רוסיה/בלארוס/אוקראינה המודרניות) היה במשך מאות שנים ועדיין מהווה קו מאוד מהותי באיזור זה.
---
פרקטיקה ידועה ואפקטיבית במאמצי האיחוד, זה לסמן אויב חיצוני. האויב החיצוני הזה, ב-100 השנים האחרונות, זה מה שהרוסים מכנים "מערב".
למעשה, מעטים הרוסים שאמביוולנטיים למערב - או שהם אוהבים את מה שהמערב מייצג, או ששונאים את זה. לא סתם פתיחת מקדונלדס במוסקבה ב-1990 סימלה את סופה של ברה"מ יותר מכל, אפילו יותר מנפילת חומת ברלין.
מעטים יודעים שמקדונלדס הייתה אמורה לפתוח שני סניפים ליד אצטדיון לוז'ניקי עוד ב-1980, לקראת המשחקים האולימפיים, אבל ראש עיר מוסקבה הטיל ווטו על המהלך - למרות שכן ניתנה הזכות למאות חברות מערביות אחרות להיות ספקים רשמיים של המשחקים.
לא סתם שסגירת מקדנולדס השנה (2002) מסמלת את ההתרחקות של רוסיה מהמערב.
ולכן, כאשר בשנים האחרונות רוב האוקראינים מביאים רצון אמיתי של הצטרפות לאירופה, נאט"ו, האיחוד האירופאי - למערב, ברוסיה רואים בתהליך זה בגידה היסטורית, הליכה נגד מסורת משותפת של יותר מ-1000 שנים.
כל זה מהווה רקע פורה לויכוחים אינסופיים - לגבי שאלה האם אוקראינה היא באמת מדינה והאם אוקראינית היא באמת שפה נפרדת, או פשוט דיאלקט של השפה הרוסית. הרוסים, שרואים את השפה האוקראינית כדיאלקט של השפה הרוסית ולא שפה נפרדת, מתעצבנים על זה שהאוקראינים הורסים את השפה הרוסית.
ועם השפה, באה כמובן גם תרבות. בסקר שבוצע ב-2010, 65% מהאוקראינים החשיבו אוקראינית כשפת האם שלהם, ו-33% אמרו שזאת דווקא רוסית. יחס עם זאת, באותו סקר, 76% מהאוכלוסיה הראו שליטה סטנדרטית בשפה הרוסית, ורק 69% שליטה סטנדרטית בשפה האוקראינית.
אבל, יותר נשאלים העדיפו לדבר באוקראינית (46%) מאשר ברוסית (38%), כש-16% אמרו אין להם העדפה באיזו שפה לדבר.
הסקר הזה (וסקרים נוספים שבוצעו בנושא) מראה, לדעתי, על תהליך התרחקות של האוקראינים מהרוסים - למרות נוכחות חזקה מאוד של השפה הרוסית בחיי היום יום של האוקראינים.
תמונת המצב המצטיירת היא שהאוקראינים מתרחקים מההשפעה הרוסית, והופכים למערביים יותר. זה תהליך מאוד ארוך, שהתחיל עם התפרקות הברה"מ, כבר לפני יותר מ-30 שנה.
פוטין, אשר שולט ברוסיה מ-1999, כלומר 23 שנים מתוך ה-32 מאז התפרקות ברה"מ, הוא כוח מעצב חזק אשר מרחיק את הרוסים מהמערב, לאחר מספר שנים מועט של התקרבות (1991-1999).
אז למעשה, יש לנו פה שני תהליכים. תהליך ראשון הוא של הפיכת אוקראינים למערביים יותר, באופן גלוי מאוד - והתהליך השני הוא ההתרחקות הרוסית מהמערב כגורם מאחד פנימי. שני התהליכים האלה יחד קורעים את שני העמים.
ישנם איזורים שלמים בהם השפה הרוסית היא השפה הנפוצה יותר באוקראינה. באיזורים האלה, האוקראינים סירבו להקים שם בתי ספר בשפה הרוסית, וניסו לדחוף אג'נדה של השפה אוקראינית.
מהצד השני, חלק מהאוכלוסיה שרואה את עצמה כרוסים שחיים באוקראינה, מאוד התנגדה לתהליך ה-"אוקראיניזציה", מה שהביא להקמת מיליציות מקומיות (בתמיכה שקטה של רוסיה), ולמאבק על עצמאות האיזורים האלה - מה שהביא למאורעות של 2014, ולמלחמה נגד אוקראינה ב-2022.
הנה סיפור מעניין לבוקר שבת.
שני רוסים עולים על מטוס של אייר פרנס. אחד מתיישב בשורה 28, והשניה מתיישבת מאחוריו, בשורה 29. היא עובדת FSB (היורש של KGB), והוא עובד בווגנר (הצבא הפרטי בראשותו של פריגוז'ין, חברו הקרוב של פוטין, זה שהסרטון שלו מגייס אסירים בכלא דלף לפני מספר שבועות).
כשהמטוס נוחת, שניהם במקביל מבקשים בו-זמנית ובאופן בהול מקלט מדיני בצרפת.
מסתבר שכל אחד מהם החליט לברוח מרוסיה ולבקש מקלט מדיני, והם גם הצליחו להבין בזמן שהיו על המטוס שהם שייכים למנגנוני הבטחון הרוסי, וכל אחד מהם החליט, באופן עצמאי, שהשני נמצא שם בשביל לחסל אותו.
בכל מקרה, כרגע הם נחקרים (בנפרד, בנפרד) ואמורים לספק עדויות מבפנים על פשעי המלחמה שמבצעים רוסים באוקראינה - בעיקר לגבי איך רוסיה יצרה ומממנת את הצבא הפרטי ווגנר, ואיך ווגנר פעלו/פועלים באוקראינה בכלל ובאיזור לוהנסק בפרט בשליחותה של רוסיה.