בשבוע האחרון, נתקלתי כבר פעמיים בטענה שמדדי התמ״ג לא לוקחים בחשבון שיפור באיכות המוצרים (פעם אחת באו״פ, פעם שנייה בספר ״כלכלה במבחן הזמן״).
בכנות, זה מחרפן לי את המוח.
האם זה אכן המצב? האם זה המצב גם במדד במחירים לצרכן? איך מדד המחירים לצרכן לוקח בחשבון בשיפורים טכנולוגיים?
אתמול, קיבל שוק הקריפטו בשורה מעניינת: OFAC - Office of Foreign Assets Control, הרשות שאחראית בין השאר על ניהול הסנקציות בארה"ב, הודיעה על שורה ארוכה של כתובות את'ריום שנכללים מעתה ברשימת הסנקציות של ארה"ב.
זה לא עניין של מה בכך: OFAC הם חבר'ה רציניים מאוד. OFAC הוא הגוף שאחראי מטעם ארה"ב לנהל ולהוציא לפועל סנקציות נגד אישים בעלי סיכון גבוה, הכוללים בין השאר: טרוריסטים בינלאומיים, סוחרי סמים מרכזיים והאליטה הפיננסית/הפוליטית של מדינות העוינות לארה"ב.
ציוץ פוליטי אחרון: מצאתי פנינה אמיתית ברשימת מפלגת העבודה - רועי מימרן @RoyMimran.
הגעתי לרועי ממש במקרה, אחרי שחיפשתי עוד אנשים להצביע אליהם בפריימריז של העבודה - אנשים שייקדמו מדיניות כלכלית אחראית, ולא סוציאל פופוליזם.
רועי היה בין המועמדים היחידים שחשפו את מספר הטלפון שלהם, הקדיש לי 20 דקות תמימות - והאמת, הפתיע אותי מאוד, לטובה.
הוא אחד האנשים הבקיאים והמרשימים ביותר שדיברתי איתם מימיי, במיוחד בתחום הפנסיוני - שממנו חלק מכם כנראה מכירים אותו.
מימרן הוא מייסד פורום החוסכים לפנסיה בישראל, ובין הישגיו ניתן למנות את הורדת דמי הניהול בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל, החלת המודל הצ'יליאני (מסלולים שונים לבני גיל שונים), חופש בחירת סוכן פנסיוני לשכירים ועוד.
טוב, אבל אם כבר לונה, אז יאללה: סיכום קטן (אך לא קצר), על איך התאדו להם יותר מ-40 מיליארד דולר:
1. קודם כל, כדי להבין את לונה, אנחנו בעצם צריכים להבין מהו Stablecoin. סטייבלקוינס, או בעברית, מטבעות יציבים, הם מטבעות שערכם צמוד לערך מטבע רגיל כלשהו - דולר, אירו וכו'.
סטייבלקוינס מתחלקים לשני סוגים עיקריים:
1. סטייבלקוינס מגובי פיאט (מגובי כסף רגיל) - כשמם כן הם. אלה טוקנים, מטבעות קריפטו שקיימים על שלל רשתות בלוקצ'יין, שעל כל טוקן אמור להיות דולר/יורו/וכו' אחד בחשבון הבנק של החברה המנפיקה.
הסטייבלקוינס הגדולים ביותר הם מהסוג הזה - USDT ו-USDC (אבל בואו נגיד ש-USDC הוא האמין יותר).