לא הייתי בטוח ממה להתחיל, אבל כנראה שאינפלציה היא נקודה מצוינת. זוכרות שהאינפלציה בישראל נמוכה, בארה"ב נעצרה, באירופה בשליטה ובבריטניה למי אכפת? אז בואו נסתכל על האינפלציה במדינות המעגל השני - מדינות עם למעלה מ-20 מליון תושבים שאינן רפובליקות מרכז אפריקאיות ללא מוצא לים>
טורקיה - 85 מליון תושבים, 800 מיליארד דולר בשנה תוצר, מזה כשנתיים האינפלציה למעלה מ-50%. (הערת המערכת - בהינתן התחלופה בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בטורקיה, הנתונים האמיתיים ככל הנראה גרועים בהרבה):
אוקי מה עם מצרים? מאה מליון תושבים, 400 מיליארד דולר תוצר ואופס - אינפלציה זינקה לאזור ה-30-40% לאחרונה:
מה עם הזוג המוזר ארגנטינה וסרי-לנקה, 45 ו-20 מליון תושבים בהתאמה? גם אצלן נראה זינוק יפה בשנתיים האחרונות:
לבקשת הקהל נוסיף את חביבת הימין הישראלי, אות ומופת למודל אליו אנו שואפים, הונגריה שמככבת עם זינוק יפה לכ-25% אינפלציה אחרי תקופה ארוכה של יציבות.
מה קרה שפתאום לפני כשנתיים בכל העולם האינפלציה זינקה בהרבה מדינות קו שני? זו העת להסתכל על כמה נתונים. אולי המעניין ביניהם הוא ההלוואות הסיניות למדינות חוץ. בעשור 2008-2018 הסינים הלוו למעלה מטריליון דולר ברחבי העולם, רק כדי לעצור בחריקת בלמים ב-2018:
מה קורה במקביל עם ההשקעות האמריקאיות מחוץ לארה"ב? גם כאן יש עצירה חדה ב-2018 (הגרף מראה את ערך ההשקעות, כך שהשקעות חדשות מחושבות לפי שנה נוכחית פחות שנה קודמת):
הקשר הוא כפול: ראשית, ברגע שנעצר זרם הכסף משתי הכלכלות הגדולות בעולם, כל הבינוניות נמצאות במחנק אשראי שמחייב אותן לשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואות >> עלות הכסף הפנימית עולה >> היצרנים המקומיים חייבים להעלות מחירים >> אינפלציה.
אבל זו הסיבה המשנית. הסיבה העיקרית סיבת העומק לעצירת ההלוואות שהיא עליה חדה בחוב הממשלתי של שלושת הגושים הגדולים: ארה"ב, סין והאיחוד:
וזה לפני שהסתכלנו על החוב של הבנקים המרכזיים שלכאורה נמצא מחוץ לתמונה, אבל הוא חוב לכל דבר ועניין:
למעשה מה שאנחנו רואים עכשיו במדינות הקו השני הוא יצוא של האינפלציה מהגושים הגדולים אליהן. שלושת הגדולים הדפיסו כסף בלי הכרה, הכסף הזה שימש לפיתוח שרשראות אספקה גלובליות (התגעגתן, אני בטוח) ממדינות הקו השני לשלוש הגדולות, עד שיום אחד (ב-2018, כן?) כולם הבינו שאין כסף ועצרו.
הערת אגב - בניגוד לגישה המקובלת, הקורונה *עיכבה* את קריסת המערכת העולמית שכן בגללה המגיפה העולם לפתע התאחד ופעל בצורה מתואמת להפגת הקשיים הכלכליים בכל רחבי הכדור (סליחה לעוקבותי אוהדות קיירי כאן). הברדק היה על השולחן כבר ב-2019 והקורונה עיכבה אותו בכשנתיים.
הרחבתי בעבר לגבי ההשפעה של אינפלציה על יציבות פנימית:
. אמלק - מעל 20% אינפלציה בכלכלת ליבה, 30% בכלכלת פריפריה המערכת נכנסת לסחרור שנגמר בשבר. בכלכלת ליבה תהיה מלחמה, בפריפריה מלחמה או מכירה למדינת ענק סטייל ישראל באייטיז.
והקשר אלינו? ישראל היא מדינה מאוד מוטת סחר עולמי, ולכן קשיי סחר ואשראי עולמיים חודרים אלינו מהר. למרות שנמנענו עד כה מסחרור אינפלציוני, שאר מרכיבי חוסר היציבות הגיעו אלינו, מחנק אשראי והשקעות והצורך לקחת צד במאבק הסחר העולמי אקא הפלישה הרוסית לאוקראינה.
בעוד עד 2019 האסטרטגיה של אבו ז' היתה לבשל אותנו לאט בדרכו לדיקטטורה, מ-2019 האופציה כבר לא קיימת ולכן הוא יורה בכל הקנים. מה שקרה סביב הקורונה בארץ היה ניסיון ישיר לכינון דיקטטורה. הקושי שלו נובע כמובן מהעובדה שישראל היא כלכלת ידע ולכן יש כוחות רבים אנטי דיקטטוריים.
איפה זה ייגמר? ובכן לפני כארבע וחצי שנים חזיתי (לקול תרועות הקהל) איך מלחמות הסחר יהפכו יהפכו למלחמה חמה - twitter.com/i/events/12702…. עכשיו כבר די ברור שאנחנו בשלב ההאצה של הרס המבנה העולמי הישן, 1914 כזה. עוד ייקח זמן והרבה כאב לעליית סדר עולמי חדש.
(לפני פרידה אזכיר שהשבוע של יום הזיכרון\עצמאות מחרפן אותי תמיד, והשנה שבעתיים בצורה כה מפתיעה).
שבוע נהדר לכולכן אמן, #רוחמיןהון
חפרתי טיפה בדוח של הינדנבורג לגבי ההונאות לכאורה בקבוצת עדאני. עוד מעט הרחבה, אבל זה ללא ספק מאסטרפיס של הונאה. הוורטון של הרמאויות. התכוף והאידיבי גם יחד של הודו, עם סדרי הגודל הרלוונטיים. תוך שעה כזה אפרט. #נו_פליפינג
ובהרחבה - להלן הטענות העיקריות: 1. בעלות על הקונצרן: ע"פ חוקי הרשות לניירות ערך ההודית כדי שחברה תיסחר בבורסה לפחות 25% מהמניות צריכות להיות בבעלות שאינה היזמים/מנהלים. לכאורה בחברות הקבוצה יש כ-30% בעלי מניות זרים, רובם חברות זרות מקפריסין, מאוריציוס ואיי הבתולה.
(חדות העין ביניכן ישימו לב לעובדה שכל המדינות הנ"ל הן מקלטי מס ידועים). ע"פ הדוח של הינדנבורג כל בעלי המניות הנ"ל הם חברות מעטפת, Shell companies, ללא כל פעילות מעבר לבעלות על מניות עדאני, וחפירה נוספת מראה שהבעלים הוא לא אחר מאחיו הגדול של גאוטם עדאני, האיש שלחץ יד לאבו ז' היום
פיד לחם עבודה: למשרדנו בבנגלור נשמח למצוא מישהי (ג'נדר אגנוסטיק) שתבוא לתקופת התמחות של שלושה חודשים מסוף פברואר כזה.
תנאי סף: תלמידת לימודי אסיה\מנע"ס (עד שנה מסוף התואר). ידע באנגלית ואוריינות דיגיטלית גבוהה.
זמן: כ 3-6 חודשים שיתחילו בפברואר/מרץ.>
עיסוק - עזרה בהרחבת עסקי כוח האדם שלנו. עבודה מול לקוחות ושותפים ישראלים ועם הצוות שלנו בהודו.
לוגיסטיקה וכסף: אנחנו נממן טיסה ושהות מלאה פלוס קצבה חודשית נאה,מגורים - דירת שירות איכותית. ענייני ישראל כגון ביטוח לאומי וכו באחריות המועמדת.
צוות: עבודה עם צוות הלשכה כאן, דיווח אלי.
ידע מוקדם נדרש: יכולת תקשורת גבוהה בעברית ובאנגלית, בעל-פה, בכתב וברשת. ידע באקסל.
נסיון נדרש: נסיון ניהולי ראשוני שהוא: מנהלת משמרת בבית קפה, ניסיון בהוראה, נסיון פיקודי.
המשרה מתאימה במיוחד לנשים בתחילת דרכן המקצועית, כדי שנת נסיון.
עם מותו של פדריקו פליני נשאל מנהל בית החולים במסיבת העיתונאים לסיבת המוות, וענה בפשטות: ליבו הפסיק לפעום. אז הסיבה שקרדיט סוויס נמצא בבעיה היא שכרגע יש פער גדול בין נכסיו, בפרט הנזילים, לבין התחיבויותיו. השאלה היא איך פאר מגזר הבנקאות העולמי, נצר לנוחי דנקנר, הגיע למצב הזה:
ואז ננסה להבין איך בנק, לכאורה העסק המושלם בו על כל עסקה אתה יודע מראש כמה תרוויח, מגיע למצב בו הוא מפסיד כסף, ובעיקר בו לא ידוע בדיוק מה רמת ההתחייבויות שלו ומה שווי נכסיו.
והנה הסיום מגיע בקרשנדו (@Yiftachsh יעריך): איך כל זה קשור לתאומים? ובכן, מי היה אחראי על בטחונה של משפחת סעוד? בין השאר הסיאייאיי. ראש הסיאייאיי בתקופת פורד היה לא אחר מאשר ג'ורג' בוש האב, שיצר קשרים חמים מאוד עם המשפחה.
למעשה בוש היה איש הקשר בין בית סעוד לתעשיית הנפט הטקסנית. עכשיו בית סעוד הוא משפחה ענקית, ואחד הפלגים הוא, תופים, משפחת בין לאדן. אוסאמה היה גורם מתסיס, אך עדיין בן משפחה. ע"פ הטענות הרשויות האמריקאיות טיפלו בו בכפפות של משי, שכן הוא בן ישיר למשפחת סעוד.
כשחושבים על זה, זה אפילו מורכב יותר שכן מה היה המטוס *היחיד* שהמריא החוצה מארה"ב ב-48 שעות אחרי התאומים היה מטוס נוסעים שהוציא מהמדינה קבוצה לא קטנה של בני משפחת בין לאדן ששהו במדינה למגוון מטרות, וחולצו החוצה מזעם ההמון, לכאורה, בלי שנחקרו בשום צורה שהיא. ספוקי.