האם הצי האמריקאי מנסה להפוך לסטארטאפ?

ביוזמה החדשה - MASC, הצי לא מדבר על עוד ספינה יקרה שתיקח עשור לפתח, אלא על משפחת כלים בלתי מאוישים מודולריים, שניתן למסור תוך פחות משנתיים ולייצר בהמשך ב-scale up מהיר. שינוי כיוון מעניין , אז בואו נצלול קצת פנימה...
#פידצבא שמזמן לא היה לנו אז MASC – Modular Attack Surface Craft מציב גישה חדשה/ישנה שמסיטה את מרכז הכובד מהכלי עצמו אל המודולים שהוא נושא. אמנם יהיו אלו שיסמנו את הרעיון המקורי של ה-LCS ככזה, אבל הפרוייקט ההוא כידוע נכשל, והמון שנים האמריקאים לא ניסו מחדש לעשות משהו דומה.

בשולי המפגן ההגנתי המדהים של חה״א ומערך ההגנ״א, משהו שאולי חמק מתחת לרדאר. בפעם הראשונה אי פעם יורטו כ-4-6 טילים בליסטיים ע״י משחתות אמריקאיות אשר עמדו מזרחית לחופי ישראל, ולמעשה היוו שכבה נוספת כחלק ממערך ההגנ״א של מדינת ישראל.
איך ולמה? שרשור...
#פידצבא

התמיכה של משחתות האייג׳יס בהגנה האווירית של ישראל מתורגלת למעלה מ-20 שנה בתרגילים ייעודיים לתחום הזה תחת השם ״ג׳ניפר קוברה״. באירועי עבר, לדוגמא במלחמת המפרץ השנייה ב-2003, אפילו היו פריסות מבצעיות, אך מעולם היכולת לא הגיע לכדי מימוש. משחתות האייג׳יס מדגם ארלי בורק (DDG), מהוות היום את השדירה המרכזית של הצי האמריקאי למשימות מגוונות ובתוכן גם משימות הגנ״א. מערכת הנשק הזו כוללת שני מרכיבים עיקריים:
על מנת לגלות ולעקוב אחרי האיומים הספינה משתמשת במכ״ם עוצמתי מסוג SPY 1, המותקן על המבנה המרכזי (ה״לוח״ המשושה שרואים בתמונה על דופן המבנה העילי) אשר לו יכולת למיתוג אלקטרוני של הקרן הסורקת (Phased Array). המכ״מ מיועד לגילוי מטרות אוויריות (מטוסים וטילים שונים) ב-3D, משדר בתדר של 3-4GHz ובעוצמה מקסימלית של 6MW (בפשטות, הרבה מאוד...). הוא מסוגל לעקוב סה״כ על 800 מטרות בו זמנית, ולפי הנתונים היבשים מסוגל לגלות מטרות בטווחים של כ-370 ק״מ.

אז לפני יומיים נפל דבר - מתקפת כשב״מים הטביעה לראשונה כלי שייט צבאי, ובמקרה הזה נפל הכבוד המפוקפק בחלקה של הקפטן איבנוביץ, קורבטה רוסית מדגם טרנטול 2.
אמנם זו לא הפעם הראשונה שהאוקראינים מצליחים לפגוע בכלי שייט רוסי, אבל זו בהחלט הפעם הראשונה שהם מצליחים להטביע אותו.
איך? שרשור #פידצבא מנתחים
הטרנטול היא קורבטה רוסית בדחי של 488 טון (די דומה לסער 4.5 שלנו) באורך 56 מ׳ על 10.5. דגמים שלה מיוצרים החל משנות ה-70 וסה״כ מדובר בספינה די טיפוסית לגודל זה: 4 טילי ים ים (בדר״כ סטיקס), תותח 76 מ״מ בחרטום, 2 תותחי 30 מ״מ מיוצבים, קצת ל״א ומערכות גילוי כאלו ואחרות

היום פרסם החמאס שני סרטונים חדשים שמציגים את מה שהם מכנים ״טורפדו מודרך לשימוש להשמדת מטרות חיל הים במים שמול עזה״.
אז כלי שייט של חה״י או כל מטרה אחרת לא נפגעו משום טורפדו כזה, ונראה שהחמאס שלא בפעם הראשונה מתהדר בהצלחות שלא היו מעולם, אבל אפשר מהסרטון ללמוד כמה דברים על הכצב״מ. מדגיש - כל מה שנכתב בשרשור הזה מבוסס על מקורות גלויים ובלתי מסווגים, ולכן לחלק מהשאלות שבטח יעלו לא אוכל לענות. התלבטתי רבות אם לפרסם או לא והחלטתי שזה אפשרי במגבלות שהחלתי על עצמי.

הימצאות של כלים צוללים בלתי מאוישים (כצב״ם) בידי הכוח הימי של החמאס התפרסמה כבר לאחר שומר חומות.

@GutmanYotam ביקש והציבור דרש, אז ניצלתי קצת זמן מחוץ לבור כדי ללהג מעט על מה שקורה מסביבנו בים…
אז… כהומאז׳ לגוטמן מלך הסייבר:
ארה״ב שולחת עוד נושאת מטוסים לאזור, התימנים משגרים עלינו טילים והסינים הודיעו גם כן על משלחת של ספינות קרב, זה מה שהיה לנו השבוע בים…
#פידצבא נתחיל עם האמריקאים. אז מה זה בעצם כוח של נומ״ט, ומה הוא יודע לעשות?
הנומ״ט עצמה יכולה לבצע את כל סוגי המבצעים האוויריים הנדרשים - איסוף מודיעין, בניית תמונ״א, מבצעי אספקה וכמובן תקיפות בים וביבשה. את זה היא עושה ע״י כ-70 מטוסים (שוו״ע לכ-4 טייסות של חה״א)

אז הלילה אירעה לראשונה פגיעה משמעותית של הכשב״מ אוקראיני אותו סיקרתי לפני יומיים (קישור בסוף), באונייה רוסית מדגם רופוחה. כיוון שיש תמונות וסרטונים אפשר לנסות לנתח מה קרה שם.

#פידצבא מעדכנים…

אתמול התפרסמו סרטונים של כ״ש רוסיים בקרבת נמל נובורוסיסק שבמחוז קראסנודר יורים על כשבמים שתקפו את אזור הנמל, הם נדלקים ובסוף מתפוצצים. כיוון שהוא נמצא בשטח רוסיה עצמה (ולא אזור כבוש) הנמל הזה הוא משמעותי עבור צי הים השחור

https://twitter.com/Capt_Navy/status/1687342469166329857?s=20

אתמול (30/7) פורסמה כתבה של ה-CNN שחשפה לראשונה באופן פומבי ורשמי את כלי השייט הבלתי מאוישים (כשב״מים) של האוקראינים.

אז מה ניתן ללמוד ממנה, שלא ידענו עד היום? #פידצבא מעדכנים

edition.cnn.com/2023/07/30/eur… הכתב ביקר באתר הפיתוח של האוקראינים וצפה בהם מפעילים את הכלים בגרסה האחרונה שלהם.
מהסרטון ניתן לראות שלעומת הכלים ששימשו למתקפה באוקטובר האחרון (לא יודעים במה מדובר? כנסו ללינק של השרשור שלי שמנתח אותה), הגרסא הנוכחית כבר הרבה יותר ״מהודקת״.

https://t.co/V4GYtXGjMG

https://twitter.com/dubiraz/status/1587012109866598400?s=20

אז חיזבאללה החליט להציג לראווה את טילי החוף-ים שלו. שום דבר חדש, אבל הזדמנות לחזור קצת לשרשורי #פידצבא ימיים ולסקירת עומק על התפתחות האיום הטילי בלוחמת הים, חידושים בתחום וכיוונים לעתיד.
רק כדי להשביע את הסקרנות - מדובר ככה״נ בטילים איראניים מדגם קאדר לטווח מקס׳ של כ-200 ק״מ.

https://twitter.com/yonibmen/status/1646018132610371584

אז טילים ללוחמה ימית החלו להתפתח בשנות ה-50׳ ע״י הסובייטים, שחיפשו מענה לעוצמתם של נושאות המטוסים האמריקאיות. הדוקטרינה הסובייטית הייתה חימוש של כלי שייט קטנים עם טילים, שיוכלו להפליג בקרבת החוף ו״לעקוץ״ את נושאות המטוסים האמריקאיות, בשיגור טיל מטווחים גדולים יחסית.

לא הרבה פעמים יוצא לנו לראות אירוע היסטורי מול העיניים, ועוד פחות מזה יוצא לנו להבין בזמן אמת מה ראינו, ולדעת שהוא היסטורי.
האם מתקפת הכשב״מים בשבת היתה אירוע שכזה? אולי.
מה שבטוח זה שלראשונה בהיסטוריה של הלוחמה הימית בוצעה מתקפה רחבת היקף ע״י כ״ש בלתי מאוישים.
#פידצבא מנתחים אז לפני שנצלול פנימה לאירוע בשבת, חייבים להזכיר את מה שאירע לפני כחודש, כאשר התגלה כשב״מ כזה על חופי קרים. רבים ניתחו את הכלי, ומרביתם הסיקו שהכלי נשלט מרחוק ומשדר תמונה לאחור (לא היה ברור על איזה תקשורת), ושככל הנראה הוא נושא מטען נפץ שמופעל ע״י שני ה״כפתורים״ הלבנים בחרטום.

הפיצוצים בצינורות הגז בין רוסיה לגרמניה (nord stream 1&2) נותנים לנו הזדמנות מצוינת לבחון מימד לחימה שעד כה לא זכה כל כך לתשומת לב, אך מסתבר שיש כבר כאלו שנתנו לו שם משלו:

״לוחמת קרקעית הים״ או seabed warfare אם תרצו בלעז.

#פידצבא נפגש עם #מודעותימית

cdn.jwplayer.com/previews/ivJnx… אין לנו באמת מושג מי פגע בצינורות אבל על הפרק שני חשודים מיידיים - הרוסים והאמריקאים.
מה שאפשר להגיד ברמת וודאות גבוהה זה שהסיכוי ששני צינורות ייפגעו במקביל בשלוש נק׳ באופן ״טבעי״ זהה לסיכוי ש״בטעות״ ינחת אדם על מאדים בלי שהוא התכוון לכך. הצנרת מאוד מאסיבית ועוד מחוזקת בבטון

#פידצבא
בשבועות האחרונים אירעו שני נסיונות איראניים ״לגנוב״ כלי שייט בלתי מאויש (להלן כשב״מ) אמריקאי. האירוע מציף את אחד הויכוחים הגדולים בעולם הבלתי מאוישים ומידת הסיכון הנשקפת מתפיסה של כלי כזה ע״י האויב, אז יאללה בואו נחפור על זה קצת… תקציר הפרקים הקודמים:
בערך באמצע השנה שעברה, הקים הצי החמישי כח משימה חדש - CTF 59 , שמשימתו היא הפעלת כלים בלתי מאוישים על מנת לממש את החזון של ״אוקיינוס דיגיטלי״ - תפיסה שמטרתה לשלוט ולבקר בכל מה שמתרחש באזור הפעילות של הצי החמישי ע״י צי של כלים בלתי מאויישים שפועלים 24/7.

לרגל 40 שנה למלחמת פוקלנד/מלווינס #פידצבא בשרשורים מיוחדים על היבטים שונים במלחמה.
בהמשך לשרשור המצוין של @oren_theace שהתמקד במהלכי המלחמה באופן כללי, ובעיקר על "מידווי שלא היה", ראיתי לנכון ברוח השבועיים האחרונים להרחיב קצת על תקיפת האוניות הבריטיות ע"י הארגנטינאים. כצפוי ממלחמה שאירעה במרחק רב מבריטניה, הצי הבריטי היווה גורם משמעותי מאוד ולמעשה אפשר את הלחימה רחוק כל כך. כוח משימה בהרכב של 2 נושאות מטוסים, בליווי משחתות, פריגטות, צוללות גרעיניות, אוניות נחיתה ואוניות סיוע אזרחיות רבות (127 כ"ש) יצא לכיוון האיים מנמלים שונים.

#פידצבא בשרשור זיכרון מיוחד ל #יוםהזכרון
והפעם על קרב פחות ידוע של חיל הים שלמרבה ההפתעה נערך בכלל... בנגב!

קרב בית עפא לא היה הירואי במיוחד. יש כאלה שאפילו יכנו אותו קרב כושל, שכן ההתקפה על הכפר נשברה והכוחות נסוגו ולא השלימו את משימתם. אבל במידה רבה זה קרב שעיצב את חיי. בית עפא היה כפר ששכן כ-2 ק"מ ממזרח לקיבוץ נגבה בסמוך למשטרת עיראק-סווידאן, ובמסגרת הפלישה המצרית לארץ, היה חלק מהרצועה שניתקה את הישובים היהודיים בנגב ממרכז הארץ. בכפר ישבה מפקדת חטיבה מצרית, ועל כן במסגרת מבצע "מוות לפולש" (קרבות עשרת הימים) נערך צה"ל לכיבושו ולפריצת הדרך לנגב.

אז עברו יומיים מאז שהתפרסמו התמונות של ה #Moskvacruiser לפני ששקעה למצולות, ואפשר להוציא שרשור במסגרת #פידצבא עם ניתוח של מה כנראה קרה שם. הניתוח מבוסס על מגוון פרשנויות ותמונות שהתפרסמו ברשת (הפניות בסוף), בתוספת תובנות שלי. למי שלא קרא, אני ממליץ להתחיל בשרשור הקודם שלי שתיאר את מה שככה"נ הוביל לפגיעה:

https://twitter.com/dubiraz/status/1514982942551982084?s=20&t=YlBLIVdT8YpzYaZXmhgN9g

או לתיאור של האפשרות לשימוש במל"טים כחלק מהמבצע לפגיעה באונייה:

https://twitter.com/dubiraz/status/1516084757033017365?s=20&t=YlBLIVdT8YpzYaZXmhgN9g

בהמשך להפניה הזו של @IsraelD_Heb להלן השני גרוש שלי על הטענה לשילוב מל"טים טורקיים מסוג Byraktar בתקיפה של המוסקבה.
#פידצבא מסבירים

https://twitter.com/IsraelD_Heb/status/1516068911023808512

המלטים הללו הם מלטים בגודל בינוני (מוטת כנפיים 12 מ'! ופיילוד של 150 ק"ג) ומשמשים למטרות איסוף ותקיפה. האיסוף הוא בעיקר ויזינטי אבל יש פיילודים גם של מכמים או סנסורים מסוגים שונים. כמו כן יש גרסאות של התקנת אמצעי תקיפה - בעיקר מיני טילונים מוכווני לייזר שהמלט מציין לעצמו.

הבית מסודר (יחסית), השולחן ערוך (סוג של) ואחרי תכנונים ומחשבות של יום שלם... להלן השרשור המלא לניתוח *ה*אירוע בזירה הימית של המלחמה באוקראינה עד כה - הטבעת הסיירת הרוסית מוסקבה מדגם סלבה.
#פידצבא מנתחים
אזהרה - מדובר בשרשורפלצת, אבל מבטיח שאנסה להיות מעניין על מנת להבין את האירוע נסביר שלושה נושאים:
1. מה זה טיל ים ואיך הוא פועל
2. איך מתמודדים עם טיל תוקף
3. איך בנויה ספינה ולמה היא טובעת

לבסוף נסביר מה (אולי) קרה - מדגיש כי מדובר בהערכה שלי, המבוססת על מקורות גלויים וניסיון, ולא בידיעות מודיעיניות מדויקות על מה אירע בוודאות.

#פידצבא על הזירה הימית במלחמת רוסיה-אוקראינה.
אז חיכיתי שבוע עד שיצטבר מידע ונתונים, כדי לסכם את הזירה הימית במלחמה. יש לציין (כמו כל פרסום של כל גורם) שהנתונים החלקיים והמידע הלא בהכרח מהימן בהחלט עשוי לחבל בתובנות. ניסיתי להתבסס על אנליסטים מוכרים ועל פרסומים רשמיים כמה שאפשר לפני שמתחילים צריך להגיד מילה על הים השחור כדי להבין. רוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות שוכנות לחופי הים השחור, שהוא ים "סגור". כלומר הכניסה והיציאה ממנו מוגבלות ע"י מיצרים (בוספורוס והדרדנלים) שנמצאים בשטח טורקיה. כלומר לטורקיה יש שליטה מוחלטת על מי שעובר במצרים.

אתמול מסר המשרד ליכולות אסטרטגיות (SCO) לצי ארה"ב את פרויקט "צי הרפאים". מדובר בניסיון ראשון לייצר כלים אוטונומיים שיאפשרו לצי להעביר מטענים ב"רכבות" של כלים שיחצו את האוקיינוס. ימים יגידו אם הפרויקט היה מוצלח, אבל אין ספר שיחסית זה היה מהר, שכן הפרויקט הותנע רק ב-2018.

https://twitter.com/navalnewscom/status/1499742217400901633

מה שיפה פה זה שהאמריקאים לקחו יכולת "פשוטה" יחסית (תנועה מנק' א לב'), והשתמשו בה כדי לבגר כלים אוטונומיים באשר הן, ובעיקר מערכות לשליטה ובקרה בכלים אוטונומיים. אין ספק שמה שלמדו פה ישמש אותם גם על כלים מורכבים יותר שיבצעו משימות מורכבות יותר.

ואף על פי כן נוע תנוע... אבל איך?
מאז שחר ההיסטוריה ניסה האדם לשוט על גלי הים. לאורך השנים השתנה הכח המניע באופן משמעותי, ויצר מהפכות באופן בו ספינות וכלי שייט אחרים נעים במים.
שרשור ימי-טכנולוגי על ספינות ומערכות הנעה, ואיך זה משפיע עלינו היום ובעתיד.
#פידצבא #מודעותימית עדויות ראשונות לסירות הן בנות עשרות ומאות אלפי שנים. ככה"נ מתי שהוא הבינו בני האדם כי גזע עץ שגולף ממנו החלק הפנימי, יכול להוות מכשיר לציפה על פני המים.