ברח אל מחוץ לגטו ומצא מסתור אצל איכר פולני כשהוא מעמיד פנים כי הוא גוי פולני. הוא הצטרף למחתרת הפולנית, ויצא לבוש מדי קצין פולני ודגל פולין החופשית בידו כשהוא רכוב על אופנוע ממולכד לסיבוב ראווה סביב ווארשה. כשהגרמנים עטו עליו, קפץ מהאופנוע, ופוצץ את המטען שהרג חלק מרודפיו.
בקרבות הללו איבד האצ"ל 51 לוחמים, בהם אודים מוצלים משואת אירופה כמו אברהם אלבסן ומתתיהו פיצ'ון- שניהם אנשי סלוניקי שגורשו לאושוויץ ודכאו, נותר לבד ממשפחתם, וכחודש וחצי אחרי שעלו לארץ נפלו בקרב על רמלה.
אותם אלו שחגגו את החג החדש הדליקו נרות כדי לסמן את הניצחון, ורק שנים לאחר מכן ('לשנה אחרת' כלשון הגמרא) הפך המנהג העממי להלכה פסוקה.
כשצרפת נפלה, הוכנס סבא עם שאר החיילים היהודים למחנות מעצר, שם הועבדו בכפיה במכרות הפחם באלג'יר.
בבית הקברות הבריטי שבירושלים הטקס נערך כבר בשבת, וזאת כדי להמנע מהגעת משמר הכבוד הצה"לי לארוע (סירוב להכיר בריבונות ישראל על ירושלים). בבית הקברות ברמלה, לעומת זאת, הטקס נערך ביום ראשון, אולם מוקדם בחצי שעה בגלל המואזין השכן, אשר מסרב באופן מסורתי להתחשב בבאי הטקס. 
"...עוד לא הסתפקו בזה כ"א גם חתרו במעמקי ארץ ובקרביה... ומצאו תוך עובי האדמה 4 סדרים וכל אחת למעלה מחבירתה כל אחד מין אדמה אחרת, ובין סדר לסדר מונחים ברואים שנתקשו ונתהוו בתוארם לאבן אשר משם הוכיחו שהארץ נתהפכה ונחלפה פניה כבר 4 פעמים..."
אבל קודם, מי היה הרש"ט גפן?
אחרי שפתרו נכונה, קיבלו גם הזמנה רשמית.
עד היום סיפור הקרב על לוד משמש את הצד שפתח במלחמה וגם הפסיד בה כדי לפגוע בלגיטימיות של מדינת ישראל, תוך שימוש בחצאי אמיתות ובשקרים שלמים.