Discover and read the best of Twitter Threads about #פידתחבורה
Most recents (12)
טוב זה כבר תכף חודש שאנחנו שוב בארץ, ולפני שנאבד המומנטום רציתי לשתף אתכם בכל האנקדוטות שרשמתי לי על הבדלים, טובים או רעים, ולפעמים סתמיים, ביננו לאמריקה.
אף נקודה פה היא לא איזה תבונה חדשנית על היקום, ההפך, סתם בא לי להגיד בכל רם דברים שהרבה מאיתנו חושבים אבל תמיד מחכים להקשר>>>
אף נקודה פה היא לא איזה תבונה חדשנית על היקום, ההפך, סתם בא לי להגיד בכל רם דברים שהרבה מאיתנו חושבים אבל תמיד מחכים להקשר>>>
אני לא פתית שלג מיוחד, כולם טיילו באמריקה. הטיולים שלי קצת שונים. אני לא טס הרבה, אבל כשאני טס אני נשאר מעל חודש, מרביץ לפחות 2000 קילומטר נהיגה. משתדל לראות גם את המוניומנט התיירותי המלוקק (פאן אינטנדד) אבל גם להכנס לדיינרים באמצע שום מקום. גם כאן אני לא היחיד, אבל... הבנתם.
חול המועד סוכות בפתח, ולצערנו כנראה שיהיו גם לא מעט פקקים. אז אם אתם מחפשים נושא שיחה נחמד לשהייה באוטו, בואו נסקור בקטנה את הפרדוקס (שמוזכר לא מעט בדיונים פה ברשת) ומראה כיצד *תוספת* של כביש יכול *להגדיל* את זמן הנסיעה לכולם!
שרשור קצר על פרדוקס ברס 🧵
שרשור קצר על פרדוקס ברס 🧵
קצת רקע.
הפרדוקס שוכן בתחום של משחקי עומס (congestion games) שזה תחום בתוך "משחקי פוטנציאל" (potential games). המקור למשחקים הללו הוא מאמר של רוזנטל, איש תורת המשחקים, מ-1973, למרות שאת המונח "משחק פוטנציאל" קבעו דב מונדרר ולויד שפלי ב-1996, שגם הוכיחו שקילות בין המשחקים.
הפרדוקס שוכן בתחום של משחקי עומס (congestion games) שזה תחום בתוך "משחקי פוטנציאל" (potential games). המקור למשחקים הללו הוא מאמר של רוזנטל, איש תורת המשחקים, מ-1973, למרות שאת המונח "משחק פוטנציאל" קבעו דב מונדרר ולויד שפלי ב-1996, שגם הוכיחו שקילות בין המשחקים.
בנוסף, חשוב לציין שלרוב מדגימים את הפרדוקס דרך בעיות תחבורה (ולא בכדי, המתמטיקאי הגרמני שהגה אותו בשנת 1968, ברס, אכן כתב על בעיות תחבורה), אבל אפשר להפעיל את אותו הרעיון למודלים אחרים של רשתות.
👇 אגב, הפרדוקס הוא חלק קטן במאמר המקורי, וכאן יש תרגום שלו
jstor.org/stable/2576926…
👇 אגב, הפרדוקס הוא חלק קטן במאמר המקורי, וכאן יש תרגום שלו
jstor.org/stable/2576926…
בשולי הסרטונים על ילדים שנדרסים מאתמול, צריך להזכיר את העובדה שהתפיסה כאילו הרחוב "שייך" למכוניות ואילו הולכי הרגל צריכים להידחק על המדרכה אם היא קיימת ולעבור רק במקומות שבהם נהגים החליטו שהם יעברו היא תפיסה מכוערת שהמקור שלה הוא במאבק כוחות בארה"ב של שנות ה20-30 >>
לפני זה ה"רחוב" היה נחלת הכלל ואף אחד לא העלה בדעתו ש80% ממנו צריך להיות בבעלותם של נהגים/בעלי כרכרות ושצריך להגביל את הולכי הרגל שאינם מהווים סכנה לאף אחד. הרחוב היה המקום הטבעי למרבית הצרכים של רוב האנשים - החל ממשחקי ילדים ועד קניות. >>
אלא בשנות ה-20 הופיע הרכב הפרטי שבניגוד להולכי הרגל והעגלות - נוסע מהר. והנהגים התחילו לדרוס ילדים. רק שההבדל הוא שבשנות ה-20 *כולם* היו #פידתחבורה. אף אחד לא חשב שהמסקנה של זה שנהגים דורסים הולכי רגל צריך להגביל את הולכי הרגל >>
הסיבה הראשונה היא שקל יותר להסביר מה זה תכנון מוטה מכוניות - זה תשתיות, צורות בינוי, חוקים, נורמות ,מוסדות שמעודדים שימוש במכונית ומקשים על שימוש בשהייה נינוחה בעיר, הליכה, רכיבה באופניים או שימוש בתחב"צ.
תכנון מוטה מכוניות כולל תשתיות- כמו מחלפים, כבישים מהירים עירוניים, רדיוסי פניה נדיבים בצמתים, שני נתיבי חניה ברחובות קטנים, צמתים מרומזרים, שכונות בלון, "עץ תחבורה היררכי", מדרכות צרות, חסמי הליכה (כמו גדרות או בלוקים ארוכים).
כדי לקבל אינטואציה למה - ראו לדוגמה ישראל בשנות ה-70, הרבה יותר אנשים שנוסעים בתחב"צ, הולכים ברגל , הרבה פחות מכוניות, מקדם מילוי הרבה יותר גבוה.
אבל תכנון תמריצים ושאיפה תרבותית לעבור למכוניות.
אבל תכנון תמריצים ושאיפה תרבותית לעבור למכוניות.
התשובה לשאלה לאן כדאי להתקדם בשנות ה-70 היתה - לכיוון של יותר מכוניות. גם מבחינת האדם הפרטי וגם מחבינת הרשויות. אם קנית מכונית- השדרגת.
#פידתחבורה
אני כמעט לא כותב שרשורים כאלה, כי אני מניח שבשלב הזה מי שקורא אותי מכיר את הדעות שלי בנושא ואין לי מה לחדש. אבל עבר זמן ונוספו לא מעט עוקבים חדשים, והשרשור הזה הוא בעיקר בשבילם.
הידיעה הזו, על התכנית להפוך את האחד הנתיבים בכביש 1 לנת"צ, היא הזדמנות להצביע על כמה >>
אני כמעט לא כותב שרשורים כאלה, כי אני מניח שבשלב הזה מי שקורא אותי מכיר את הדעות שלי בנושא ואין לי מה לחדש. אבל עבר זמן ונוספו לא מעט עוקבים חדשים, והשרשור הזה הוא בעיקר בשבילם.
הידיעה הזו, על התכנית להפוך את האחד הנתיבים בכביש 1 לנת"צ, היא הזדמנות להצביע על כמה >>
טעויות יסודיות בשיח הציבורי על תחבורה.
א) "במקום לקחת נתיב צריך להוסיף נתיבים (ברבים!) בגלל עומסים שהפכו בלתי נסבלים" - WRONG.
70 שנים של מחקרי תחבורה לימדו אותנו שלהוסיף נתיבים כדי להקל על הפקקים, פשוט לא עובד, בגלל תופעה שידועה כ"ביקוש מושרה"
א) "במקום לקחת נתיב צריך להוסיף נתיבים (ברבים!) בגלל עומסים שהפכו בלתי נסבלים" - WRONG.
70 שנים של מחקרי תחבורה לימדו אותנו שלהוסיף נתיבים כדי להקל על הפקקים, פשוט לא עובד, בגלל תופעה שידועה כ"ביקוש מושרה"
בתמצית, אחרי שמוסיפים נתיב יש הקלה מסוימת בגודש >> אנשים שעד אז בחרו לא לנהוג בשעות העומס חושבים משהו כמו "וואלה מאז שהוסיפו נתיב הפקקים ירדו, אז למה שלא אקח את האוטו היום" >> הרבה אנשים חושבים ככה >> מפה לשם הגודש חוזר בדיוק לרמה של לפני הוספת הנתיב (שעלה מי יודע כמה מיליונים).
בכל הנוגע למאבקי תכנון, בחרנו גבעה מפתיעה* למות עליה, חייב לומר.
אבל זו גבעה שמייצגת את כמה מהבעיות היסודיות של תכנון שבילי אופניים בישראל , והגבעה הזו היא השביל המתוכנן באלעזר המודעי, בקטמון.
*מפתיעה עבורי, לפחות.
(זהירות- חפירה ברחוב לפניך)
אבל זו גבעה שמייצגת את כמה מהבעיות היסודיות של תכנון שבילי אופניים בישראל , והגבעה הזו היא השביל המתוכנן באלעזר המודעי, בקטמון.
*מפתיעה עבורי, לפחות.
(זהירות- חפירה ברחוב לפניך)
אנחנו כאמור משתתפים בישיבות על מספר שבילים בעיר. מחלק אנחנו מרוצים, ועל חלק יש הערות. יש שבילים שאנחנו נותנים הערות בישיבה וממשיכים הלאה, יש שבילים שקצת יותר מתעקשים עליהם. ויש שבילי ג'יהאד, שעליהן אנחנו נתעקש שוב ושוב ושוב (גולומב, למשל).
ומכל השבילים, יצאנו לג'יהאד מאוד ספציפי על השביל ברחוב אלעזר המודעי. עכשיו פייר, האם זה שביל האופניים הכי חשוב או בעל התכנון הכי גרוע בעיר? לא, לא ממש. בורלא הוא למשל ציר הרבה יותר חשוב בעיני, אבל רובו מתוכנן טוב, והשיפור שאנחנו דורשים לא מצדיק עיכוב שלו.
drive.google.com/file/d/1Q1_7g2…
drive.google.com/file/d/1Q1_7g2…
שרשור ראשון - לטס דו דיס!
-
1/18 שרשור ערים חכמות לשבת ל #פידטק, #פידתחבורה ו #פידאורבני - למה אני ממש *ממש* לא מאמין שמכוניות אוטונומיות יפתרו איזושהי בעיה בגיהנום התחבורתי שאנחנו נמצאים בו, ולמה הן רק יחמירו את המצב.
-
1/18 שרשור ערים חכמות לשבת ל #פידטק, #פידתחבורה ו #פידאורבני - למה אני ממש *ממש* לא מאמין שמכוניות אוטונומיות יפתרו איזושהי בעיה בגיהנום התחבורתי שאנחנו נמצאים בו, ולמה הן רק יחמירו את המצב.
2/18 אתחיל בדיסקליימר - הטכנולוגיה לגמרי שם. כבר היום אנחנו מאוד קרובים לרכבים אוטונומיים לגמרי (מה שנקרא שלב 4), והטכנולוגיה הממש מגניבה הזאת גם מונעת בהרבה חדשנות ישראלית - חברות כמו @Mobileye @InnovizLiDAR Arbe ועוד.
3/18 יש אפילו כמה יוז קייסים שכבר מתחילים להתממש, כמו נסיעות של משאיות בכבישים מהירים, שממש בקרוב יהפכו לחלק מהיום יום.
אבל כשאתם תקועים בפקק ואומרים ״עוד מעט רכבים אוטונומיים יפתרו את זה״ - סורי, זה לא הולך לקרות.
אבל כשאתם תקועים בפקק ואומרים ״עוד מעט רכבים אוטונומיים יפתרו את זה״ - סורי, זה לא הולך לקרות.
בכל התקופה שחיפשתי עבודה, התכנון תמיד היה למצוא עבודה ואז לקחת שבוע הפסקה ולבנות בחצר של ההורים שלי את הבית על העץ שהבטחתי לאחיינים.
במקום זה, מילואים :(
במקום זה, מילואים :(
יושב פה בתדריך של הקמב"צ על סוגי הפס"דים בגזרה, וכבד לי בלב.
לא רוצה לעשות יותר מילואים.
לא רוצה שום קשר לצה"ל.
לא רוצה לעשות יותר מילואים.
לא רוצה שום קשר לצה"ל.
בשנה הבאה אמורים להצטרף למחלקה 10 חבר'ה צעירים. אולי זה זמן טוב לפרוש
שבוע שעבר, בלי הרבה רעש (לצערי), פורסמו נתונים מזעזעים מניטור איכות אוויר שבוצע ע"י המשרד להגנת הסביבה באזור התחנה המרכזית (מ-2019, כי למה שהמדינה תספק נתונים בקצב גבוה יותר?).
בכל מקרה, שאלו אותי מה לדעתי צריך לעשות עם התחנה.
#פידתחבורה
themarker.com/dynamo/cars/.p…
בכל מקרה, שאלו אותי מה לדעתי צריך לעשות עם התחנה.
#פידתחבורה
themarker.com/dynamo/cars/.p…
קודם כל, צריך להחליט לפנות אותה. כיום יש חוזה בין מש' התחבורה לבין נצבא על הפעלת התחנה עד 2024, והוא כולל אפשרויות להארכה עד 2030. החלטה כזו תדחוף את המערכת לפעול מהר יותר.
שנית, צריך לתת דד-ליין לעיריות ת"א וחולון לסגור את נושא מיקום התחנה החדשה-חדשה באזור צומת חולון.
שנית, צריך לתת דד-ליין לעיריות ת"א וחולון לסגור את נושא מיקום התחנה החדשה-חדשה באזור צומת חולון.
אם הם לא יעמדו בדד-ליין, להעביר את הסמכות לות"ל, ושהוא יקדם את התכנית - כי יש צחוקים ויש חלאס.
כמו ששולה קשת אומרת בכתבה, התחנה היא מפגע חברתי, סביבתי, תחבורתי, ובריאותי מהמדרגה הראשונה.
כמו ששולה קשת אומרת בכתבה, התחנה היא מפגע חברתי, סביבתי, תחבורתי, ובריאותי מהמדרגה הראשונה.
זה מיאקה סייצ'י (Seiichi), הוא היה מהנדס וממציא יפני, והוא אחראי לאחת ההמצאות החשובות ביותר בתחום הנגישות העירונית - ורובנו לא שמים לב אליה במהלך היומיום.
בתחילת שנות ה-60 הוא ניהל ריוקאן (פונדק מסורתי), ובזמנו החופשי ניסה להמציא משהו שיימנע משלג להסתיר לוחיות רישוי של מכוניות.
בתחילת שנות ה-60 הוא ניהל ריוקאן (פונדק מסורתי), ובזמנו החופשי ניסה להמציא משהו שיימנע משלג להסתיר לוחיות רישוי של מכוניות.
לפי הסיפור, בשנת 1963 הוא ראה גבר עיוור עם מקל נחייה כמעט נדרס ע"י מכונית, ובעקבות כך הוא החליט לשנות את תחום המחקר שלו.
ההשראה שלו הייתה כתב ברייל. ע"י הוספת תבניות בולטות על מרצפות, הוא חשב שעיוורים יוכלו "לקרוא את המדרכה" עם מקל הנחייה שלהם כמו שהם קוראים טקסט.
ההשראה שלו הייתה כתב ברייל. ע"י הוספת תבניות בולטות על מרצפות, הוא חשב שעיוורים יוכלו "לקרוא את המדרכה" עם מקל הנחייה שלהם כמו שהם קוראים טקסט.
התוצאה הסופית היא פשוטה וגאונית: מרצפות מישוש (Tactile Paving), או מרצפות Tenji, המילה היפנית לברייל.
מרצפה אחת עם קווים בולטים שמסמנים את כיוון ההליכה הרצוי, ומרצפה שנייה עם נקודות שמסמנות שיש לעצור (מדרגות, מעלית, רציף רכבת, ירידה לכביש, וכו').
מרצפה אחת עם קווים בולטים שמסמנים את כיוון ההליכה הרצוי, ומרצפה שנייה עם נקודות שמסמנות שיש לעצור (מדרגות, מעלית, רציף רכבת, ירידה לכביש, וכו').
64 שנים לאסון האורבני הגדול ביותר של ארה"ב.
מה הקשר בין אוטוסטרדות בין-מדינתיות לערים? כי מהנדסי התחבורה שתכננו את הרשת הזו רצו לחבר את מרכזי הערים האמריקאיות, מה שגרר בפועל הפקעה, עקירה, גירוש, והריסה של שכונות שלמות.
מה הקשר בין אוטוסטרדות בין-מדינתיות לערים? כי מהנדסי התחבורה שתכננו את הרשת הזו רצו לחבר את מרכזי הערים האמריקאיות, מה שגרר בפועל הפקעה, עקירה, גירוש, והריסה של שכונות שלמות.
עכשיו, רוצים לנחש מי גר באותן שכונות? אם עניתם עניים ולא-לבנים - עליתם לשלב הבא!
כדי להבין את סדרי הגודל של ההרס והעקירה, ממליץ לכם להיכנס ללינק. פרויקט נהדר של אוניברסיטת אוקלהומה לציון 60 שנה של אותה יוזמה, שמראה תמונות אוויריות של ערים לפני ואחרי.
iqc.ou.edu/urbanchange
כדי להבין את סדרי הגודל של ההרס והעקירה, ממליץ לכם להיכנס ללינק. פרויקט נהדר של אוניברסיטת אוקלהומה לציון 60 שנה של אותה יוזמה, שמראה תמונות אוויריות של ערים לפני ואחרי.
iqc.ou.edu/urbanchange
ועם עקירה וגירוש של אוכלוסיות לא-לבנות לא הספיק, פן נוסף, ומשמעותי לא פחות מבחינה עירונית, הוא שרשת האוטוסטרדות הזו כבלה סופית את ארה"ב לרכב הפרטי ולמשאיות.
מי שעוקב אחרי הצייצנים השונים של #פידתחבורה כבר מכיר את המושג של ביקוש מוּשְׁרֶה. בגדול, יותר כבישים מובילים ליותר רכבים.
מי שעוקב אחרי הצייצנים השונים של #פידתחבורה כבר מכיר את המושג של ביקוש מוּשְׁרֶה. בגדול, יותר כבישים מובילים ליותר רכבים.
