מכירים את המיתוס על הפילים שמשתכרים מפירות עץ המרולה, זה שמפירותיו מכינים את ליקר האמרולה ב #דרום_אפריקה, #אפריקה?
האם זה הגיוני בכלל?
האם זה הגיוני בכלל?
ובכן, לא. קודם כל, הפילים ממש אוהבים את פירות המרולה הטריים ונוהגים לקטוף אותם ישירות מהעצים, כך שאין שום סיבה הגיונית שהם יחכו שהפירות ינשרו מהעץ ויתססו לפני שהם יאכלו אותם.
חוץ מזה, פילים הם חיה גדולה. כדי להשתכר מפירות המרולה, פיל צריך לאכול 1,400 פירות מותססים בפרק זמן מאד קצר, וגם אז הוא לא צפוי להישאר שיכור למשך זמן ארוך.
אז אם הפילים בתמונה שבציוץ הראשון לא שיכורים, מה קורה להם בעצם?
ובכן, כשהם מגיעים לעץ מרולה, הם לא ניזונים רק מפירותיו, אלא גם מקליפת גזע העץ. מתחת לקליפה ישנם זחלים של החיפושית הזאת. בעוד שהחיפושית כלל לא מסוכנת, הזחלים שלה רעלים מאד.
ובכן, כשהם מגיעים לעץ מרולה, הם לא ניזונים רק מפירותיו, אלא גם מקליפת גזע העץ. מתחת לקליפה ישנם זחלים של החיפושית הזאת. בעוד שהחיפושית כלל לא מסוכנת, הזחלים שלה רעלים מאד.
למעשה, אנשי הסאן, שאתם אולי מכירים כבושמנים (שם שהם מאד לא אוהבים), ושחיו עד לפני כשבעים שנה כציידים-לקטים באותו אזור, נהגו למרוח את ההמולימפה של הזחלים על ראשי החץ שלהם.
אם תשימו לב, החיצים של הסאן קטנים מאד. ואכן, כשהם יצאו למסעות ציד, לא החץ עצמו הוא שהרג את החיות, אלא הרעל. אגב, אין בעיה לאכול אחר כך את הטרף, משום שהרעל אפקטיבי רק אם הוא נכנס למחזור הדם.
אבל אם הוא נכנס למחזור הדם, הוא יכול להרוג אדם בפרק זמן קצר מאד. לכן הסאן היו שומרים את ראשי החץ המורעלים בתוך שק שהיה תלוי על עץ, הרחק מהשג ידם של ילדים. חוץ מזה, הם מרחו את הרעל רק על חלקו השטוח של ראש החץ, ולא על הפינות החדות. כך, אם מישהו נשרט בטעות מראש החץ, הוא לא הורעל.
אבל איך זה קשור לפילים? חוקרים מאמינים שלפעמים הפילים, שאוכלים את קליפת עץ המרולה, ניזונים גם מהזחלים. הרעל אמנם לא נכנס למחזור הדם שלהם, אבל כנראה שאכילה של מספר רב של זחלים כן גורמת להתנהגות לא טיפוסית, משהו שמזכיר אדם שתוי.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
