1/4 לאחרונה חשבתי הרבה על הקונספט הזה של דתיים ליברליים. כי אני באה מבית כזה.
שוחחתי עם אמא שלי על המצב.
ונראה לי שהמחאה מכריחה גם את הסרוגים הליברליים להגדרה עצמית חדשה.
הרבה זמן שישנם תתי-זרמים במגזר הסרוגים, זה כבר התחיל להיות מורגש כשאני הייתי ילדה, דרישות להקפדות שלא היו
כשהורנו גדלו, הפרדות נוספות וחיבור לאומני (מי אמר בני עקיבא שולחת את כולם להפגנות באוסלו ובהתנתקות ולא קיבל?), אך על אף השוני, המגזר כולו הוגדר באופן אחד-דתי לאומי.
ועכשיו, השוני *המהותי* בין חרדלניקים לליברליים, שוני שהתמודדו איתו בתוך המגזר, יוצא החוצה, ודרוש הגדרה.
דתיים-ליברליים לא רואים עצמם מיוצגים ע"י סמוטריץ/רוטמן.זהותם אינה שם, להיפך, מבחינתם זה סותר את הערכים עליהם הם גדלו.
ופתאום אימי ובני משפחתי, דתיים ליברליים שגדלו על ברכי בני עקיבא ויד אחים לכם שלוחה, שלא היו מפגינים יוצאים להפגנות, משתתפים פעילים ורצים לקפלן (כשמוצש מאפשר).
ולכן, עוד תופעה של המחאה הזו, היא שלא רק הציבור החילוני ליברלי התעורר כמחנה. אלא גם הציבור הדתי-ליברלי הלא חרדלניקי מתעורר ומבקש למצוא לעצמו קול וזהות.
לבדל ולהיות נוכח בקולו.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh