Thread by @efraimleaf

🎬🎼 1/ יש קהל לקצת חפירות על בונד? בעוד קצת יותר מעשור בונד יהיה public domain, וכמו שרלוק הולמס, רובין הוד ובריטים אחרים יהיו לו מגוון עיבודים, רימייקים, ריבוטים, ספין-אופס ושאר ירקות. בינתיים סיפור על מותג-על שידע הרבה מאבקי זכויות וקרב ראש בראש אחד בחפירת-על-חלל עם הרבה מדיה:

2/ הכל התחיל ב 1953 אז הציג איאן פלמינג את בונד לעולם בספר ׳קזינו רויאל׳. ההצלחה לא אחרה לבוא ואופציה לפיתוח נמכרה ל 6 חודשים למפיק גרגורי ראטוף ב $600. הוא הצליח לעניין את CBS והאריך את הזכויות תמורת $1000 נוספים. יחד עם שני תסריטאים מנוסים כתבו פרק בונד לאנתולוגיה בשם !Climax.

3/ ב !Climax בונד הפך לאמריקאי, פליקס לייטר לסוכן בריטי בשם קלרנס והפרק באורך של כשעה שודר לראשונה ב 21/10/54 עם בארי נלסון כגי׳ימס בונד ופיטר לורה המנוסה בתפקיד לה-שיפר. קליימקס הפך לסיפור הצלחה וראטוף מיהר להאריך את הזכויות, הפעם לסרט, ב $6000 נוספים.

4/ אם אתם חושבים שהרעיונות והויכוחים על מי יהיה בונד הבא התחילו בשנים האחרונות אולי תופתעו לשמוע שראטוף הודיע לכותב שהביא לתסריט שהוא מעוניין שבונד יהיה .. אשה! אבל ראטוף מת לפני שהספיק למצוא מימון ואלמנתו ושותפו מכרו את הזכויות תמורת 75 אלף $ לסוכן של ראטוף - פלדמן.

5/ אז נכנס לתמונה אלברט ברוקולי, שניסה לרכוש את הזכויות. פלדמן דחה, כי היו לו תוכניות משלו למותג שכללו גם את הווארד הוקס. ברוקולי לא ויתר וחבר להארי זלצמן שרכש את הזכויות לספרי בונד האחרים. הם השיגו מימון מיונייטד ארטיסטס הקימו שתי חברות: דנז׳ק להחזיק בזכויות, ו Eon כחברת הפקה

6/ אבל, בלי הזכויות ל׳קזינו רויאל׳ היה קשה למצוא נקודת התחלה. לבסוף החליטו על הספר השישי בסדרה ׳דוקטור נו׳ פשוט בגלל שהפקתו היתה זולה יותר. הסרט עם שון קונרי יצא ב 62 והפך להצלחה עולמית מיידית עם המוסיקה האייקונית של ג׳ון בארי וכותרות הפתיחה של מוריס בינדר (שעליו בשרשור אחר אולי)

7/ פלדמן המתוסכל שהשקיע מעל 500k$ בפיתוח של קזינו רויאל החליט לנסות לשתף פעולה, אך השותפות עם Eon התפרקה על רקע חילוקי דעות קריאטיביים. פלדמן לא ויתר וחיזר אחרי קונרי בהצעה בסכומי עתק. קונרי, לא פראייר גם מחוץ למסך, דרש לא פחות מ 1m$ (סכום דמיוני אז) כדי לערוק והתכנית לא צלחה.

8/ מתוסכל יותר פלדמן החליט לעבור ללעג ולהפוך את ׳קזינו רויאל׳ לסאטירה. בן הכט (‘הנודעת׳,׳פני צלקת׳) כתב תסריט ומת מהתקף לב יומיים אחרי שסיים. התסריט אמנם הספיק לקולומביה כדי לאשר מימון אבל לא הספיק לפלדמן שבזבז עוד ושכר צוותי כותבים נוספים שלא ידעו זה מזה בינהם אחד בילי ווילדר

9/ לבסוף (אחרי שנשכר גם תסריטאי לשיוף השורות של פיטר סלרס) הסרט הופק עם שלושה במאים (בינהם ג׳ון יוסטון) ועם דייויד ניבן (הבחירה המועדפת על פלמינג, פיטר סלרס, וודי אלן בלמונדו, אורסון וולס (לה-שיפר) ואורסולה אנדרס מד״ר נו כואספר לינד. הסרט אמנם נקטל ביקורתית אבל עשה קופה נאה.

10/ 🎼🎼 אתנחתא מוסיקלית: אולי שווה להזכיר לא בפעם האחרונה בשרשור - בגלל שמוסיקה ושירים הם חלק מהותי בפרנצ׳ייז - שאת המוסיקה לסרט הזה כתב אחד ברט באכארך שקיבל גם גראמי וגם מועמדות לאוסקר על העבודה.

11/ אבל, ההצלחה היא החווירה מול בונד של Eon שיצא באותה שנה (67) ׳אתה חי רק פעמיים׳ שבעצמו היה צל חיוור של מרסק הקופות ׳כדור הרעם׳ שנתיים קודם לכן (שבחישוב אינפלציה הוא סרט הבונד הכי קופתי עד סקייפול). ולמה ׳כדור הרעם׳ פתאום? כי זה הסרט עם ההשלכות הכי מעניינות על המותג מכאן והלאה.

12/ נחזור קצת אחורה: ב 58, אחרי ההצלחה של Climax, פלמינג התבקש לכתוב 32 פרקים לסדרת בונד. הפרוייקט נתקע אבל התוכן הפך לספר ׳לעינך בלבד׳. לכולם, גם לפלמינג היה ברור שיש ביקוש לעוד בונד ויחד עם כמה חברים, בינהם הבמאי קווין מקלורי, הוא יסד את חברת ההפקות זאנאדו במטרה להפיק סרט בונד.

13/ מקלורי (טיפוס מוכשר אבל עצבני) לא חשב שהספרים מתאימים לעיבוד קולנועי והיתה לו גם פנטזיה לצלם סרט מתחת למים. הוא שכנע את כולם לכתוב סיפור חדש עם קו עלילה תת ימי. בסופו של נולד תסריט תסריט בשם ׳longtitude 78 west’. פלמינג שהבין דבר או שניים במילים שינה את השם ל׳כדור הרעם׳.

14/ נדמה היה שהכל בשל לסרט בונד בהפקת זאנאדו. אפילו היו שיחות עם אלפרד היצ׳קוק וריצארד ברטון. הדברים לא התקדמו, ולפלמינג היו חששות מכישורי הבימוי של מקלרוי אז הוא פרש לביתו בג׳אמייקה (שנקרא גולדן-איי, מקום לא רע לכתוב בו ספרים) ועסק, ללא ידיעת שותפיו, בעיבוד התסריט לספר.

15/ כשמקלורי גילה, ב 1961 הוא ניסה לעצור את פרסום הספר, אך ללא הצלחה. ב 1963 אחרי הצלחת ׳דר נו׳ מקלורי ושותפו לכתיבה וויטינגהאם פנו שוב לבית המשפט בטענה שלא רק שהם שותפים ליצירת העלילה, יש להם חלק מהותי ביצירת נבל-העל והנמסיס של בונד ארנסט סטאוורו בלופלד וארגון הרשע ספקטר.

16/ הסכסוך המשפטי השפיע קשות על פלמינג שלקה בהתקף לב, מה שהביא לרצון להתפשר: מקלורי יזכה בזכויות הקולנוע של ׳כדור הרעם׳, Eon בזכויות הקולנוע לשאר הסרטים, ופלמינג בזכויות לספר. Eon מיהרה לחתום על הסכם ל 10 שנים עם מקלורי בו יוכלו להשתמש בזכויות ובבלופלד וספקטר להמשכונים.

17/ פלמינג לקה בהתקף לב נוסף, חודשיים לפני הפרמיירה של ׳גולדפינגר׳ ומת. ׳כדור הרעם׳ הפך כאמור לסרט הקופתי ביותר של בונד אך בתום עשור הזכויות המותג בונד עדיין עשה חייל (עכשיו עם רוג’ר מור) ומקלרוי התחיל שוב בניסיונות לייצר בונד משלו, ניסיונות שנבלמו ע״י Eon בתואנות משפטיות שונות.

18/ הסכסוכים המשפטיים בין Eon למקלורי נמשכו, והם ככל הנראה הסיבה לקטע הפתיחה הזכור אך תמוה ב׳לעיניך בלבד׳ בו מושלך בן דמותו של בלופלד (מבלי לראות את פניו או להזכיר את שמו) בלי שום קשר לעלילת הסרט לתוך ארובה. כנראה שגם זו דרך כנראה לפרק תסכולים…

19/ בסופו של דבר מכר מקלורי את הזכויות למפיק ג’ק שוורצמן שיחד עם וורנר ברוס החליט להפיק גרסא חדשה ׳never say never again’ עם שון קונרי - את השם נתנה אשתו של קונרי שהצהיר בעבר שלעולם לא יחזור- ע״פ כדור הרעם ושתצא בדיוק באותה שנה יחד עם ההפקה של Eon לסרט ה 13 בסדרה ׳אוקטופוסי׳

20/ למרות ששני הסרטים לא נחשבים למשובחים בתולדות בונד, לשניהם יש סיפורים מעניינות ששווה להזכיר. התקשורת כמובן חגגה על ״קרב הבונדים״ בין רוג’ר מור לשון קונרי, אבל הם מצידם חברים טובים מאז ומעולם לקחו את כל העניין בהומור הראוי. כאן מור מתבדח על איך תיאמו את חלוקת העבודה בינהם:

21/ גם רוג’ר מור לא תכנן לחזור לדמות, ו Eon כבר בחנה מועמדים בינהם טימותי דלטון (שעוד ישוב) והאמריקאי ג׳יימס ברולין (כן, אבא של ג׳וש). אבל ברוקולי לא ויתר למור, ואחרי מו״מ מפרך הוא הצליח לשכנע אותו לחזור לסדרה ולסרט, שהתאפיין בהמון הומור (על גבול הפרודיה) מהסוג שמור מצטיין בו.

22/ כדי להכניס להפקה המתחרה אצבע בעין הקפידו ב Eon להחזיר את המלחין ג׳ון בארי שאחראי על הנעימה המיתולוגית וכדי לכתוב את השיר All time high כדי קולדיג׳ שאיכשהו למרות שהוא חביב הוא ממש לא מהמוצלחים בפרנצייז. הנה ביצוע יותר עדכני שלו: