1/5 זהו סיפורם של נטליה דמידובה ומארק בוברה, אמא ובן שהגיעו בסוף ספטמבר כתיירים מאוקראינה, ושל שלום צבאן, מפקד תחנת הכבאות בקרית גת, שאירח אותם כאן. הסיפור של נטליה ומארק לא סופר עד כה, ותודה לשרי אהרוני שגרמה לי לתהות ביחד איתה מיהי ההרוגה נטליה דמידובה שאין עליה מידע באף מקום> 
2/5 ואפילו לא ברור אם נהרגה באופקים או בשדרות. בבוקר 7 באוקטובר היו נטליה, שלום ומארק בשדרות, בדירתו של שלום. עם תחילת האזעקות שלום הבין שהוא צריך להתייצב בעבודה. אבל הוא לא רצה להשאיר את נטליה ומארק לבד בבית, תחת מתקפת הטילים. הוא התכוון להקפיצם לקרית גת, אל קרובי משפחה שלו.>
3/5 ב-7:06 הם עלו למכונית ויצאו מהבית. ב-7:08 נתקלו במחבלים. נטליה נהרגה במקום, שלום התייסר עוד זמן רב בזמן שהמתין לעזרה. מותו נקבע באמבולנס כעבור שעות ארוכות. מארק, בתושייה בלתי רגילה, הצליח להינצל. מי שפתחה לו את ביתה היא חיה אשורוב, כאן בתמונה שצילם אילן אסייג>
4/5 בסיפור הזה יש עוד כמה גיבורים גיבורות, ויש עוד טרגדיה שלא פוענחה. אבל הכתבה מפנה זרקור בעיקר לאישה אחת, שמשחקת מאז 8 באוקטובר תפקיד מיוחד מאוד בחייו של מארק. מרינה שאפירו לקחה את מארק תחת חסותה, היתה איתו בבית החולים שבו נותח וקליע הוצא מגופו, אירחה אותו בביתה>
5/5 ולבסוף גם טסה ביחד איתו למולדובה כדי להחזיר אותו לאביו. תודות לבני משפחתו של שלום צבאן ובמיוחד למאור סמדג'ה, לסגנית ראש העיר שדרות חוה נחשונוב, לשגרירות אוקראינה ולרבים אחרים. הנה הכתבה: haaretz.co.il/news/magazine/…
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh
