🎬🎧🎼🕶️ היום לפני 45 שנים יצא ׳האחים בלוז׳ הזדמנות להזכיר שמאחורי הבלאגן, הסלפסטיק והמוסיקה זה סרט שנון וחד על מעמדות, מלחמות תרבות, בירוקרטיה והאבסורדיות של מבנה המערכות השלטוניות.
האחים אמנם לבנים, אך גודלו כ״שחורים״ שייכים למעמד ה״לא נכון״ ולכן מתחילים ומסיימים את הסרט בכלא> 2/ ג׳ייק ואלווד אנשים טובים. הפשעים שלהם? עבירות תנועה בעיקר, נזק לרכוש (המשטרה היא זו שעושה את רוב הנזק), וניסיון להציל בית יתומים מסגירה בגלל חוב שהיה מצחיק אפילו ב 1980 של 5000$. המערכת? כמו בחיים עצמם כשמדובר בבני המעמד הנ״ל, מגיבה בשימוש בכח מופרז בהחלט

📺🍏🥚 1/ יאללה…
ראשית זו לא אזהרת ספוילר כי זו תיאוריה ובסבירות גבוהה אני מקשקש שטויות אבל הפרק מהסופש סגר אצלי את העניין לפחות חלקית. מי שלא רוצים ״ללכלך״ את הצפיה בתיאוריות לעצור כאן. ‼️

https://twitter.com/efraimleaf/status/1901231326918799818

כבר קשקשתי על הסימבוליקה שבאוכל בסדרה, אבל קצת התעלמתי מהמטאפורה המובילה - הביצה.
הביצה היא כמובן מטאפורה נהדרת לתהליך הניתוק כי יש בה Innie ו Outie שחיים סהרמוניה אל גם ניצנים להפרדה, היא מקור של חיים והיא כמובן, בגרסתה הנאה, גם ארוחת הבוקר המועדפת על קיר איגן>>

https://twitter.com/efraimleaf/status/1889202273781158265

🍽️🛢️1/ תגידו מה שתרצו על טראמפ ורפ״ק, אבל העובדה שזו כותרת בניו יורק טיימס היא הישג גדול, והוא לזכותם. הויכוח על שמנים מגיע למיינסטרים. המאמר משתדל, ועדיין קצת הגון מידי עם התעשיה האיומה הזו שהופכת הרבה אנשים לפחות בריאים שמנים ולדעת רבים גם ״זקנים״ יותר. אז הנה שרשור על שמן: 2/ בניגוד לשומן מהחי או בכבישה קרה-חלק מהדיאטה האנושית אלפי שנים-שמנים מעובדים החלו להיות משווקים לציבור רק בסוף המאה ה 19 ותפסו תאוצה בעשורים הראשונים של המאה ה 20. שמן כותנה היה הראשון. ב 1829 הומצא מכשור שאיפשר מיצוי שמן מפסולת (הזרעים) של קטיף הכותנה ושימש לשימון מכונות.

🎬 1/ ב 22 אוקטובר 82, בדיוק לפני 42 שנים העולם זכה להכיר את ג׳ון רמבו ב׳משחק הדמים׳, סרט אקשן שלא היו רבים כמותו לפניו, וגם לא רבים אחריו, אקשן שלא עסוק באיומים קיומיים או ציבוריים או ונדטות אישיות, אלא יש בו ניסיון לאמירה חברתית פוליטית אפילו על היחס לותיקי מלחמת ויאטנם שחלקם 2/ חזרו עם פוסט טראומה, והסרט מצליח לשלב את הדרמה עם האקשן בצורה מעוררת הערכה. לדייויד מורל היו סטודנטים חיילים משוחררים שהתקשו לקבל אותו כסמכות. הוא החל להתעניין בהם ובמה שעובר עליהם, והבין שהם סוחבים איתם טראומות בלי סוף, והחליט לכתוב על זה ספר.

🎬🎼🏆💰✍️
יש קהל ל #אסקפיזם ׳ספרות זולה׳ למרות האזעקות והיתושים המציקים? יש יותר מידי מה להגיד על הסרט הזה, וקצרה היריעה, והעובדה שיש כל כך הרבה מה להגיד עליו, קשורה גם במידה רבה להצלחתו הכבירה. אז הנה כמה סיפורים וזוויות אולי מעניינות עליו 30 שנים אחרי:

https://twitter.com/orennahari/status/1845694123811942528

2/ ׳ספרות זולה׳ הוא סרט חשוב ללא קשר לשאלה האם אוהבים אותו או לא, אם חושבים שהוא קולנוע מקורי ומשובח או תעלול פוסט-מודרניסטי ריקני, פשוט מפני שהוא השפיע על הקולנוע ועל הביזנס שנקרא קולנוע בדרכים שמעטים הסרטים שעשו זאת. אבל בואו רגע נלך קצת אחורה להבין איך הדבר הזה נולד בכלל.

https://twitter.com/efraimleaf/status/1781276959135154678

🍽️🍞1/ והפעם בפינתנו שמסתמן שהיא די פופולרית ״דע את מזונך״ בואו נתעכב רגע על הלחם ״של הביוקר״ שהנזק שלו גדול בהרבה ממחירו.
(כרגיל, לא מומחה, לא ממליץ, לא ׳כפת ובתאבון, זה גם קצת ״שיעור למתקדמים״ לפני שהסברנו את הבסיס אבל מילא):

https://twitter.com/azranmor/status/1833941815239565708

2/ מזון אולטרא מעובד: לא צריך אפילו לעיין ברשימת המרכיבים, כי *כל* לחם שארוז בפלסטיק הוא בהגדרה מזון אולטרא-מעובד, ולכן מסיבות רבות ומגוונות מומלץ להמנע ממנו:

https://twitter.com/efraimleaf/status/1814651454528852208

🍽️🍩1/ אני רואה שהרעה החולה המתקראת ״קרמבו״ חוזרת, זמן טוב להסגביר למה כדאי לכם (ולילדים שלכם) להפסיק לחלוטין לצרוך את הדרעק הזה:

https://twitter.com/anat_kamm/status/1832688175707230614

2/ קרמבו הוא בגדול סוכר עם קצת חלבון ביצה בשביל לעשות אותו ״פלאפי״ והוא מצופה בצימקאו, שוקולד באיכות נמוכה שרובו ככולו, ניחשתם נכון - סוכר.
עכשיו אנשי ״המידתיות״ קופצים שזה ״בסהכ 100 קלוריות״ ו״קצת להתפנק״ אבל האמת מורכבת יותר.

🍽️1/ אין בציוץ הזה שום דבר שגוי אינהרנטית, אבל כמי שהשיל 35 קג ממשקל השיא שלו (115 ל 80) דעתי היא שכדי לרדת במשקל לאורך זמן, יש למחוק את מושג ה״קלוריות״ מהלקסיקון! לא כי הוא לא נכון (גירעון קלורי זה הכרח) אלא כי הוא לא פרקטי, לא רלוונטי, ורק מפריע. כרגיל :לא מומחה לא ממליץ וכו׳>

https://twitter.com/tom_sadeh/status/1826278426723975177

2/ ספירת קלוריות מועדת לשגיאות: ערכים קלוריים שרשומים על מוצרים לא מדוייקים. ה FDA למשל מאפשר לחברות סטיה של עד 20%. בנוסף עצמאית בוודאי קשה למדוד. אבוקדו קטן/גדול? בננה מאד בשלה או קצת קשה? לא אותו דבר. טעות של 20% שממש קל לעשות, תעלה לכם ב 2-3 קילו תוספת לחודש.

🎧🎼 1/ שלל שבת וחג: אלבום הקאברים של עוזי נבון לאריק איינשטיין הוא האזנה מעניינת. המחוייבות לשחזור הסאונד, השירה, הדיקציה של התקופה ההיא היא לא רק מרשימה, אלא גם מעלה את השאלה ״אבל למה בעצם״? אין לי תשובה מושלמת חוץ מבשביל להראות שאפשר גם היום לייצר כזו מוסיקה שתהיה נהדרת להאזנה 2/ התחושה של זה בחלק מהמקרים היא לשמוע גרסאות שהוקלטו אז, ואיכשהו לא ראו אור. לפעמים זה ״על הקצה״ בורדרליין דחקה, אבל בדכ זה יודע לא חעבור את הגבול. הקאבר ל׳כמה טוב שבאת הביתה׳ בולט כי הפך את השיר לשיר פסנתר מוצלח במיוחד (זה שיר אדיר במקור, יום אחד נפרק בדיוק למה). האזנה מעניינת.

🎬🕶️1/ נראה לי שיש צורך ״לרענן״ קצת לקהל חלק ממה שעושה את ׳המטריקס׳ לסרט ככ ייחודי ומוצלח. איפה נתחיל? בהתחלה כמובן. המטריקס הוא קונספט שתיאורטית מצריך אקספוזיציה תסריטאית מקיפה ומפרכת. להסביר את העולם הזה זה לא דבר של מה בכך לאף כותב. מה עשו האחאים? נתנו לנו לצותת לשיחת טלפון>

https://twitter.com/efraimleaf/status/1771938937415794956

2/ רגע לפני שהכניסו אותנו לסרט קצר. מה בשיחה? בלי לראות אף דמות יש לנו את ״ההשלכות״ הדרמטיות (״נהרוג אותו״), את הקשר הרומנטי בין האישה לדמות המסתורית ״האחד״ (״נהנית להסתכל עליו״) את דמות המנהיג הכל יכול וכל זה בכמה שורות טקסט שיותר מהכל מעוררות סקרנות. על מה לעזאזל הם מדברים?

1/ 🎬🇬🇧💞 וולנטיינס סיבה טובה לשרשור על אחד הרום-קומס החביבים שהיה חלק מגל הקלאסיקות ששטפו את המסכים ב 99’, כנראה שנת הסרטים הכי טובה. לג'וליה רוברטס היו שני להיטים באותה שנה גם "תפוס את הכלה" שאיחד אותה עם ריצ'ארד גיר 10 שנים אחרי 'אישה יפה' וגם 'נוטינג היל' וזה הסיפור שלו:

https://twitter.com/efraimleaf/status/1757679933478904126

2/ אחרי 'ארבע חתונות ולוויה' מ 94 (245 מ׳ ומועמדות לאוסקר על תקציב של 4.5) יו גרנט הפך לכוכב , ריצ'ארד קרטיס לתסריטאי מבוקש ותעשיית הסרטים הבריטית עברה מהפכה כי הוא הצליח בארה"ב לא כ"סרט בריטי" אלא כ"סרט מסחרי" רגיל, ואחרי הצלחה כזו הרבה מהצוות והקאסט שאלו עצמם מה עכשיו?

1/ בעקרון זה עוד שרשור על סרט, מאחורי הקלעים, מסרים וכאלה, אבל בקטן יותר זה ציוץ על קראפט. משהו שהיה פעם במיינסטרים, וקצת אבד.
‘גברים בשחור' (1997) הוא אחת הדוגמאות המוצלחות ביותר לאיך אומנות ואומנות (חולם ושורוק) הפכו סיפורים טפשיים לבלוקבסטרים ותופעות תרבות

https://twitter.com/efraimleaf/status/1748582768794034465

2/ הסרט הזה הוא תזכורת מוצלחת לכמות הכשרון והמאמץ שנדרשים כדי ליצור סרט, לא כל שכן, שובר קופות, מרגע הקונספט ועד המוצר הסופי על המסך. ההצלחה הגדולה שלו היא תוצר של מאמץ של מקצוענים בכל התחומים, מול ומאחורי המצלמה. זה הסיפור שלו:

🍽️♨️🎬🍿 1/ ראיתי שציוץ הפלסטיק תפס אז קחו עוד טיפ מאותו סוג לאחרי הצום: גם פופקורן למיקרוגל הוא נורא ואיום. עזבו רגע תיעוש, רואים את הדבר המגעיל הזה שעוטף את הגרגירים? כדי שהשומן (הרע הזה) וחומרי הטעם מלאכותיים (כאילו חמאה) לא יעברו את השקית ויהרסו אותה, השקית מכילה PFAS. מה זה?

https://twitter.com/efraimleaf/status/1705826442217410942

2/ קיצור של חומרים מקבוצת PerFluoroAlkyl, אלפי כמיקלים, שגם הם (כמו חומרי הדברה, למינציות ועוד) תוצר לוואי של תעשיות המלחמה שאחרי מלחה״ע ה II חיפשו עבודה. הם משמשים לעיטוף חומרים שומניים כי הם מונעים את העברת השומן דרך הנייר. מעטיפות המבורגרים, בדים דוחי מים ועוד. לא הכל רע, אבל>

🍽️♨️ 1/ אין פלסטיק שמתאים למיקרוגל. כך חושב לפחות קאזי אלבאב חוסייני, דוקטורנט מאוניברסיטת נברסקה שהחליט כאב טרי לבדוק מה קורה לפורמולת מזון תינוקות וגילה שבשלוש דקות חימום מיכלי פלסטיק הנחשבים ״בטוחים״ משחררים מליוני חלקיקי מיקרו ומליארדי חלקיקי ננופלסטיק לתוך המזון לכל סמ״ר.

https://twitter.com/efraimleaf/status/1673319240022081536

2/ פלסטיק, אחד החומרים הנפוצים ביותר, הוא בעצם רצועות פחמן, פולימרים, שמקורן בנפט. כדי לתת להן צורה, גמישות/קשיחות, שקיפות וכו׳ מוסיפים להם ״קוקטיילים״ של כימיקלים (ביספינול, פאתלטים וכו) וחוסייני מצא שגם באחסנה ממושכת משתחררים חומרים לתוך המזון אבל חימום הוא זה שמקפיץ את הכמות.

🎼🥀 1/ משפחתו של סטיב הארוול מ׳סמאש מאות׳ הודיעה שנותרו לו ימים ספורים לחיות (מחלת כבד, אלכוהוליזם), ואין מה לעשות, המורשת של הלהקה הלא מידי חשובה הזו תהיה תמיד ‘שרק׳, עם שני להיטי ענק אז הנה סיפור קצר על הסרט שגם שינה את פני הקולנוע וגם השפיע על התייחסות לפסי קול בסרטי ילדים:

2/ ׳שרק׳ נולד כניסיון (נוסף) של ג׳ף קצנברג לבדל את ׳דרימוורקס׳ מהחברה בה שגשג והצליח עד מעט לפני כן, ׳דיסני׳. ואחרי שדרימוורקס עשתה כמה סרטי אנימציה ׳מסורתיים׳ יותר (חלקם דווקא חתרנים מאוד בדרכם, ומתישהו בקרוס אולי שרשור גם על זה) הוא החליט לקחת את זה לקצה ב׳שרק׳

🎬🎼💰💰💰 1/ הבטחתי, אז הנה:
סרט המופע של הסוויפט כבר על 50מ׳+ במכירות מוקדמות. זה אחרי יום אחד בלבד של מכירות. בשביל פרופורציות, זה יותר מ45 מ׳ של ׳הנוקמים: אנדגיים׳ ויותר מ׳מ״ה: הכח מתעורר׳ (הכי קופתי אי פעם בצפון אמריקה). קשה מאוד לצפות מה יקרה עם זה בהמשך מהסיבה הפשוטה>>

https://twitter.com/efraimleaf/status/1697689487957000621

2/ לא היה דבר כזה עד היום. ברמה העסקית הבסיסית מקובר במענה מהיר לזיהוי צורך. הסיבוב של סוויפט הפך זה מכבר לקופתי ביותר אי פעם כשחחצה את רף המליארד. בשוליים נזכיר שהיא ידעה לחלוק את ההצלחה עם הפועלים בנדיבות נדירה בענף הזה.

https://twitter.com/efraimleaf/status/1686602636970119169

🎬🎂 רוברט דה נירו בן 80, זמן טוב לקשקש קצת על ״צייד הצבאים". יש הרבה סרטי מלחמה, אבל אין עוד סרט שמזכיר כל כך אפקטיבי עד כמה המלחמה לא משפיעה רק על החיילים בחזית ולא רק בזמן המלחמה אלא על קהילות שלמות לפניה וגם אחריה. זה הופך את 'צייד הצבאים' לסיפור אנושי מאין כמותו.

2/ צייד הצבאים היה הפקה בעייתית. לא רק בגלל הקשיים האובייקטיביים שיש בכל סרט אלא כי אין כמעט שום דבר בסרט הזה שהוא "תעלול קולנועי". הכל צולם און-לוקיישן (אפילו לא שניה באולפן), דה נירו אגב, עשה הכל כדי שההפקה תצליח והיה מושקע בה רגשית מכף רגל ועד ראש. שעות של תחקיר, חזרות ועבודה.

🎬🎂 1/ אז סקורסזה בן 80, ואני אנצל את הערב בשביל לדרוש בכבודו האבוד למחצה של הסרט האחרון שלו, ״האירי״, שלמרות שלא יהיה הסרט האחרון שלו (כמראה) הוא מסכם מאוד יפה בעיני את התימות העיקריות של הקריירה שלו, ויש בסיפור הפקתו גם פריצת דרל טכנולוגית והרבה תובנות על העתיד של הוליווד.

https://twitter.com/efraimleaf/status/1460931476623613955

2/ כמה שנים אחרי קזינו, סקורסזה הציע לדה נירו, שותפו ל 8 פרוייקטים אדירים, לעשות יחד סרט על גנגסטר מזדקן. דה נירו התחיל לחפש חומרים וכמה שנים אחר כך, ב 2004 יצאה הביוגרפיה עם הוידוי של פרנק שירן ״שמעתי שאתה צובע בתים״. הוא לקח את הספר לסקורסזה שאהב את הכיוון.

🎬📺🎂 1/ ג׳ון קליז חוגג היום 83, אז הנה שרשור קצר וגם מצחיק, לפחות למי שמחבב את ההומור שלו כמוני.

מהתסריט ל׳המלון של פולטי׳, אחד מהמנהלים ב BBC לא כל כך צחק, אז הוא כתב מזכר. מזל שלא הקשיבו לו:

2/ ג׳ון קליז וקוני בות׳ קיבלו את ההשראה לסדרה ממלון אמיתי בו הם שהו בזמן תילומי סרט של ״פייתון״ אותו ניהל בחור בשם דייויד סינקלייר. קליז עשה לו מחווה קטנה ב Rat Race. המלון (המקורי) הוחרב מזמן, וגם הקאנטרי ששימש לצילומי החוץ של ׳פולטי׳ הספיק להשרף ולהחרב.

🎧🎼 1/ יום הולדת 124 לג׳ורג׳ גרשווין, ננסה הפעם קצת פחות מילים ויותר מוסיקה.
הנה הקול הגדול ביותר שהוקלט אי פעם, עם מיק-דרופ מוצדק בסיום.
אני אוהב את הביצוע הזה יותר מאת זה עם לואי.
תשמעו את תחילת הבית השני, one of these mornings… 2/ אני אעלה עוד גרסאות טובות ואפילו מעולות לשיר הזה, שאפשר להרמן אותו, לנגן אותו ולשיר אותו באינסוף סגנונות והוא תמיד ישמע ״אורגני״ ולא גימיק, אבל אלה היא באמת זה משהו אחר:

🎧🎼🎬🎸 1/ בדיוק היום לפני 35 הוקרן לראשונה הסרט הזה, שכבר דיברו עליו הרבה יותר מידי, אבל בכז, הנה כמה מילים על מוסיקה: את הפסקול לסרט הלחין כידוע מרק נופלר ואולי ״בטעות״ איזושהי מגבלה שלו הוסיפה לסרט משהו לא מתוכנן. 2/ רוב ריינר קיבל המלצה על נופלר והלך להאזין לפסקול (הנהדר) של ׳גיבור מקומי׳ (הנהדר עוד יותר). הוא אהב והחליט שנופלר מסוגל ״להבין״ את רוח הסרט. נופלר הסכים בתנאי אחד: שריינר יכניס לסרט את הכובע שהוא לבש ב׳ספיינל טאפ׳. ריינר הסכים. כשנופלר ראה את זה הוא אמר לו שזה היה בצחוק..

https://twitter.com/efraimleaf/status/1348644038807871491