Read on Twitter
לא הייתי בטוח ממה להתחיל, אבל כנראה שאינפלציה היא נקודה מצוינת. זוכרות שהאינפלציה בישראל נמוכה, בארה"ב נעצרה, באירופה בשליטה ובבריטניה למי אכפת? אז בואו נסתכל על האינפלציה במדינות המעגל השני - מדינות עם למעלה מ-20 מליון תושבים שאינן רפובליקות מרכז אפריקאיות ללא מוצא לים>
https://twitter.com/roh_min_hon/status/1650169407732318210
טורקיה - 85 מליון תושבים, 800 מיליארד דולר בשנה תוצר, מזה כשנתיים האינפלציה למעלה מ-50%. (הערת המערכת - בהינתן התחלופה בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בטורקיה, הנתונים האמיתיים ככל הנראה גרועים בהרבה): 
אוקי מה עם מצרים? מאה מליון תושבים, 400 מיליארד דולר תוצר ואופס - אינפלציה זינקה לאזור ה-30-40% לאחרונה:
מה עם הזוג המוזר ארגנטינה וסרי-לנקה, 45 ו-20 מליון תושבים בהתאמה? גם אצלן נראה זינוק יפה בשנתיים האחרונות:
לבקשת הקהל נוסיף את חביבת הימין הישראלי, אות ומופת למודל אליו אנו שואפים, הונגריה שמככבת עם זינוק יפה לכ-25% אינפלציה אחרי תקופה ארוכה של יציבות.
מה קרה שפתאום לפני כשנתיים בכל העולם האינפלציה זינקה בהרבה מדינות קו שני? זו העת להסתכל על כמה נתונים. אולי המעניין ביניהם הוא ההלוואות הסיניות למדינות חוץ. בעשור 2008-2018 הסינים הלוו למעלה מטריליון דולר ברחבי העולם, רק כדי לעצור בחריקת בלמים ב-2018:
מה קורה במקביל עם ההשקעות האמריקאיות מחוץ לארה"ב? גם כאן יש עצירה חדה ב-2018 (הגרף מראה את ערך ההשקעות, כך שהשקעות חדשות מחושבות לפי שנה נוכחית פחות שנה קודמת):
הקשר הוא כפול: ראשית, ברגע שנעצר זרם הכסף משתי הכלכלות הגדולות בעולם, כל הבינוניות נמצאות במחנק אשראי שמחייב אותן לשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות >> עלות הכסף הפנימית עולה >> היצרנים המקומיים חייבים להעלות מחירים >> אינפלציה.
אבל זו הסיבה המשנית. הסיבה העיקרית סיבת העומק לעצירת ההלוואות שהיא עליה חדה בחוב הממשלתי של שלושת הגושים הגדולים: ארה"ב, סין והאיחוד:
וזה לפני שהסתכלנו על החוב של הבנקים המרכזיים שלכאורה נמצא מחוץ לתמונה, אבל הוא חוב לכל דבר ועניין:
למעשה מה שאנחנו רואים עכשיו במדינות הקו השני הוא יצוא של האינפלציה מהגושים הגדולים אליהן. שלושת הגדולים הדפיסו כסף בלי הכרה, הכסף הזה שימש לפיתוח שרשראות אספקה גלובליות (התגעגתן, אני בטוח) ממדינות הקו השני לשלוש הגדולות, עד שיום אחד (ב-2018, כן?) כולם הבינו שאין כסף ועצרו.
הפסקה מתודית להזכיר את המאמר שלי ב"ארנה", הז'ורנל של אוניברסיטת רייכמן לגבי שרשראות אספקה: arenajournal.org.il/single-post/ke….
הערת אגב - בניגוד לגישה המקובלת, הקורונה *עיכבה* את קריסת המערכת העולמית שכן בגללה המגיפה העולם לפתע התאחד ופעל בצורה מתואמת להפגת הקשיים הכלכליים בכל רחבי הכדור (סליחה לעוקבותי אוהדות קיירי כאן). הברדק היה על השולחן כבר ב-2019 והקורונה עיכבה אותו בכשנתיים.
הרחבתי בעבר לגבי ההשפעה של אינפלציה על יציבות פנימית:
https://twitter.com/roh_min_hon/status/1527954383434285058?s=20. אמלק - מעל 20% אינפלציה בכלכלת ליבה, 30% בכלכלת פריפריה המערכת נכנסת לסחרור שנגמר בשבר. בכלכלת ליבה תהיה מלחמה, בפריפריה מלחמה או מכירה למדינת ענק סטייל ישראל באייטיז.
והקשר אלינו? ישראל היא מדינה מאוד מוטת סחר עולמי, ולכן קשיי סחר ואשראי עולמיים חודרים אלינו מהר. למרות שנמנענו עד כה מסחרור אינפלציוני, שאר מרכיבי חוסר היציבות הגיעו אלינו, מחנק אשראי והשקעות והצורך לקחת צד במאבק הסחר העולמי אקא הפלישה הרוסית לאוקראינה.
בעוד עד 2019 האסטרטגיה של אבו ז' היתה לבשל אותנו לאט בדרכו לדיקטטורה, מ-2019 האופציה כבר לא קיימת ולכן הוא יורה בכל הקנים. מה שקרה סביב הקורונה בארץ היה ניסיון ישיר לכינון דיקטטורה. הקושי שלו נובע כמובן מהעובדה שישראל היא כלכלת ידע ולכן יש כוחות רבים אנטי דיקטטוריים.
איפה זה ייגמר? ובכן לפני כארבע וחצי שנים חזיתי (לקול תרועות הקהל) איך מלחמות הסחר יהפכו יהפכו למלחמה חמה - twitter.com/i/events/12702…. עכשיו כבר די ברור שאנחנו בשלב ההאצה של הרס המבנה העולמי הישן, 1914 כזה. עוד ייקח זמן והרבה כאב לעליית סדר עולמי חדש.
(לפני פרידה אזכיר שהשבוע של יום הזיכרון\עצמאות מחרפן אותי תמיד, והשנה שבעתיים בצורה כה מפתיעה).
שבוע נהדר לכולכן אמן, #רוחמיןהון
שבוע נהדר לכולכן אמן, #רוחמיןהון
@UnrollHelper unroll this please
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
