האם הנגיף הולך להתפשט לכל העולם, מה שנקרא pandemic? מומחים מתחבטים, ויש עדויות לכאן ולכאן. אחד מהם, @BogochIsaac אמר בראיון ל-Daily Beast שבכל שעה הוא משנה את דעתו. העיתון המדעי Science מפרסם מאמר חדשות (לא מחקר) בנושא: sciencemag.org/news/2020/02/b…
למה חושבים שהנגיף לא יתפשט? כי מחוץ לסין לא רואים בינתיים הדבקה מעבר למגעים מידיים של אנשים שהגיעו מווהאן, וכי נגיפי קורונה לרוב לא מתפשטים בקלות באקלים חם.
למה כן? אין ספק שמספר הנשאים גדול, אולי בהרבה, מהמספרים המדווחים. ייתכן שחלקם מסתובבים כבר שבועות בעשרות ערים בעולם. עוד אין אישור וודאי להדבקה ללא תסמינים, אבל נראה שבעלי תסמינים קלים יכולים להדביק. אם זה המצב, אולי תוך שבועות נראה התפרצויות מחוץ לסין. medrxiv.org/content/10.110…
לינק לכתבות ב-Vox וב-Daily Beast עם תסריטים דומים, ושרשור באותו הנושא משלשום
בשלב הזה כולנו מכירים את מקדם ההדבקה R: כמה אנשים בממוצע מדביק כל נשא של הנגיף. אבל מעבר לR יש עוד אות חשובה: k, מקדם ״פיזור-היתר״ או overdispersion. שרשור בעקבות כתבה מצויינת של @zeynep (שאני ממליץ לעקוב אחריה בכללי). שרשור --> 1/14 theatlantic.com/health/archive…
ה-k מתאר עד כמה נפוצות סטיות ממוצע ההדבקה, והוא דומה קצת לרעיון של שונות (variance). במקרה של הקורונה ידוע כי ה-k הוא נמוך: מעט אנשים אחראים לרוב ההדבקות. בציור למעלה, הקורונה תתאים יותר לScenario 2.
2/14
במחקרים ברחבי העולם (וגם בארץ כפי שדיווח @RanBalicer ) רואים שוב ושוב שרוב האנשים לא מדביקים *אף אחד*, ומיעוט מהאנשים מדביקים אנשים רבים, לפעמים באירועי הדבקה המונית - superspreading events.
לפני כמה שבועות יצא מאמר שבעזרת סקר סרולוגי העריך שבין 44 ל-66 אחוז מאוכלוסיית העיר מנאוס בברזיל נדבקה בקורונה. הכותבים העריכו ושהירידה שנצפתה לאחרונה בהדבקות במנאוס מקורה בחסינות עדר. הטענה נשמעת הגיונית, והסתדרה גם עם שיעורי התמותה שנצפו בעיר. medrxiv.org/content/10.110…
ספציפית, בעיר בת כ2 מיליון תושבים, עם אוכלוסיה מאוד צעירה (שם 5.5% מעל גיל 60, לעומת ישראל כ15%) הייתה תמותה עודפת של כ3300 לאורך מספר חודשים. באפריל ומאי בתי החולים בעיר קרסו תחת העומס. אבל ביוני הגיעה רגיעה בהדבקות. נציין שלא היה סגר בעיר, והאוכלוסיה נקטה רק צעדי מניעה חלקיים.
כעת אבל מדווחים שיש *שוב* עליה בהדבקות בעיר, והתושבים מתבקשים להיזהר שוב, ושוב יש מגבלות מסויימות על מקומות בילוי. איך יכול להיות שיש עליה חוזרת בהדבקות שם? --> reuters.com/article/us-hea…
אחד מהמאפיינים של המגיפה הזו, שלדעתי מאפשר את המשך התפשטותה, הוא הפער הגדול בין הסיכון האישי הידוע לבין הסיכון הקיבוצי. שרשור:
1/11
עבור מי שגילם פחות מ60, ובוודאי פחות מ-50, ואינם בקבוצת סיכון מיוחדת, הידבקות בקורונה נושאת עימה סיכון *ידוע* שרבים יגדירו מתון: בסדר גודל של הסיכון למות בתאונת דרכים בכ30,000 ק״מ נסיעה באוטו (לבני עשרים ומשהו), או 700,000 ק״מ (בני חמישים ומשהו). medrxiv.org/content/10.110…
2/11
אבל הידבקות של אדם אחד בקורונה, צעיר או מבוגר, נושאת עימה סיכון קיבוצי גדול. בן אדם יחיד יכול להתחיל שרשרת הדבקה שכוללת אלפי אנשים, כפי שקרה למשל בכנס Biogen בבוסטון בפברואר. nytimes.com/2020/08/26/hea…
תודה, שלחו לי את המאמר. להבנתי המאמר מסתמך על הגעה לסף חסינות עדר ב16% הדבקה, מתחת למספרים שראיתי מכל מחקר אחר בעולם. בנוסף, הוא מניח שהיחס של מאובחנים לחולים הוא 1 ל-10, בהתבסס על הסקר הסרולוגי הראשוני שנעשה בישראל וכזכור היה בעייתי מאוד כיוון שהמדגם לא היה מקרי כלל וכלל.
בנוסף, יש לציין: נניח שרגע R=1.2 ומגיעים לסף חסינות עדר של 16% (לא חשוב אם עוד שבועיים או עוד 6 חודשים) ותהיה ירידה בהדבקות. ברגע שישנו את ההנחיות ויותר אנשים יתחילו להיפגש בקבוצות, במקומות סגורים, בלי מסיכות, פחות להיבדק, פחות להקפיד על בידוד - הR יעלה וחסינות העדר תתרחק.
אני מזכיר שהR ה״מקורי״ של הקורונה הוא כנראה בסביבות 2-2.5. בנוסף, אפילו אחרי הגעה לסף חסינות עדר, ההדבקות נמשכות, פשוט בקצב יורד. אם למשל אוכלוסיה מבוגרת נשמרה, והגענו לחסינות עדר (למשל 50% הדבקה), ועכשיו האוכלוסיה המבוגרת חוזרת להתנהג כרגיל - הם עדיין בסכנה להידבק ולהדביק.
ביומיים האחרונים יש לראשונה עדויות חד-משמעיות להדבקה חוזרת בנגיף, בפער של חודשים ספורים בין הדבקות: כאן מקרה מהונג-קונג, ושני מקרים מבלגיה והולנד בלינק למטה.
מה ההשלכות של כך? קודם כל, קשה מאוד להגיע מסקנות נחרצות ממספר כה קטן של מקרים. afludiary.blogspot.com/2020/08/two-mo…
אנחנו לא יודעים האם שלוש המקרים האלה הם יוצא מן הכלל נדיר ביותר, או להיפך, אירוע נפוץ יחסית. לגבי המקרה מהונג קונג דווח שהחולה היה אסימפטומטי, ועבר בדיקה בגלל ששב מספרד להונג קונג. אם מחלה חוזרת היא לרוב קלה יותר (מה שסביר ביותר), זה מקטין את הסיכוי לגלות הדבקות חוזרות שכאלה.
2/6
אם לדייק, העובדה שאנשים נדבקים מחדש אינה מפתיעה כשלעצמה. אנשים יכולים להידבק מחדש בנגיפי קורונה אחרים שנתיים-שלוש אחרי הדבקה קודמת. מה שמפתיע הוא משך הזמן הקצר - 3-4 חודשים בין הדבקות. אבל שוב, איננו יודעים האם זה חריג או נורמלי. 3/6 medrxiv.org/content/10.110…
בניו יורק טיימס מדווחים שבארצות הברית בין ה-15.3 ל-25.7 יש תמותה *עודפת* של כ200,000 איש בהשוואה לממוצע הרב שנתי. מזכיר שאוכלוסיית ארה״ב גדולה בערך פי 40 משל ישראל. nytimes.com/interactive/20…
בסופו של דבר יש שני אירועים חריגים ברורים שמקושרים להתפרצות המגיפה בעולם: 1. תמותה עודפת גדולה בכמה מדינות בהן הייתה הדבקה נרחבת, בעיקר של אוכלוסיה מבוגרת. 2. עומס חריג על בתי חולים עד ומעבר לקיבולת, כמו שראינו בווהאן, צפון איטליה, מדריד, ניו יורק, יוסטון, קויטו, טייגו ועוד.
אני מקווה שבישראל לא נראה אף אחד מהאירועים האלה, אבל הדיווחים כרגע מצביעים שלפחות מבחינת קיבולת בתי החולים אנחנו לא רחוקים מהסף הנורמלי של המערכת בישראל.