משהו לא פופולרי. בסוף, יש גם את הדין והחשבון של המומחים. על התפקוד העלוב של הממשלה כתבתי הרבה. אבל ההכרעה האסטרטגית של ישראל לא לנקוט בצעדי מנע חריפים בזמן היתה קשורה עמוקות למומחים. ובראשם, ואין דרך פשוטה לומר זאת, לפרוייקטור גמזו. כאשר מונה ונאם, כתבתי כאן "שהחיינו וקיימנו".
גמזו בעל כוונות טובות, חרוץ, עובד ללא הרף. מאידך הוא הגיע מאסכולה ברורה ולא הרשה לדעתו להשתנות מהותית. גמזו החליט שהוא יהיה השוטר הטוב ויהי מה. בתחילה חשבנו שהסיבה היא שהוא רוצה לבנות אמון ציבורי; כך, אם יזדקקו לצעדים חריפים, יהיה ניתן ללכת עליהם. לא. התברר שהוא די נעול.
התגלעו הרבה בעיות. תכנית הרמזור היא חזון אסטרטגי למצב בו יש תחלואה נמוכה. אך כאשר הוא מונה ישראל היתה בהתפרצות. גמזו, היועץ הבולט ביותר לממשלת ישראל, הבהיר שהוא מקווה שהמדינה תצליח היכן שאף מדינה לא הצליחה- להוריד תחלואה של אלפים ללא סגר. יומרני.
הרמזור לא היה ככ רלבנטי ממילא כבר. הרי ההתפרצות היתה כבר במלוא עוזה. גם אם הערים האדומות היו נסגרות כפי שדרש, רוב התחלואה כבר היתה מחוצה להן. הגישה שלו שידרה מסר של שת"פ עם הציבור, שזה נפלא, אבל ההתפרצות דרשה הגבלות מייד. המסר המובלע היה - נשתדל, נצליח, יש עוד זמן. ולא היה.
כמובן שהממשלה הכשילה את גמזו. כמובן שהאחריות על נתניהו. אבל גמזו עצמו אימץ גישה לא ריאלית והציג מטרות שלא התקרבו לביצוע ("מאות נדבקים עד 1 בספטמבר"). ומה לגבי פתיחת שנת הלימודים? גמזו חושב בתחילה לא לפתוח אחרי כיתה ד. ואז הוא "משנה את דעתו". למה?
באורח עקבי, גמזו ניהל שיקולים שרהמ צריך לשקול (כלכלה, השפעת הסגר על המשק). במשרד הבריאות נשמעה היתה התנגדות חריפה. מי שלא יעשה הגבלות קלות ביוני יצטרך הגבלות חריפות ביולי, הזהירו, מי שלא יעשה ביולי חריפות יקבל סגר קצר באוגוסט. באוגוסט הזהירו שבלי סגר קצר יהיה סגר ארוך בספטמבר.
בספטמבר המבקרים האלה אמרו - זהו, מאוחר מידי. אכלנו אותה.
גמזו שיפר מגוון מנגנונים (שת"פ מקומי, חשוב), פתר בעיות רוחביות, אבל סבל מנטייה קבועה להיות השוטר הטוב כשהיה צריך יותר "אהבה קשוחה". ישראל צריכה גישה של מיינסטרים חזק, בסגנון גרמניה שהצליחה (עד כה).
למה אני כותב את כל זה כעת? כי שמעתי ש"מגן ישראל" מדברים על יציאה מסגר או הקלות עם מקדם הדבקה של 0.8. חישוב מקדם זה דבר מורכב, כל שכן במדינה בלתי הומוגנית כמו ישראל. לדבר על הקלות בהתבסס על מקדם הדבקה ולא הפחתה דרמטית (דרמטית=לא 2000 נדבקים. הרבה הרבה פחות) זה פשוט ישראבלוף.
לאור הביצועים עד כה, אפשר לשאול אותם בפשטות- אתם רוצים מודל יציאה כמו של מי. נקודת יציאה של כך וכך נדבקים - כמו אצל מי בעולם. הולנד? אוסטריה? דרום קוריאה? או שאיראן? 2000 נדבקים? באמת? ואיך תקטעו כל שרשרת הדבקה?
יש רק דבר אחד יותר גרוע מתחלואה, תמותה וסגר שני - וזה סגר שלישי.סוף
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.