#פידצבא קצין החבלה המופרע מהצנחנים שפוצץ משטרות.
1. שני צנחנים יצאו אז לבד מקיבוץ כיסופים לאסוף מידע על גשרים בואדי סלקה שבנפת דיר אל-בלח. פקודה ישירה של אריק שרון שנהג להוציא אותם בזוגות ומי שלא הביא מידע עף מ-890. הם נראו כמו חורנים והצליחו לעבור בקלות את הערבים וחיילים מצרים⬇️
1. שני צנחנים יצאו אז לבד מקיבוץ כיסופים לאסוף מידע על גשרים בואדי סלקה שבנפת דיר אל-בלח. פקודה ישירה של אריק שרון שנהג להוציא אותם בזוגות ומי שלא הביא מידע עף מ-890. הם נראו כמו חורנים והצליחו לעבור בקלות את הערבים וחיילים מצרים⬇️
2. כשהבינו שלא מזהים אותם, תפסו ביטחון והלכו רגיל על הכביש. מגיעים לגשר הראשון שהיה מוקדם שומרים. זה שהיה עם מקלע על הגג צעק להם לבוא אליו. ירמי בחוצפה ישראלית צעק לו בערבית "תבוא אתה אלינו". שוב השמור, הפעם עצבני צועק תבואו אתם אלי ודורך את הנשק שלו. סמל מצרי שומע המהומה ויוצא⬇️
3. דקות בודדות אחרי ועל הקרקע 12 חיילים מצרים הרוגים. שני הצנחנים לא וויתרו, הלכו גם לגשר השני שאריק פקד לבדוק, כשהם משאירים מאחור מהומת אלוהים ונעים בין מארבים מצרים. רק אז חזרו לכיוון קיבוץ נירים ומשם בטרמפים לפיקוד דרום. כשסיפרו לאריק שרון ומאיר הר ציון מה היה, הם לא האמינו.⬇️
4. ירמי ברנדוב, "ירמי מהצנחנים" היה אחד משני הצנחנים האלה. צנחנן שלא זכה לתהילה והכרה למרות שהגיע לו. אז בהמשך לשיחה עם @Eyal_Berelovich הנה שרשור על דמות מרתקת, אחת אבני היסוד של חטיבת הצנחנים. שילוב של אומץ לב נדיר, מומחה מטורף בחבלה אבל גם אדם נדיר שלא ממש אהב מסגרות.⬇️ 
5. "אדם בלתי רגיל, יוצא דופן, נסער ועז נפש" כתב עליו דוד בן גוריון. אבל ירמי שהתגייס ב-1952 נשלח בתחילה להיות נהג בגדוד 890. לפני הצבא הוא גר בקיבוץ נירים והיה בשומר הצעיר. וכשהתגייס דיבר הרבה על שלום, אחווה ושוויון. לכן אמרו שמסוכן לאפשר לו להיות לוחם ושלחו אותו לקורס נהגים. ⬇️
6. ואז אריק שרון ומאיר הר ציון איחדו את יחידה 101 עם גדוד 890, ראו את ירמי ומיד הפכו אותו ללוחם בגדוד. האירוע בואדי סלקה כבר הפך אותו לגיבור וזה התעצם כאשר חיסל עם רימון חייל מצרי כשהוא פצוע מירי ברגליו. רק שמטרת הפעולה ההיא הייתה לחטוף חיילים מצרים ובצנחנים רצו ⬇️
7. להוריד את ירמי בדרגה. הבעיה שהוא היה רב"ט, ככה שלא היה יותר מדי לאן להוריד. מנגד, הוא היה הפצוע הראשון של גדוד 890 אחרי האיחוד עם 101 ואריק שרון כתב עליו שהוא גילה "עוז רוח בלתי מצוי". ירמי הפצוע נשלח לקורס קצינים משם עף מהר על התחצפות, נשלח שוב ומסיים אותו ומשם לקציני חבלה⬇️
8. תפקידו כקצין החבלה של הצנחנים זה מה ששם אותו בהיכל התהילה. בעיקר משום שהוא הוסמך קצין חבלה כשצה"ל החל לפוצץ משטרות ובניינים בפעולות התגמול. למעשה, רוב המשטרות שהצנחנים פוצצו בפעולות התגמול מסוף 1953 ועד 56 כולל, פוצצו על ידי ירמי ואנשיו. ⬇️
9. פעם אחר פעם הוא היה מגיע עם מאות ק"ג של חומר נפץ, כל קליע היה יכול למחוק את המחלקה שלו, ותחת אש, ברוגע בלתי מוסבר, מציב את חומר הנפץ במקומות הנכונים, מחבר את הפתילים וצועק לחבריו להתקפל. בלא מעט מקרים, ירמי עבד על מטעני החבלה בקומה הראשונה כאשר מקומה מעל יורים לעברו.⬇️
10. כך קרה במבצע לפיצוץ משטרת חאן יונס באוגוסט 1955. "מבצע אלקיים" על שמו סעדיה אלקיים "סופפו" שנהרג כמה חודשים קודם במבצע חץ שחור בעזה. עוד לפני שהכוחות של מוטה גור ורפאל איתן השתלטו על היעדים שלהם, ירמי הגיע עם נגמ"ש עליו חצי טון חומר נפץ. נכנס למבנה המשטרה ⬇️
11. שאל תוך כדי לחימה "מה העניינים?" והתחיל לעבוד על הרכבת המטענים. רק שתבינו, תוך כדי שהוא וחבלן נוסף עובד על חצי טון חומר נפץ, כמה מטרים ממנו לוחם זורק רימון על המצרים בקומה מעל שמשיבים באש, לוחם אחר יורה ממקלע על חיילים מצרים. ירמי מחבר פתילים, מפעיל ומכריז ⬇️
12. שלוש פעמים "פיצוץ משטרת חאן יונס". המבנה מושמד ובפעולה נהרגים למעלה מ-70 חיילים מצרים. אבל צריך גם להגיד שהוא היה קצין מופרע. משקיע לא מעט מזמנו בחיזור אחרי נשים. אחרי מותו נמצאו מכתבים מאותן נשים שחלק מהן כתבו לו "פרא שלי". בשגרה הוא בקושי תפעל את המחלקה שלו.⬇️
13. לפעמים מחלק החבלה ראו אותו רק פעם ביום, או רק בערב. באימונים פעל איך שהוא ראה לנכון ומריבות עם קצינים בכירים היה דבר קבוע. "בימים כתיקונם לא היה מוכן לציית לשום מרות", כתב עליו אריק שרון. ⬇️
14. אבל שרון הוסיף ש"לעומת זאת בקרב היה סר למרות במשמעותה העליונה ביותר. נצטווה לבצע משהו, מובטח היה לך שהדבר יבוצע במלואו, שלא איש כירמי יירתע וייסוג". ירמי השתתף ופוצץ מבנים בקרב כונתילה, באיזור ניצנה, בכנרת, בחוסאן, רשימה חלקית. "אומץ לב מופלא".⬇️
15 למרות שבשגרה לא ניהל את מחלקתו כפי שצה"ל חשב לנכון, הוא היה קצין שהשפיע על פקודיו והקפיד לפעול לטיפוח היחסים הבינאישיים של החיילים שלו. הצליח להבין את הנפש שלהם וכך קנה את עולמם. ⬇️
16. ירמי ברדנוב מעולם לא קיבל עיטור גבורה. הוא לא היה אמור להשתתף בפעולה בקלקיליה באותו יום ב-10 לאוקטובר 1956. כבר היה משוחרר מצה"ל. אבל כשהבין שהולכת להיות פעולה, התייצב מיד ביחידה והלך לאריק שרון שלא רצה לצרף אותו לפעולה. למה?
17. כי ירמי אולי הרגיש במותו הקרב. כמה ימים קודם ישב עם חבריו בקפה כסית. הוא ציטט בשיחה מהשיר “זמר נוגה" ואמר “אחרון ימי כבר קרוב אולי.
כבר קרוב היום של דמעות פרידה".
שרון אמר לו, אתה לא יוצא בגלל מה שאמרת. אבל הוא יצא ונהרג. סגן ירמי ברנדוב היה בן 23 במותו.
סוף.➡️
כבר קרוב היום של דמעות פרידה".
שרון אמר לו, אתה לא יוצא בגלל מה שאמרת. אבל הוא יצא ונהרג. סגן ירמי ברנדוב היה בן 23 במותו.
סוף.➡️
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
