על עצמי אני לא נוהגת לכתוב, אלא בעיקר על עבודה, אבל אתמול חוויתי את היום הכי קשה שהיה לי מאז שהתחלתי לעבוד בערוץ הספורט.
באתי לעשות את עבודתי שהיא לסקר את הקבוצה ולהעביר את השידור לצופים בבית ומספר אוהדים, הפכו את יום העבודה שלי לסיוט וחוויה מאיימת שלא מגיע לאף אחד/אחת לחוות /1
קללות קשות הוטחו בי ואיומים על משפחתי שלוו בתנועות מאיימות וזה רק על קצה המזלג מאירועים שהיו לאורך המשחק כשהשיא הגיע בסוף. הרגשתי בפעם הראשונה באמת שאני לא מצליחה לעשות את עבודתי בגלל אותן מילים שנדהמתי לשמוע. /2
אני לא צד בשום עניין שקשור בקבוצה, אני סך הכל מנסה לעשות את העבודה שלי כעיתונאית בצורה הכי טובה שיש ולספר סיפור, וזה הרגיש לי אתמול שאני מאוימת. אני אשת תקשורת ועיתונאית. יש כאלו שאוהבים אותי יותר ויש כאלו שפחות, וזה בסדר. מה שקרה אתמול הוא הכי רחוק בעולם מלהיות בסדר. \3
הקהל של הפועל תל אביב הוא קהל מדהים, ומספר אנשים מועט לא ישנה את זה, אבל אני רק מבקשת דבר אחד: בואו נהיה בני אדם לפני הכל, לא לשכוח את זה גם אם פחות מתחברים לעבודה שלי, או של עיתונאי אחר.
שנדע ימים טובים מאלה /4
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh