Thread by @rothmar

האם להורות ליועץ המשפטי לממשלה לחקור את ההדלפות זה אקטיביזם מוגזם של בג"ץ?

התשובה היא כמובן כן, ולא.

בית המשפט לא אמור לבקר את הסבירות של היועץ המשפטי לממשלה, ולכאורה הההחלטה אם לחקור או לא לחקור נמצאת בסמכות היועץ והביקורת של בג"ץ אם כן היא אקטיביסטית.

אנחנו גם לא רוצים >>>

שהסמכות להורות על הגשת כתבי אישום תהיה בידיים של בית המשפט כי אז אותה רשות היא גם התובע וגם השופט. פגיעה קשה בהפרדת הרשויות. למי שרוצה יותר פירוט, מוזמנים לקרוא את הספר שלי #מפלגת_בגץ.

מצד שני, ההתערבות כאן היא לא רק בעילת הסבירות, אלא בטענה שההחלטה מבוססת על מצע עובדתי שגוי >>>

שזו עילת ביקורת קלאסית.
ברקע גם טענה של שיקולים זרים וניגוד עניינים, כי היועץ לא מעוניין בחקירה של עצמו ושל המערכת שלו, הוא הרי אחד מהנחקרים והמדליפים הפוטנציאליים.

גם שיקולים זרים וניגודי עניינים הם עילת ביקורת שיפוטית קלאסית, ולא אקטיביסטית במיוחד.

בעולם מתוקן, הביקורת על >>>

היועץ המשפטי, כולל על הסבירות שבפעולותיו, הייתה בידיים של נבחרי הציבור. אם יש לנו יועץ משפטי שלא מבצע את תפקידו ונמנע מחקירות לא נעימות, ניתן לפטר אותו ולמנות חדש.

רק שאת הביקורת הזו, בג"ץ שיתק בשורה ארוכה של פסקי דין, שהתערבו בשיקולי המינוי והפיטורין שמפעילים נבחרי הציבור.
>>>

כל שעד שנתקן את המערכת הפגומה, ונאפשר לנבחרי הציבור לפטר את מנדלבליט (ואי חקירת ההדלפות זו הסיבה הכי שולית שבגללה צריך לפטר אותו), בלי חשש ממעורבות בג"ץ, הביקורת של בג"ץ עליו זו פחות או יותר הביקורת היחידה.

כך שהאקטיביזם של הדור הקודם ייצר בעיות, שניתן לפתור רק באמצעות >>>

עוד אקטיביזם שיפוטי, או בשפת העם.

האקטיביזם רוצח, וגם יורש.

כיף גדול. שתכלה שנה וקללותיה.