"ירושלמי? אני? מה פתאום! אני *גר* בירושלים, אבל ירושלמי זה תואר כבוד/גנאי מולד, לא נרכש.."
אז אחרי 5 שנים בירושלים, הגיע תורנו לעזוב את העיר.
אני בטוח שהיא עברה דברים קשים יותר , פשוט לא מצליח לזכור אפילו אחד שכזה.
אז 16 תובנות וסגירת חשבונות עם עיר האלוהים שחוברה לה יחדיו:
>
1. אין דבר כזה ירושלים. סליחה שיוצא שאני זה שככה מבשר לכם, אבל עבדו עליכם לצרכי הונאת ארנונה. כשמרחב 03 רצו למצוא כינוי לאזור שכולל אוכלוסיות שונות ומגוונות, אז קראו לו "גוש דן", ומה באמת בין בני ברק ליפו לבת ים >
או להרצליה. ואילו אצלנו, חיברו במפה (ובשטח דווקא גידרו) את כל המרחב שבין רמאללה לבית לחם, וקראו "ירושלים". ומה בין גאולה לבית צפאפה או בין רחביה לסנהדריה? עזבו לחלק את העיר לשניים, חלקוה ל-12!
2. אם כבר ארנונה. פשוט תכתבו על תבחיני ההנחה "מאמין באלו של אברהם", לא חבל על כל המכתבי עו"ד וחישובי ממוצע הכנסה של או 3 או 12 חודשים, בהינתן כמות גרונות למ"ר?
4~ המשפחות ששילמתי גם עליהן, סורי שאני הולך ובהצלחה לבטריה הבאה. אומרים שזה לא חייב להיות ככה.
3. מ.פ נחלאות. "אכלתי קערת קורנפלקס ונשאבתי באמצע לסשן החלפת ייחורים, משאירה אותה על החלון, קחו באהבה".
כל מי שמשלם אלפים רבים של שקלים בשביל 'אווירה' עם צנרת בת 140 בדירות שפורטר נפאלי ממנאנג מעדיף לפתוח אוהל מלישון בהן - אתם הקסם האמיתי של העיר הזו. קסם מוזר, אבל קסום לא פחות.
4. עמק המצלבה. ריאה ירוקה, נוף חדרי מזה 5 שנים ו90% מהסיבות שנשארתי שפוי בתקופת הקורונה, כשהייתי לוקח רצועה ומוציא את עצמי לטיול. רקפות, כלניות, שקדיות, דייטים על ספסלים, נזירים נוהגים על ג'יפי יוקרה ומדורות של ילדים.
מצידי תחזירו ליבוסים את כל העיר העתיקה, רק אל תגעו בעמק.
5. גן סאקר במוצ"ש. סליחה על הקלישאה ההייטרית, אבל ה-פלורליזם לא נמצא בכיכר דיזינגוף, משתזף עם קפה קר אובר-פרייסד. בירושלים לא צריך בריטה, שותים פלורליזם בגן סאקר ישר מהברז.
דתיים-לאומיים בבגדי השבת שנפגשים להשוות תינוקות, הודים משחקים קריקט, ערבים ממנגלים בכיף שלהם >
סטודנטים בבגדי ריצה כדי שיראו אותם ואמריקאים משחקים פוטבול עם פריזבי.
כל קבוצה משתוקקת שכל האחרות יעופו כבר לעזאזל, אבל תקועות ביחד בכמה קמ"ר של דשא צהבהב ופיח, אז זורמות עם זה כמה שאפשר. פלורליזם, נו.
6. אם כבר אמריקאים. לא אתיימר לחנך את האומה הדגולה הזו, אבל סתם כתזכורת, הגוף האנושי מסוגל, בתיאוריה, לתקשר גם ללא צעקות. לדבר רגיל... איטס ג'סט לייק א צעקה, פשוט.. חלש יותר. נסו ותראו ישועות.
7. מתכנני המעליות בתחנת הרכבת נבון.
אל חשש, עוד ניפגש בבית הדין בהאג. לא נשקוט, לא ננוח, ותזכרו שעל פשעים כנגד האנושות אין לא התיישנות ולא מחילה.
8. רחוב עזה. הצנטרום של הפיילה, רחוב תלול עם כביש סואן מלא צפירות ופקקים. איכשהו זה עובד. ותודה לקבוצת הטלביה שהאכילו אותנו בשנים האחרונות ברוחב יד ולב, בשעות לא שעות ובכשרות לא כשרות.
9. גשם ותכנון עירוני. 3500 שנים היו לעיר הזו לפתח יכולת התמודדות עם תופעת הטבע הפתאומית וההזויה של מים שנופלים מלמעלה. כנראה זה לא מספיק, כי כמה טיפות והעיר משותקת. אולי במילניום הבאה ימציאו איזה פטנט.
10. אם כבר משקעים. מי שלא ראה שמחת שלג בירושלים, לא ראה שמחה מימיו. כמו סינדרלה בחצות, כשהטמפ' בעיר יורדת מ-0, מאות אלפי אנשים הופכים בן רגע לילדים, וכל אחד מהם יעד פוטנציאלי לסיכול במלחמות השלג הגדולות של גן העצמאות. כיף טהור וצרוף.
11. כנסיות. יש פה כל כך הרבה, וכל אחד מיוחדת בדרכה. צליינים מכל העולם משקיעים את חסכונותיהם בשביל להתייפח על הסלע בכניסה לכנסיית הקבר, ואתם שגרים מטר משם אף פעם לא נכנסתם בכלל..לא חראם? כמו כן, תזכו לגלות האם כשאומרים "מוות לפטריארכיה", מתכוונים ליוונית, קופטית, קתולית או ארמנית.
12. אם כבר באים מכל העולם. עוד לא פיתחתי את הסינדרום ואודה שאינני חזק בקריאת הכוונות של אלוהים, אבל אין לי ספק שהוא לא התכוון שמיליון איש יגורו על הר מדברי צחיח שכזה. ואז בחגים עוד באים תיירים ואי אפשר לזוז. חייבים עוד איזה עיר קודש אלטרנטיבית, המונופול הזה לא עושה לאף אחד טוב.
13. מכון ון-ליר ותכנית "מסעות דעת". הבניין הכי יפה בירושלים, עם האנשים הכי טובים בה (הייתי מתחיל לתייג אבל אתם יודעים מי אתם🙂).
הוספתם עבורי קשת שלמה של חוויות נהדרות לשנים האלו. אני רק מתרחק, לא נפרד.
14. הר הצופים. יש קסם כזה בירושלים, מכל מקום כמעט אפשר לראות את הקמפוס שצופה על העיר, ומכל תחנה של קו 19 עדיין יקח לך 45 דק' להגיע אליו.
הלוואי הייתי לומד בגבעת רם קרוב לבית ועם משכורת חציונית גבוהה פי 4 לאחר מכן, אבל אם כבר הר הצופים, שתו מדי פעם איזה קפה במרפסת שליד אולם 300 >
(ולמקצוענים באמת, על הגג של הספריה) ותנו לנוף של המקום הכי משוגע (מכל בחינה שהיא) בעולם הזה לחלחל לתודעה שלכם...
אה ואם סיימתם תואר ולא הלכתם למערות הקבורה שבגן הבוטני אפילו פעם אחת אתם לא בני אדם. >
לי הקורונה די קיווצ'צ'ה את החוויה הסטודנטיאלית אבל אם אי פעם חשבתם ללמוד פכ"מ, דברו איתי ואסביר לכם באלימנציה, אינדיבידואליזציה וקצת אתיקה למה זה אחלה של רעיון (הייתי מנסה גם במתמטיקה אבל בזה אנחנו לא משהו)
15. אין דבר כזה ירושלים, טייק 2.
כי כל אחת והירושלים שלה, כמו שאגיד לכם את המילה "סבתא" ולכל אחד תקפוץ לראש תמונה אחרת לגמרי. ירושלים היא המסומל האולטימטיבי, אידאה שאפשר לזרוק עליה כל אידאולוגיה שתרצו, והיא תספוג. ותבקש עוד. ותמיד תרגיש שלי כשאני רחוק, ושייכת למישהו אחר כשאני בה
16. ושנו חכמים: "יבוס, יפה נוף, איליה קפיטולינה, אל-קדס, ג'רוזלם, איך שלא קוראים לה, היא נותנת את הטון, מכתיבה את הקצב. טוב. רע. שמחה. עצב."
אללה יסלמכ ונתראה בשמחות :)
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
🧵📜יש אדם בוגר שמעולם לא שמע על The holy Bible? הטקסט הקדוש לנוצרים שהתנ"ך מחציתו? הספר הנפוץ בעולם?
אבל לאחרונה נדהמתי לגלות שהשם לספר הזה, ה-ספר, נגזר משם...עיר עתיקה מאוד (מאוד) ודי נשכחת, בתחומי לבנון של ימינו!
בואו לסיפור אטימולוגי קצר ושומט לסתות (עם בונוס בסוף) >
2/ מעט צפונית לביירות שוכנת גבל, מהערים העתיקות בעולם ומהבודדות ששמרו על שמן, המיושבת כבר 7,000~ שנה.
העיר החליפה ידיים בין האימפריות של האזור ובשלב מסוים הפכה למעוז פיניקי ומופיעה גם בתנ"ך כמה פעמים, למשל בתהלים פ"ג: "גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר". >
3/ בימי קדם הפיניקים היו יורדי-ים מעולים ששלטו בסחר לחופי הים התיכון, מחופי לבנון ועד לחופי ספרד.
בזכות הסחר הימי, מערכת הכתב שהפיניקים שכללו הפכה לסטנדרט העולמי דאז (ועוד נחזור לזה), קצת כמו שהבריטים הפיצו את האנגלית עם ספינותיהם (ותותחיהם...) בעת המודרנית.
שלוש מדינות באפריקה, מדינה אחת באוקיאניה, עודטריטוריות בדרום אמריקה עם שם דומה, מטבע בריטי, ואפילו שרקן קטן שהפך באנגלית ל"חזיר גינאה".
למה זה, מה הקשר בין כולם, ואיך זה קשור גם ל"גאנה"?
סיפור קצר על היסטוריה, גיאוגרפיה, וטעויות:
2/ סיפורנו מתחיל בתיאוריה אנושית-גאוגרפית של המאה ה־15, כשהאירופאים (ובמיוחד ספרדים ופורטוגזים) מתחילים לגלות איך לשוט רחוק ומהר, וכל מה שדרום מערבית לסהרה מקבל את השם "גינאה" (השוו לכל מה שממש רחוק זה "הודו").
לא כמדינה או תרבות. פשוט שם כללי למקום שבו יש "אנשים שחורים".
כי?
3/ את המילה נראה ששאלו מסוחרי עבדים מוסלמים ברברים (בסגול) שכינו כך, כגנאי, את העמים שנהגו לשעבד. ומכאן קצרה הדרך לשמות קולוניאלים לארצות מערב אפריקה.
גינאה סימלה את ארץ הזהב, השנהב, ובעיקר, בני אדם לקנות ולהעביר את הים כעבדים (תופעה שהאירופאים לא המציאו, אבל בהחלט שכללו)
🧵☸️אם טיילתם במזרח, סביר שפגשתם תמונה או פסלון של גבר קירח, שמן, מחייך, לרוב אוחז בשק בד.
במזרח רבים קוראים לו "הבודהה הצוחק", ובמערב "הבודהה השמן". אבל זה שהוא בודהה, לא אומר שהוא "ה־בודהה", ובוודאי שלא מייסד הבודהיזם.
אז למה רבים חושבים שמדובר באותה דמות?
שרשור מיתוס קצר>
2/ קודם כל, "בודהה" זה לא שם פרטי, אלא תואר. פירושו בסנסקריט ובפאלי, השפות העתיקות של הודו, הוא "המתעורר" או "זה שהגיע להארה".
בתמצית, סידהארתא גאוטמה, נסיך מצפון הודו שחי במאה ה־5 לפנה"ס, ויתר על חיי הארמון והפאר אליהם נולד כדי לחפש פתרון לשאלות הקיום: סבל, שינוי ומוות. >
3/ אחרי שנים של מדיטציה וחיפוש, הוא הצליח לשבור את מעגל הסבל והתשוקה, והגיע להארה ("נירוואנה"). דמותו מאז מתוארת לרוב בפסלים ובאינספור יצירות אומנות כאיש רזה, שליו, שקוע במדיטציה עמוקה כפעולה המסמלת וויתור על עושר חומרי או כל רצון אנושי אחר.
🧵ביום הזה אני לא קורא איכה, אלא את נאומו של המלך אגריפס II ליהודים, רגעים לפני פרוץ המרד. כאן בהמשך הנאום כולו.
בגדול, המלך שגדל ברומא מנסה לשכנע בדמעות ובהשוואות מכל העולם שאין למרד טעם, שהרומאים בלתי מנוצחים, ושאפילו האלוהים בצד שלהם (וכעובדה, מתאר את הצלחותיהם).
>
כציוני, אני לא אוהב את הטענות שלו כנגד החירות ובעד הנוחות שבשעבוד. אבל כריאליסט, אני לא יכול שלא לתהות כמה סבל ואסונות היו נחסכים אם העם הקנאי היה מקשיב לו קצת יותר, ולא הולך ראש בקיר מול המעצמה #1 של העולם.
המסר העיקרי פה תכלס, הוא שעם כל הכבוד לאמונות ולשאיפות, המציאות שם >
וכדאי תמיד להתייחס אליה, אפילו כנק' מוצא לשינוי. להתעלם ממנה זה מתכון ודאי לאסון קולקטיבי (וכן, זה בהחלט מסר גם להיום).
הנה הטקסט המלא באדיבות "פרויקט בן יהודה" ויוספוס פלביוס (שיש האומרים שכתב בעצמו ורק ייחס לאגריפס, שהיה דמות בעייתית בלי קשר).
יפהפה ועוצמתי מבעד לאלפיים שנה:
🧵🌎אם נהגתם פעם בחו"ל, בטוח שמתם לב שתמרורי העצור שלהם שונים מאצלנו - במקום 'יד' יש פשוט הוראה בשפת המקום.
אחרי כמה פעמים כאלו ביבשות שונות, פתאום הבנתי ש...אנחנו המוזרים! ויש רק עוד 2 מדינות בעולם שיש בהן יד במקום טקסט.
למה זה ככה? פיד היסטוריה-גיאוגרפיה ותחבורה מתנגשים:
2/ כהרגלנו בקודש, מתחילים ברקע היסטורי. את תמרורי העצור המציאו האמריקאים בתחילת המאה ה-20, כשכלי רכב התחילו להיות יותר מקוריוז ואי אפשר היה לשים שוטר בכל צומת.
כאומה חובבת פשטות ומאותגרת יצירתית, תמרור ה"עצור" הראשון היה פשוט שלט...ובו כתוב...STOP.
מרגש כמו השם "האי הארוך".
3/ קצת אחרי בשנות ה-20, איזה גאון באיגוד התחבורה חשב שיהיה רעיון טוב לעשות לעצור צורה שונה מכל שאר השלטים, כדי שמי שבא מהכיוון הנגדי יזהה בקלות שלבחור מולו יש עצור. ברעיונות הם כן טובים אלה.
אז הצורה שנבחרה היא מתומן, כי זה גם בולט וגם עוד לא היה בשימוש.
🧵🌎למה רוב דוברי העברית מכנים דייסת שיבולת שועל בשם "קוואקר"?
שאלה פשוטה, עם תשובה מורכבת שתערב כת נוצרית פציפיסטית שבמקרה הקימה את עיר הבירה הראשונה של ארה"ב, יזמים קפיטליסטיים ומעט חצופים, ודגן אחד אהוב ונפוץ, מימי קדם ועד היום >
2/ נתחיל כרונולוגית, בדגן עצמו. שיבולת שועל (Oat) הוא דגן שבויית ע"י האדם באזורנו בערך לפני עשרת אלפים שנה, ומינים שלו גדלים כצמחי בר (מהם זורקים אחד על השני בטיולים כדי "לגלות" כמה ילדים יהיו לך).
את המין המתורבת מגדלים כמזון לבע"ח ולבני אדם – אחרי בישול קצר במים או בחלב.
3/ לשם בעברית, שהוא עתיק מאוד, יש כמה מקורות אפשריים. חלק אומרים ששועלים היו אוהבים להתחכך או להסתתר בין שיבולי הצמח, וחז"ל פירשו שקצה השיבולת עם הדגנים נראה כמו זנב של שועל.
בכל מקרה, וכמו שרואים בסקר הלא מדעי שערכתי פה, זה לא השם הנפוץ ביותר היום. אז מאיפה הוא הגיע?