1\ חברת BAE הציגה השבוע בכנס #FIFC בבריסטול פגז ארטילרי 155 מ״מ מדגם BONUS (פותח במקור על-ידי Bofors השוודית ו-Nexter הצרפתית). #פידצבא
על אף שהפגז בייצור סדרתי מזה שנים לא מעטות, מדובר בחימוש מתקדם ומתוחכם שתפס כותרות רק לפני כחודשיים.
מדוע דווקא לאחרונה? ⬇️
2\ BONUS זה קיצור של BOforos NUtating Shell, תרגום קלוקל של פגז מתגלגל של חברת Boforos (שנרכשה בינתיים על-ידי ענקית הדיפנס BAE).
הפגז נועד לתקיפה ארוכת טווח של מטרות רק״מ, מזווית עילית, ללא קו ראייה ובשיטת ״שגר ושכח״.
לאחר שנורה, הפגז משחרר שני תתי-חימושים מעל אזור המטרה. ⬇️
3\ תתי החימושים הללו שולפים כנפונים ומנהגים לעבר המטרה תוך שהם מאבדים גובה ומסתובבים סביב צירם. חיישן אלקטרואופטי וחיישן לייזר נשלפים משמשים לאיתור המטרות, ביות, מדידת טווח ויזימת המרעומים באופן אוטונומי.
⬇️
4\ הרש״ק, מסוג קלע, נועד לחדור שריון והוא מופעל בגובה של מספר עשרות מטרים מעל המטרה לטובת אפקטיביות מירבית.
הטווח היעיל של ה-BONUS הוא 35 ק״מ (Base Bleed), תתי החימושים יאתרו את מטרותיהם על שטח של כ-32 דונם (רדיוס של 100 מ׳ בערך) - בהתאמה לדיוק של הפגז בקצה הטווח היעיל. ⬇️
5\ מדוע, אם כן, תפס ה-BONUS כותרות?
עד כה, ככל הידוע, לא נעשה שימוש מבצעי ב-BONUS מאז שנמכר לצבאות באמצע שנות התשעים. בתחילת ינואר פירסמו ערוצי טלגרם רוסיים תמונות של תת-חימוש BONUS (בתמונות למטה) שנפל בדונייצק ובכך למעשה חשפו שהאוקראינים עושים שימוש בחימושים המתקדמים הללו. ⬇️
6\ התמונות שפירסמו הרוסים מסבירות מספר סרטונים שעלו ברשתות החברתיות בשנה האחרונה, כמו אלו בשרשור שמצורף למטה.
לסרטונים נילוו ספקולציות באשר לשימוש שעושים האוקראינים בחימושי נ״ט ארטילריים כמו ה-BONUS וה-SMArt (חימוש גרמני הדומה ל-BONUS, נמצא גם הוא בשימוש האוקראינים). ⬇️
7\ הצרפתים, ככל הנראה, הם אלה שסיפקו את פגזי ה-BONUS לאוקראינים.
על-אף שמדובר בפגזים המשחררים תתי-חימושים, ה-BONUS וה-SMArt אינם נכללים באמנות למניעת הפצה של פצצות מצרר.
כמו במקרים אחרים גם במקרה הזה המלחמה באוקראינה משמשת מעבדה לבחינה של אמל״ח מערבי.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
1\ נראה שיירוט של כטב״מים על-ידי מטוסי קרב הפך ב-2024 לדבר שבשגרה. אולם יירוט הכטב״מ שבסרטון, שנתפס בעדשת טלפון נייד מעל קונסטנטיניבקה שבשטח אוקראינה, הוא הכל מלבד דבר שבשגרה.
#פידצבא
על התקרית יוצאת הדופן מה-5 באוקטובר והמשמעויות שלה - שרשור. ⬇️
2\ בבוקר השבת הראשונה של חודש אוקטובר נצפה בשמי דונייצק, כ-15 ק״מ מערבית לחזית ובתוך השטח שבשליטת אוקראינה, כלי טיס סילוני המיירט כלי טיס סילוני אחר. הדיווחים הראשונים הצביעו על תקרית דו-צדדית שבמסגרתה מטוס סוחוי 25 רוסי יירט בשגגה מטוס סוחוי 25 רוסי אחר. ⬇️
3\ בחלוף זמן קצר התבהרה התמונה (אם כי לא במלואה) - כלי הטיס שיורט הוא הדגם הרביעי בלבד של ה-S-70 Okhotnik-B (ציד B), הכטב״מ המסווג והמתקדם ביותר המוכר של חיל האוויר הרוסי, שנמצא בשלבי פיתוח מתקדמים. אוצר של ממש נפל לידי האוקראינים. ⬇️
1\ במתקפת הטילים האיראנית של ה-1 באוקטובר 2024 שוגרו, כידוע, כ-200 טילים בליסטיים לעבר ישראל.
#פידצבא
מדוע בחרה איראן בטקטיקה של שיגור כמות גדולה ומגוונת של טילים בליסטיים, ב-2 מטחים (על-פי פרסומים זרים), לעבר מספר מטרות מצומצם יחסית? ⬇️
2\ שיגור של כמות גדולה ומגוונת של טילים בליסטיים לעבר מספר מטרות מצומצם נועד להציף את מערכות ההגנה האוויריות של ישראל. כמות גדולה של טילים, בו-זמנית באוויר, מייצרת לכאורה עומס שפוגע ביעילות היירוט ומחייבת את ישראל להביא בחשבון שיקולי כלכלת מיירטים וזמני טעינה מחדש של משגרים. ⬇️
3\ ישנם לא מעט דיווחים וספקולציות באשר לסוגי הטילים בהם השתמשה איראן, אולם נראה שבסבירות גבוהה שוגרו לישראל טילים מדגם עימאד (גרסה של שיהאב-3), חייבר שקאן 2, ייתכן ח׳אדר 110 ואולי גם פתאח-1 הקוואזי-בליסטי (אליו מתכוונים האיראנים כשהם משתמשים בביטוי החצי שגוי ׳טיל היפרסוני׳). ⬇️
1\ כישלון נוסף בניסוי הטיל הבליסטי הבין-יבשתי (ICBM) הרוסי מדגם Sarmat RS-28, הידוע בכינויו Satan-II, מציף סימני שאלה בנוגע להתקדמות רוסיה בתחום פיתוח הנשק הגרעיני שלה.
#פידצבא
על אחת ממערכות הנשק הכי מפחידות בעולם - שרשור. ⬇️
2\ ב-21 בספטמבר, לפני שישה ימים, ערכה רוסיה ניסוי של טיל ה-Satan-II באתר סמוך לארכנגלסק, מתחת לראדאר של כלי התקשורת. הניסוי נכשל לחלוטין.
תמונות לוויין חושפות מכתש עצום בקוטר 60 מטרים באתר השיגור, המצביע על כך שהטיל התפוצץ ככל הנראה מיד לאחר ההדלקה ועוד לפני השיגור. ⬇️
3\ ה-Satan-II הוא אחד מ-6 מערכות ״נשק על״ עליהן הכריז פוטין במרץ 2018. מדובר בטיל תלת-שלבי בקוטר 3 מ׳, במשקל של מעל ל-200 טון, המסוגל לשאת עד 16 ראשי נפץ גרעיניים במשקל כולל של כ-10 טון ולהגיע לטווח בליסטי של 18,000 ק״מ או 35,000 ק״מ (כמעט בלתי מוגבל) במסלול הקפה נמוך בחלל. ⬇️
1\ למטה בסרטון, שצולם במוזיאון הלאומי של חיל האוויר האמריקאי שברייט-פטרסון אוהיו, אחד מתשעה דגמי פיתוח של ה-F-22 רפטור מ-1999.
#פידצבא #AvGeek
אבל מהו כלי הטיס שתלוי מעליו, זה שנראה כאילו נלקח מסדרת מדע בדיוני?
