1. ביום רביעי שעבר לפני שנפלו השמיים הגעתי לקיבוץ - קיבוץ ניר עוז - להרצות במועדון הוותיקים על מלחמת יום הכיפורים. 
2. לפני הכל הלכתי לאבא לראות, לדבר, להתעדכן ולקבל אזהרות ממי להיזהר בהרצאה שכן יטריד אותי בשאלות ומי בא בארוחת צהריים והתנצל שלא יהיה בהרצאה. אחרי זה עלינו על הקולנועית וטסנו במהירות מבהילה לגן הכחול (סלפי אחרון עם אבא)
3. בהרצאה היו נוכחים רבים מאלה שגידלו אותי ומאור הפנים שלהם שמח אותי כל פעם שנפגשנו בשבילי הקיבוץ. עכשיו אני יודע שהיו אלה מעט מדי פעמים. רבים מהמצולמים נפגעו, נחטפו או נעדרים מאז שבת. גם אבא שיושב משמאל עם מכשיר השמיעה (ושאמר שההרצאה הייתה מעניינת למרות שבטח שלא שמע דבר)
4. על השולחן ליד הספה שעליה נהג לשכב בבית הבזוז נשאר ספרו של עמירם אזוב שערכתי - בלימה - על קריסת ההגנה בחזית הדרום ב-1973. אפילו ציני שכמוני לא יכול שלא להבחין באירוניה האכזרית.
דואגים לגורל אבא איש האדמה והשדה בן 86 ולרבים מזקני, אנשי, נשי וילדי ניר עוז, כואבים ומקווים לטוב.
דואגים לגורל אבא איש האדמה והשדה בן 86 ולרבים מזקני, אנשי, נשי וילדי ניר עוז, כואבים ומקווים לטוב.
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
