Read on Twitter
הלילה לפני חמישים שנה, 7.10.73, עלה צוות נגמ"ש אחד של לוחמים במילואים ממחנה עופר לכיוון רמת הגולן, על זחלים. בדרך לחזית, תוך כדי השמועות על תחילתה של מלחמה קשה, כתב אחד מחברי הצוות על מכסה עץ של ארגז תחמושת: "בבקשה לצלצל שמרגישים מצוין והכל בסדר, למסור ד"ש למספרים:"
1/7
1/7
עם שמות ומספרי הטלפון של הצוות, והשליך אותו מהנגמ"ש ליד קיבוץ גשר, כדי שמישהו ימצא ויתקשר למשפחות. צוות הנגמ"ש, מילואימניקים מפלוגה ב' ("ברחש" בקשר) בגדס"ר 228, המשיך משם לרמת הגולן והשתתף בקרבות הבלימה, ההבקעה וכיבוש המובלעת הסורית. הצוות נלחם יחד עד סוף המלחמה
2/7
2/7
לפני 4 שנים פורסמה בקבוצת אוהבי היסטוריה תמונה של קרש, שתפקד כחוצץ בין מסמכים בארגז "יום כיפור 1973" בארכיון קיבוץ גשר במשך 46 שנה ועליו כתובים שמות לוחמים במלחמת יו"כ, וניסו לאתר אותם. ראיתי את הפוסט והתמונה ובין השמות זיהיתי את השם והכתובת של סבא שלי, יצחק שרון מבני ברק
3/7
3/7
סבא שלי, יצחק שרון, ניצול שואה שרוב משפחתו נספו בשואה, עלה מהונגריה כילד עם אמו ואחותו, התחתן ויצא להילחם בששת הימים וביום כיפור כשהוא כבר אב לילדים. כששאלתי אותו על הקרש והראיתי לו את התמונה הוא לא האמין, לא זכר שדבר כזה קרה בכלל, כשראה את שמו ושמות חבריו על הקרש התרגש מאוד.
4/7
4/7
כמה שבועות לאחר מכן נסענו יחד לפגוש את צוות הנגמ"ש והקרש, את חלקם הוא לא פגש מאז. מצוות הנגמ"ש כולם חזרו מהמלחמה בשלום. כשנה לאחר המלחמה אחד מהם, אלי שעיה ז"ל נהרג בתאונת דרכים, ובנו הגיע למפגש. המפגש היה רכבת הרים של רגשות בין צחוק ודמעות, סיפורים משעשעים, חוויות מלחימה
5/7
5/7
קשה, וזכרונות מהחברים שאיבדו. גבורתם ועוז רוחם של האנשים האלו, שנלחמו על קיומה של מדינת ישראל היא גאווה גדולה עבורנו. על הסיפורים האלו גדלנו והתחנכנו כצעירים, אחר כך כחיילים, ואלו גם הגיבורים והסיפורים עליהם סיפרנו גם לחיילינו.
6/7
6/7
לפני כשמונה חודשים הלב הגדול נדם. סבא יצחק, ששרד את השואה כילד, נלחם בעוז ב3 ממלחמות ישראל והקים משפחה לתפארת, נפטר כשהוא בן 84. הזיכרונות והחוויות, הסיפורים המצחיקים, אופיו ורוחו ממשיכים ללוות אותנו יום יום
7/7
7/7
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