שרשור על נק׳ השקה בין גיקים, חובבי קונספירציות והנדסה מתקדמת. ⬇️
2\ ה-Bird of Prey (ציפור טרף, מכאן ולאורך השרשור BoP) תוכננה במקור כחללית מלחמה רומולאנית אולם התפתחויות לאורך השנים בתסריטים של ׳מסע בין כוכבים׳ הפכו ב-1984 את ה-BoP לסדרת חלליות קלינגוניות.
חפשו ברשת BoP ותגלו הררי מילים שנכתבו על הגנאלוגיה של החללית הזו. ⬇️
3\ ב-1992 החלה סדנת פאנטום של מקדונל דאגלאס (המקבילה לסדנת הבואשים של לוקהיד מרטין) לפתח מדגים טכנולוגיות חמקנות במקום אפוף מסתורין בנבאדה, המוכר כ-Area 51.
המדגים הזה, בדומה לחללית הקלינגונית, עוטה גלימה ונועד לבחינה של טכנולוגיות הסוואה אקטיבית על אורכי גל שונים. ⬇️
1\ כידוע, דרמה של ממש מתרחשת במלחמת רוסיה-אוקראינה בימים האחרונים. האוקראינים פרצו בגזרת קורסק ומנהלים לחימה, עד כה מוצלחת, על אדמת רוסיה (עיניים על אורך הקווים ועל נמיגות ההתקפה).
#פידצבא
כחלק מהמהלך, השיגו האוקראינים עליונות אווירית בשכבה הנמוכה.
כיצד זה קרה? ⬇️
2\ מתרבים דיווחים על החלטות ותהליכים שהובילו להשגת היתרון האוקראיני.
ערוץ הטלגרם הרוסי ׳יומנו של מפעיל מל״טים׳, למשל, פרסם הערכה על כך שרוסיה נכשלה בשל ״מונופוליזציה וסטנדרטיזציה״. אוקראינה מגוייסת כולה למאמץ - חברות היי-טק, עמותות, מתנדבים צעירים ועוד, שעה שרוסיה מתנהלת הפוך. ⬇️
3\ רוסיה נכנסה למלחמה כשהיא בנחיתות משמעותית בכלי טיס בלתי מאוישים, לכן פנתה לאיראנים ובמקביל הטילה על התעשיות הביטחוניות הרוסיות המסורתיות לפתור את הבעיה. התוצאה היא תלות באיראן פלוס קבעון טכנולוגי, היעדר ניסיון, שימוש בטכנולוגיות ישנות, מגוון צר מאד של פתרונות, שחיתות ועוד. ⬇️
1\ על בסיס מה שידוע נכון לכתיבת שורות אלה - מה פגע בתל אביב לפנות בוקר?
#פידצבא
״יפו״, כפי שהוא מכונה על-ידי דובר החות׳ים הוא ככל הנראה גרסה ארוכת טווח של סמאד-3.
הסמאד-3 הוא כטב״מ חדש יחסית מתוצרת איראן, המשמש בעיקר את החות’ים בתימן. ⬇️
2\ ה-3 עצמו הוא גרסה ארוכת-טווח של משפחת הסמאד, כלים המאופיינים בסנפירי זנב בצורת V, משטח אנכי קטן מתחת לזנב, ומנוע בעירה פנימית דוחף.
הממדים שלו: מוטת כנפיים של כ-4.5 מ׳ ואורך של כ-2.80 מ׳.
הרש״ק שלו ככל הנראה זהה לזה של הסמאד-2, קרי קטן מ-18 ק״ג. ⬇️
3\ הטווח המוצהר של הסמאד-3 הוא 1,650 ק״מ.
כדי להגיע לת״א מצפון מערב תימן הוא צריך לטוס מעל 1,800 ק״מ. על-פי הסרטון שצולם בחוף הים, נראה הכטב״מ מגיע ממערב, לכן אפשר להניח שמסלול הטיסה שלו לא היה ישיר והוא טס מרחק מעט גדול יותר. ⬇️