#פידצבא בשרשור זיכרון מיוחד ל #יוםהזכרון
והפעם על קרב פחות ידוע של חיל הים שלמרבה ההפתעה נערך בכלל... בנגב!
קרב בית עפא לא היה הירואי במיוחד. יש כאלה שאפילו יכנו אותו קרב כושל, שכן ההתקפה על הכפר נשברה והכוחות נסוגו ולא השלימו את משימתם. אבל במידה רבה זה קרב שעיצב את חיי.
בית עפא היה כפר ששכן כ-2 ק"מ ממזרח לקיבוץ נגבה בסמוך למשטרת עיראק-סווידאן, ובמסגרת הפלישה המצרית לארץ, היה חלק מהרצועה שניתקה את הישובים היהודיים בנגב ממרכז הארץ. בכפר ישבה מפקדת חטיבה מצרית, ועל כן במסגרת מבצע "מוות לפולש" (קרבות עשרת הימים) נערך צה"ל לכיבושו ולפריצת הדרך לנגב.
בין ה-8-15 ליולי נערכו מספר ניסיונות לכיבוש הכפר ע"י כוחות של חטיבת גבעתי ושועלי שמשון, אשר נכשלו כולם.
ההתקפה הגדולה ביותר אירעה בליל ה-17-18 ליולי והייתה מורכבת מגדוד 54 של חטיבת גבעתי, ופלוגה של חיל הים שהוקמה במסגרת הכוונה להקים חיל נחיתה. הפלוגה הורכבה ממספר מחלקות שונות.
אחת המחלקות הייתה זו של אבא שלי ז"ל, בה שימש כסגן מפקד המחלקה. היא הורכבה מחניכי הסקציה הימית של אגודת הספורט אליצור בתל אביב, ומעולים חדשים שצורפו אליהם. לא היה זמן רב לאימונים וציוד המחלקה ומהר מאוד היא נשלחה לקרב, בציוד חסר וללא שום ניסיון קרבי אמיתי.
לאור ההתקפות הקודמות חיזקו המצרים את ההגנה בכפר בנשק ובשתי פלוגות נוספות.
פלוגה מגדוד 54 תקפה את הכפר מדרום, אך מידע מודיעיני חסר, גרם לכך שההתקפה נכשלה והפלוגה נסוגה בחזרה לקיבוץ נגבה.
פלוגת חה"י תקפה את הכפר מצפון, נתקלה באש עזה אך הצליחה לכבוש מספר בתים בפאתי הכפר.
ההצלחה היחסית הושגה במחיר אבדות כבדות. מפקד המחלקה הפורצת - בנימין (רבי) אלחנן ז"ל (בתמונה) נהרג בעת ששיתק לבדו ברימונים עמדה מצרית בה הייתה מכונת יריה שהמטירה אש כבדה על מחלקתו. סגן מפקד המחלקה - משה רז (רוזנצוויג) נפצע קשה מפגז מצרי עם הפריצה, ונותר שוכב בשטח עם פצועים נוספים
יתרת המחלקה, שהייתה מורכבת גם מעולים חדשים רבים שחלקם לא ידעו עברית התפזרה, וההתקפה נמוגה. לאחר מס' שעות בהן הובטחה תגבורת הגיעה פק' הנסיגה, לאחר שהובן כי גם ההתקפה של גדוד 54 מדרום נכשלה.
האבדות היו כבדות - פלוגת חה"י מנתה באותו לילה 19 הרוגים (כ-60%) ומס' רב של פצועים.
חלק מההרוגים היו חללי "נצר אחרון" - כאלה שנותרו לבדם בעולם, ומידע עליהם לא ידוע עד היום.
אותם במיוחד חשוב לי להזכיר היום, שכן מרבית הסיכויים שאת קברם, לא יפקוד היום איש:
זאב מנסבק ז"ל
יעקב בן יצחק גיבוק ז"ל
מיכאל נתן ז"ל
latetpanim.org.il
חלק מהפצועים נותרו בשטח, נאספו ע"י המצרים ונשלחו למחנה שבויים במצרים (בתמונה ממחנה השבויים). בתוכם גם אבא שלי שאיבד דם רב, אך הצליח להישאר בחיים חרף הדרך הארוכה והיחס של השובים המצריים. משפחתו לא ידעה את גורלו במשך תקופה ארוכה, והם היו מוגדרים כנעדרים תקופה ארוכה.
רבים מבני המשפחות לא ידעו מה עלה בגורל בניהם, ולאחר שאבי הצליח ליצור קשר עם משפחתו, מכתבים רבים כגון זה, הגיעו אליו בניסיון לברר מידע על פצועים ונעדרים שונים.
לאחר 8 חודשים בכלא המצרי, ואין סוף תלאות וסכנות חיים שוחרר אבי במסגרת עסקת חילופי השבויים עם המצרים.
בתוך כך חשוב לי להזכיר היום גם משפחה נוספת, אשר לא תמיד מוזכרת ביום הזיכרון - משפחת פדויי השבי. חלקם שילמו מחיר כבד אישי ומשפחתי לאורך השנים.
לאבי זה היה חשוב במיוחד, שכן על מצבתו ביקש שייכתב:
"לוחם תש"ח ופדוי שבי".
סוף
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.