לתוקף קדושת יום עצמאותנו
בשנים הראשונות שלאחר נצחון החשמונאים על הסלוואקים, רק מעטים ראו סיבה לחגוג בכ"ה בכסליו- שהרי אין זו עצמאות אמיתית ומלאה, עדיין אין מלך מבית דוד, לא זאת המדינה אליה פיללנו וכדומה. אפילו חז"ל לא חיבבו את החשמונאים ואת החג שבדו מליבם וניסו להעלים אותם.
>>>
אותם אלו שחגגו את החג החדש הדליקו נרות כדי לסמן את הניצחון, ורק שנים לאחר מכן ('לשנה אחרת' כלשון הגמרא) הפך המנהג העממי להלכה פסוקה.
גם בפורים, סביר שרוב העם בכלל לא הבין את הסיבה למסיבה. ממתי חוגגים מלחמות בהן נצלנו בעור שינינו? ובכלל, איפה היה אלוהים בשושן?
>>>
גם כאן, השמחה הספונטנית שנחגגה בקריאת מגילה (ובאי אמירת הלל), בשליחת ארוחות בין חברים ובדאגה לעניים הפכה ברבות השנים להלכה עם גדרים מוחלטים וברורים.
>>>
שהרי מה הוא דבר ה' ומה היא תושב"ע אם לא קבלת האומה עליה במסורת רוב דורותיה? ואם החליטה האומה שאת נס החנוכה נזכור בנרות שיש להדליקם מתחת ל-20 אמה, ושההדלקה עושה מצווה, ואם החליטה האומה שאת נס פורים יש לחגוג במשלוח שתי מנות לרע אחד, ובמתנה אחת לשני אביונים- אז זו היא תורה.
>>>
ובאמת, נראה כאילו משמיים דאגו לנו לסדר מועדי אייר, לטובת החישוב הכללי.
יום השואה שבמקום להפיל אותנו לתהומות של יאוש, מצמיח בנו את עוז הרוח לשאת את יגון יום הזכרון, אשר בתורו מצמיח מתוכו את חדוות יום העצמאות.
>>>
האווירה המזככת של יום הזכרון, אווירה שתמיד מזכירה לי את טהרת יום הכיפורים, עת המוני בית ישראל ניצבים על קברי הבנים, האחים והאבות בקול דממה דקה, באחדות שלכמותה איננו זוכים באף רגע אחר. ורק מתוכה, בדומה למוצאי כיפור, ניתן לחגוג בשמחה ובכובד ראש.
>>>
אמנם השנה, באופן חריג, יום העצמאות נחגג במועדו המקורי, אבל בדרך כלל נשמעות רטינות על כך שזהו חג לא רציני. עם חג רציני לא משחקים, כך אומרים המבינים בחגי ישראל. לא דוחים או מקדימים לפי מצב הרוח.
>>>
והרי כבר חז"ל את פורים שחל להיות בשבת (קריאת המגילה נדחית בעוד הסעודה, משלוחי המנות והמתנות לאביונים מוקדמות) בגלל חשש רחוק של טלטול, שלא לדבר עם ביטול מצוות דאורייתא כמו תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת ונטילת לולב בסוכות שחל בשבת בגלל אותו חשש רחוק.
>>>
ואם כך בשל חשש הוצאה מרשות לרשות של פלוני אלמוני, הלא קל וחומר שבגלל חילול שבת ודאי של מוסדות המדינה ראוי שיום העצמאות יזוז ממקומו, בטח ובטח כשזוכרים שהכרזת המדינה הוקדמה לה' אייר משבת (בה הסתיים המנדט באופן רשמי) ליום שישי כדי למנוע חילול שבת.
>>>
אז כן: הצפירה, והשירים העצובים, והורדת הדגל לחצי התורן, והנפת הדגל מעל כל מרפסת, והדלקת המשואות, והזיקוקים, וחידון התנ"ך ואולי אפילו המנגלים שבחצרות ובגנים- הם אלו שיהפכו לגופי תורה ברבות הימים.
#מקדש_ישראל_ויום_הזכרון
Share this Scrolly Tale with your friends.
A Scrolly Tale is a new way to read Twitter threads with a more visually immersive experience.
Discover more beautiful Scrolly Tales like this.