"ירושלמי? אני? מה פתאום! אני *גר* בירושלים, אבל ירושלמי זה תואר כבוד/גנאי מולד, לא נרכש.."
אז אחרי 5 שנים בירושלים, הגיע תורנו לעזוב את העיר.
אני בטוח שהיא עברה דברים קשים יותר , פשוט לא מצליח לזכור אפילו אחד שכזה.
אז 16 תובנות וסגירת חשבונות עם עיר האלוהים שחוברה לה יחדיו:
>
1. אין דבר כזה ירושלים. סליחה שיוצא שאני זה שככה מבשר לכם, אבל עבדו עליכם לצרכי הונאת ארנונה. כשמרחב 03 רצו למצוא כינוי לאזור שכולל אוכלוסיות שונות ומגוונות, אז קראו לו "גוש דן", ומה באמת בין בני ברק ליפו לבת ים >
או להרצליה. ואילו אצלנו, חיברו במפה (ובשטח דווקא גידרו) את כל המרחב שבין רמאללה לבית לחם, וקראו "ירושלים". ומה בין גאולה לבית צפאפה או בין רחביה לסנהדריה? עזבו לחלק את העיר לשניים, חלקוה ל-12!
2. אם כבר ארנונה. פשוט תכתבו על תבחיני ההנחה "מאמין באלו של אברהם", לא חבל על כל המכתבי עו"ד וחישובי ממוצע הכנסה של או 3 או 12 חודשים, בהינתן כמות גרונות למ"ר?
4~ המשפחות ששילמתי גם עליהן, סורי שאני הולך ובהצלחה לבטריה הבאה. אומרים שזה לא חייב להיות ככה.
3. מ.פ נחלאות. "אכלתי קערת קורנפלקס ונשאבתי באמצע לסשן החלפת ייחורים, משאירה אותה על החלון, קחו באהבה".
כל מי שמשלם אלפים רבים של שקלים בשביל 'אווירה' עם צנרת בת 140 בדירות שפורטר נפאלי ממנאנג מעדיף לפתוח אוהל מלישון בהן - אתם הקסם האמיתי של העיר הזו. קסם מוזר, אבל קסום לא פחות.
4. עמק המצלבה. ריאה ירוקה, נוף חדרי מזה 5 שנים ו90% מהסיבות שנשארתי שפוי בתקופת הקורונה, כשהייתי לוקח רצועה ומוציא את עצמי לטיול. רקפות, כלניות, שקדיות, דייטים על ספסלים, נזירים נוהגים על ג'יפי יוקרה ומדורות של ילדים.
מצידי תחזירו ליבוסים את כל העיר העתיקה, רק אל תגעו בעמק.
5. גן סאקר במוצ"ש. סליחה על הקלישאה ההייטרית, אבל ה-פלורליזם לא נמצא בכיכר דיזינגוף, משתזף עם קפה קר אובר-פרייסד. בירושלים לא צריך בריטה, שותים פלורליזם בגן סאקר ישר מהברז.
דתיים-לאומיים בבגדי השבת שנפגשים להשוות תינוקות, הודים משחקים קריקט, ערבים ממנגלים בכיף שלהם >
סטודנטים בבגדי ריצה כדי שיראו אותם ואמריקאים משחקים פוטבול עם פריזבי.
כל קבוצה משתוקקת שכל האחרות יעופו כבר לעזאזל, אבל תקועות ביחד בכמה קמ"ר של דשא צהבהב ופיח, אז זורמות עם זה כמה שאפשר. פלורליזם, נו.
6. אם כבר אמריקאים. לא אתיימר לחנך את האומה הדגולה הזו, אבל סתם כתזכורת, הגוף האנושי מסוגל, בתיאוריה, לתקשר גם ללא צעקות. לדבר רגיל... איטס ג'סט לייק א צעקה, פשוט.. חלש יותר. נסו ותראו ישועות.
7. מתכנני המעליות בתחנת הרכבת נבון.
אל חשש, עוד ניפגש בבית הדין בהאג. לא נשקוט, לא ננוח, ותזכרו שעל פשעים כנגד האנושות אין לא התיישנות ולא מחילה.
8. רחוב עזה. הצנטרום של הפיילה, רחוב תלול עם כביש סואן מלא צפירות ופקקים. איכשהו זה עובד. ותודה לקבוצת הטלביה שהאכילו אותנו בשנים האחרונות ברוחב יד ולב, בשעות לא שעות ובכשרות לא כשרות.
9. גשם ותכנון עירוני. 3500 שנים היו לעיר הזו לפתח יכולת התמודדות עם תופעת הטבע הפתאומית וההזויה של מים שנופלים מלמעלה. כנראה זה לא מספיק, כי כמה טיפות והעיר משותקת. אולי במילניום הבאה ימציאו איזה פטנט.
10. אם כבר משקעים. מי שלא ראה שמחת שלג בירושלים, לא ראה שמחה מימיו. כמו סינדרלה בחצות, כשהטמפ' בעיר יורדת מ-0, מאות אלפי אנשים הופכים בן רגע לילדים, וכל אחד מהם יעד פוטנציאלי לסיכול במלחמות השלג הגדולות של גן העצמאות. כיף טהור וצרוף.
11. כנסיות. יש פה כל כך הרבה, וכל אחד מיוחדת בדרכה. צליינים מכל העולם משקיעים את חסכונותיהם בשביל להתייפח על הסלע בכניסה לכנסיית הקבר, ואתם שגרים מטר משם אף פעם לא נכנסתם בכלל..לא חראם? כמו כן, תזכו לגלות האם כשאומרים "מוות לפטריארכיה", מתכוונים ליוונית, קופטית, קתולית או ארמנית.
12. אם כבר באים מכל העולם. עוד לא פיתחתי את הסינדרום ואודה שאינני חזק בקריאת הכוונות של אלוהים, אבל אין לי ספק שהוא לא התכוון שמיליון איש יגורו על הר מדברי צחיח שכזה. ואז בחגים עוד באים תיירים ואי אפשר לזוז. חייבים עוד איזה עיר קודש אלטרנטיבית, המונופול הזה לא עושה לאף אחד טוב.
13. מכון ון-ליר ותכנית "מסעות דעת". הבניין הכי יפה בירושלים, עם האנשים הכי טובים בה (הייתי מתחיל לתייג אבל אתם יודעים מי אתם🙂).
הוספתם עבורי קשת שלמה של חוויות נהדרות לשנים האלו. אני רק מתרחק, לא נפרד.
14. הר הצופים. יש קסם כזה בירושלים, מכל מקום כמעט אפשר לראות את הקמפוס שצופה על העיר, ומכל תחנה של קו 19 עדיין יקח לך 45 דק' להגיע אליו.
הלוואי הייתי לומד בגבעת רם קרוב לבית ועם משכורת חציונית גבוהה פי 4 לאחר מכן, אבל אם כבר הר הצופים, שתו מדי פעם איזה קפה במרפסת שליד אולם 300 >
(ולמקצוענים באמת, על הגג של הספריה) ותנו לנוף של המקום הכי משוגע (מכל בחינה שהיא) בעולם הזה לחלחל לתודעה שלכם...
אה ואם סיימתם תואר ולא הלכתם למערות הקבורה שבגן הבוטני אפילו פעם אחת אתם לא בני אדם. >
לי הקורונה די קיווצ'צ'ה את החוויה הסטודנטיאלית אבל אם אי פעם חשבתם ללמוד פכ"מ, דברו איתי ואסביר לכם באלימנציה, אינדיבידואליזציה וקצת אתיקה למה זה אחלה של רעיון (הייתי מנסה גם במתמטיקה אבל בזה אנחנו לא משהו)
15. אין דבר כזה ירושלים, טייק 2.
כי כל אחת והירושלים שלה, כמו שאגיד לכם את המילה "סבתא" ולכל אחד תקפוץ לראש תמונה אחרת לגמרי. ירושלים היא המסומל האולטימטיבי, אידאה שאפשר לזרוק עליה כל אידאולוגיה שתרצו, והיא תספוג. ותבקש עוד. ותמיד תרגיש שלי כשאני רחוק, ושייכת למישהו אחר כשאני בה
16. ושנו חכמים: "יבוס, יפה נוף, איליה קפיטולינה, אל-קדס, ג'רוזלם, איך שלא קוראים לה, היא נותנת את הטון, מכתיבה את הקצב. טוב. רע. שמחה. עצב."
אללה יסלמכ ונתראה בשמחות :)
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
🧵🌎למה רוב דוברי העברית מכנים דייסת שיבולת שועל בשם "קוואקר"?
שאלה פשוטה, עם תשובה מורכבת שתערב כת נוצרית פציפיסטית שבמקרה הקימה את עיר הבירה הראשונה של ארה"ב, יזמים קפיטליסטיים ומעט חצופים, ודגן אחד אהוב ונפוץ, מימי קדם ועד היום >
2/ נתחיל כרונולוגית, בדגן עצמו. שיבולת שועל (Oat) הוא דגן שבויית ע"י האדם באזורנו בערך לפני עשרת אלפים שנה, ומינים שלו גדלים כצמחי בר (מהם זורקים אחד על השני בטיולים כדי "לגלות" כמה ילדים יהיו לך).
את המין המתורבת מגדלים כמזון לבע"ח ולבני אדם – אחרי בישול קצר במים או בחלב.
3/ לשם בעברית, שהוא עתיק מאוד, יש כמה מקורות אפשריים. חלק אומרים ששועלים היו אוהבים להתחכך או להסתתר בין שיבולי הצמח, וחז"ל פירשו שקצה השיבולת עם הדגנים נראה כמו זנב של שועל.
בכל מקרה, וכמו שרואים בסקר הלא מדעי שערכתי פה, זה לא השם הנפוץ ביותר היום. אז מאיפה הוא הגיע?
🧵בפברואר 1914, רגע לפני מלחמת העולם, נכתב מסמך נבואי, אולי הכי בהיסטוריה כולה.
פקיד רוסי שולח לצאר ניתוח ובו קורא לא לצאת למלחמה עם גרמניה, כי התוצאה תהיה מהפכה.
ועם השנים, כמעט כל תחזיותיו התממשו.. אך רוסיה והצאר שלא הקשיב, כבר מתו.
זהו מזכר דורנובו, עם 10 תחזיות עיקריות >
[הערות לפני שמתחילים - זה יהיה ארוך מהרגיל, ולא הכל נכנס בציוץ בודד, אז בכיף שימו בסימנייה אבל בתנאי שגם משתפים... :)). ואין את המסמך בעברית אז הציטוטים הם תרגום חופשי שלי מאנגלית, המקור כמובן ברוסית]
מתחילים!
נתחיל באיש. פיטר דורנובו (Durnovo) היה בירוקרט רוסי שמרן ממוצא אציל, נאמן לבית רומנוב. כיהן כשר הפנים והיה דמות מובילה בדיכוי האכזרי של מהומות 1905.
איש אפרורי, שעלה בסולם הדרגות אך עם הזמן נדחק לשוליים. לא היה פוליטיקאי דגול ואפילו לא דיפלומט, אך היה לו חוש גיאופוליטי נדיר
🧵✝️ טוב בסדר, לא התאפקתי אז הנה לרגל ה-25 בדצמבר, שרשורון קצר ובתקווה לא פוגעני במיוחד על סוגי הצלבים השונים -
את מי משמשים, מאיפה באו, ומה מסמל השוני ביניהם.
לא נכסה את כולם, אבל יש כמה נחמדים במיוחד >
דיסקליימר וגילוי נאות:
- איני נוצרי, ואין בכוונתי לפגוע באמונה של איש
- הצלב היה דרך ענישה פופולרית באימפריה הרומית, ולא מיוחדת לישו. בראשית הנצרות, סמליה היו יותר קשורים לדג (על נס הדגים) או ה- "כי רו", שתי האותיות היווניות הראשונות במילה כריסטוס (משיח).
זהו. מתחילים >
זה הצלב הנפוץ ביותר, נקרא לעתים גם "הקתולי" או ה"לטיני", אבל בכלל לא מוגבל רק להם.
בגדול, מבוסס על צלב העץ עליו נצלב ישו, ומסמל את נס הקימה לתחיה והכפרה במותו של ישו על חטאי האנושות כולה.
🌎🧵חלק קוראים לו "בית הקברות הכי גדול בעולם", אחרים קוראים לו "חיל האוויר השלישי בגודלו".
אבל אנחנו נקרא לו 309 AMARG, והנה סיפורו הקצר של מגרש החנייה (וחלקי החילוף) של כל *מטוסי צבאות ארצות הברית*, ולמה בחרו למקם אותו אי שם עמוק במדבריות של אריזונה >>
2/ בשנת 1945 מצאה עצמה ארה"ב בצד המנצח של המלחמה הכי גדולה שההיסטוריה אי פעם ראתה, בין היתר בזכות חיל האוויר האימתני שלה – שמנה בזמנו מעל למאה אלף(!) כלי טיס שונים ומגוונים.
לנצח במלחמה זה נהדר ואף מומלץ, אבל מה עושים עכשיו עם כל המטוסים האלה ועלויות אחזקתם האסטרונומיות?
3/ בשנת 1946 הוקמה "מנהלת נכסי המלחמה", שהחלה להיפטר מציוד האספקה והלחימה המיותרים, כולל מלאי המטוסים העצום.
אך כלקח ממלחמת העולם הראשונה, ניסו הפעם לא למכור הכל בבת אחת, כדי לא לטלטל את הכלכלה המקומית והעולמית, ובמיוחד לא את תעשיית התעופה האזרחית שרק הייתה בחיתוליה