Share this page!

Enter URL or ID to Unroll

You can paste full URL like: https://x.com/threadreaderapp/status/1644127596119195649
or just the ID like: 1644127596119195649

How to get URL link on X (Twitter) App

  1. On the Twitter thread, click on or icon on the bottom
  2. Click again on or Share Via icon
  3. Click on Copy Link to Tweet
  4. Paste it above and click "Unroll Thread"!
  5. More info at Twitter Help
קורונה COVID19 - עדכונים Profile picture
קורונה COVID19 - עדכונים
@CoronaVirusHebr
Oct 1, 2020 • 15 tweets • 5 min read
בשלב הזה כולנו מכירים את מקדם ההדבקה R: כמה אנשים בממוצע מדביק כל נשא של הנגיף. אבל מעבר לR יש עוד אות חשובה: k, מקדם ״פיזור-היתר״ או overdispersion. שרשור בעקבות כתבה מצויינת של @zeynep (שאני ממליץ לעקוב אחריה בכללי). שרשור --> 1/14
theatlantic.com/health/archive… ה-k מתאר עד כמה נפוצות סטיות ממוצע ההדבקה, והוא דומה קצת לרעיון של שונות (variance). במקרה של הקורונה ידוע כי ה-k הוא נמוך: מעט אנשים אחראים לרוב ההדבקות. בציור למעלה, הקורונה תתאים יותר לScenario 2.
2/14
Sep 29, 2020 • 6 tweets • 3 min read
לפני כמה שבועות יצא מאמר שבעזרת סקר סרולוגי העריך שבין 44 ל-66 אחוז מאוכלוסיית העיר מנאוס בברזיל נדבקה בקורונה. הכותבים העריכו ושהירידה שנצפתה לאחרונה בהדבקות במנאוס מקורה בחסינות עדר. הטענה נשמעת הגיונית, והסתדרה גם עם שיעורי התמותה שנצפו בעיר.
medrxiv.org/content/10.110… ספציפית, בעיר בת כ2 מיליון תושבים, עם אוכלוסיה מאוד צעירה (שם 5.5% מעל גיל 60, לעומת ישראל כ15%) הייתה תמותה עודפת של כ3300 לאורך מספר חודשים. באפריל ומאי בתי החולים בעיר קרסו תחת העומס. אבל ביוני הגיעה רגיעה בהדבקות. נציין שלא היה סגר בעיר, והאוכלוסיה נקטה רק צעדי מניעה חלקיים.
Sep 3, 2020 • 12 tweets • 4 min read
אחד מהמאפיינים של המגיפה הזו, שלדעתי מאפשר את המשך התפשטותה, הוא הפער הגדול בין הסיכון האישי הידוע לבין הסיכון הקיבוצי. שרשור:

1/11 עבור מי שגילם פחות מ60, ובוודאי פחות מ-50, ואינם בקבוצת סיכון מיוחדת, הידבקות בקורונה נושאת עימה סיכון *ידוע* שרבים יגדירו מתון: בסדר גודל של הסיכון למות בתאונת דרכים בכ30,000 ק״מ נסיעה באוטו (לבני עשרים ומשהו), או 700,000 ק״מ (בני חמישים ומשהו).
medrxiv.org/content/10.110…

2/11
Aug 30, 2020 • 4 tweets • 1 min read
תודה, שלחו לי את המאמר. להבנתי המאמר מסתמך על הגעה לסף חסינות עדר ב16% הדבקה, מתחת למספרים שראיתי מכל מחקר אחר בעולם. בנוסף, הוא מניח שהיחס של מאובחנים לחולים הוא 1 ל-10, בהתבסס על הסקר הסרולוגי הראשוני שנעשה בישראל וכזכור היה בעייתי מאוד כיוון שהמדגם לא היה מקרי כלל וכלל. בנוסף, יש לציין: נניח שרגע R=1.2 ומגיעים לסף חסינות עדר של 16% (לא חשוב אם עוד שבועיים או עוד 6 חודשים) ותהיה ירידה בהדבקות. ברגע שישנו את ההנחיות ויותר אנשים יתחילו להיפגש בקבוצות, במקומות סגורים, בלי מסיכות, פחות להיבדק, פחות להקפיד על בידוד - הR יעלה וחסינות העדר תתרחק.
Aug 25, 2020 • 6 tweets • 2 min read
ביומיים האחרונים יש לראשונה עדויות חד-משמעיות להדבקה חוזרת בנגיף, בפער של חודשים ספורים בין הדבקות: כאן מקרה מהונג-קונג, ושני מקרים מבלגיה והולנד בלינק למטה.
מה ההשלכות של כך? קודם כל, קשה מאוד להגיע מסקנות נחרצות ממספר כה קטן של מקרים. afludiary.blogspot.com/2020/08/two-mo…

1/6 אנחנו לא יודעים האם שלוש המקרים האלה הם יוצא מן הכלל נדיר ביותר, או להיפך, אירוע נפוץ יחסית. לגבי המקרה מהונג קונג דווח שהחולה היה אסימפטומטי, ועבר בדיקה בגלל ששב מספרד להונג קונג. אם מחלה חוזרת היא לרוב קלה יותר (מה שסביר ביותר), זה מקטין את הסיכוי לגלות הדבקות חוזרות שכאלה.
2/6
Aug 8, 2020 • 6 tweets • 2 min read
בניו יורק טיימס מדווחים שבארצות הברית בין ה-15.3 ל-25.7 יש תמותה *עודפת* של כ200,000 איש בהשוואה לממוצע הרב שנתי. מזכיר שאוכלוסיית ארה״ב גדולה בערך פי 40 משל ישראל.
nytimes.com/interactive/20… Image בסופו של דבר יש שני אירועים חריגים ברורים שמקושרים להתפרצות המגיפה בעולם:
1. תמותה עודפת גדולה בכמה מדינות בהן הייתה הדבקה נרחבת, בעיקר של אוכלוסיה מבוגרת.
2. עומס חריג על בתי חולים עד ומעבר לקיבולת, כמו שראינו בווהאן, צפון איטליה, מדריד, ניו יורק, יוסטון, קויטו, טייגו ועוד.
Apr 28, 2020 • 5 tweets • 2 min read
שרשור בעניין החזרה ללימודים של גנים וכיתות א׳-ג׳

ש. למה סגרו את בתי הספר?
ת. כי במגיפות דומות כמו שפעת ידוע שבי״ס הם מוקדי הדבקה משמעותיים, ויש הוכחות שלסגור אותם מאט התפשטות מגיפות. והיה כבר ידוע מסין שילדים נדבקים.
בנוסף, בי״ס זה גם מקום בו הרבה מבוגרים נפגשים זה עם זה.

1/5 ש. אז למה עכשיו פותחים?
ת. כי באופן מפתיע, נראה שלמרות שילדים בהחלט נדבקים בקורונה, הם לא כל כך מדביקים אחרים. ראו את הכתבה המצויינת של @Elad_Si.

(אני מקווה שיפתחו תוך שמירה על צמצום מגע בין מבוגרים, למשל שהורים לא ייכנסו)

2/5
Apr 22, 2020 • 8 tweets • 3 min read
רוב התמותה מקורונה בארץ ובעולם היא בקרב גילאים מבוגרים, 70+ ואף 80+. כולנו רוצים שהכלכלה תתאושש, אז למה אי אפשר פשוט לתת לבני פחות מ60 להידבק חופשי, תוך הקפדה שמבוגרים יותר לא יידבקו? 1. שיעורי האשפוז אצל בני פחות מ60 גבוהים למדי: בין 1 ל-100 נדבקים ל1 ל-15 נדבקים, תלוי בגיל ובמקור הנתונים. בשביל לספוג סיכון כזה להיפצע צריך לנסוע בין 15,000 ל-90,000 ק״מ (נתוני תאונות דרכים מארה״ב).
Mar 14, 2020 • 4 tweets • 1 min read
התייחסות קצרה לשני הפוסטים שמנסים לשכנע שבעצם רוב האוכלוסיה בסין וסינגפור ומקומות אחרים כבר נדבקה - אין לזה שום בסיס. בסין כבר לפני כמה חודש הם היו עם 300,000 בדיקות *רק במחוז גואנגדונג* עם 0.14% חיוביים. בסינגפור עושים בדיקות נוגדים ולא מוצאים עדויות לעמידות רחבה. Image בנוסף, אתם באמת חושבים שאף אחד בסין, דרום קוריאה, סינגפור, איטליה, ארה״ב, לא חשב על האפשרות הזו? שלא בדקו בכל דרך אפשרית את הנתונים והעדויות? שכולם פשוט לא שמו לב למשהו? שאנשים מבזבזים טריליונים על טעות פשוטה?
Mar 14, 2020 • 9 tweets • 2 min read
פרופסור יאן דונלד מאוניברסיטת ליברפול מסביר איך הוא מבין את הדרך השונה בה בריטניה מתמודדת עם הנגיף בהשוואה לשאר העולם. זהו אינו הסבר רשמי, אלא הפרשנות שלו. להבנתו הרעיון הוא להפריד בין האנשים הפגיעים (מבוגרים, מחלות רקע) לכל השאר, שהם רוב האוכלוסיה. לתת לרוב הפחות פגיע להידבק ולפתח עמידות. ברגע שרוב האנשים הם אחרי המחלה, הם לא יכולים להפיץ אותה ולנגיף יהיה הרבה יותר קשה להתפשט.
Mar 12, 2020 • 17 tweets • 5 min read
*אזהרת שרשור ארוך*
יש הרבה הוכחות שצעדי הרחקה חברתית יעילים מאוד במניעת התפשטות מגיפות ו״שיטוח העקומה״, כלומר מניעת מכת עומס אדירה על מערכת בתי החולים. אבל בשביל שהממשלה תוכל לנקוט בצעדים חמורים כמו סגירת בתי-ספר צריך ״הון חברתי״, מזכירים לנו ד״ר ג׳סי אבייט וד״ר דיוויד פיסמן --> כלומר אנשים צריכים להאמין שהצעדים מוצדקים ולקיים אותם. אחת הדרכים לעורר אמון בצעדים אלה היא להראות על מה הם מבוססים מבחינה מדעית.
Mar 12, 2020 • 4 tweets • 2 min read
שחקן הנבא רודי גוברט התבדח על הקורונה ונגע בכל המיקרופונים אחרי מסיבת עיתונאים. היום נודע שהוא נדבק בנגיף. אני מניח שגוברט בחור צעיר ובריא, והסיכון שלו למות מהנגיף נמוך ביותר, נניח 1 לאלף. מה זה סיכון של אחד לאלף?
ובכן, זה בערך הסיכון למות אם אתה עושה בייס ג׳אמפינג פעמיים. לא מכיר את גוברט, אולי הוא בחור הרפתקני ולא אכפת לו לעשות בייס ג׳אמפינג.
אבל מה, גוברט אולי הדביק מישהו. נניח, הפיזיותרפיסט שלו. גרם למישהו אחר לקחת את הסיכון של לעשות בייס ג׳אמפינג פעמיים, בלי לשאול אותו. לא מגניב.
Mar 11, 2020 • 5 tweets • 2 min read
יש בישראל לפחות 2 מקרים של הדבקה ממקור לא ידוע. סביר מאוד שברגע זה מסתובבים כמה חולי קורונה בישראל שלא יודעים שהם חולים. למרבה הצער אנחנו יודעים שהנגיף יכול להדביק לפני שמופיעים תסמינים, לכן אותם חולים מדביקים ברגע זה אנשים נוספים. ואלה יידבקו, לא ידעו שהם חולים, וידביקו הלאה. כתבתי כבר על גדילה מעריכית: אם יש היום 10 חולים לא ידועים, תוך שבועות ספורים יכולים להיות פה אלפי חולים, כמו שקרה באיטליה, ספרד, צרפת, ארה״ב. איטליה עלתה מעשרות ליותר מעשרת אלפים תוך שבועיים וחצי.
איך עוצרים את זה? בדיקות נרחבות חיוניות אבל לא מספיקות. צריך גם הרחקה חברתית.
Mar 11, 2020 • 4 tweets • 2 min read
מאמר קדם-פרסום חדש משווה את השרידות של הנגיף החדש מול נגיף הSARS מ2003, ומוצא שהם די דומים הן בהישרדות באוויר והן על גבי משטחים. מחזק את הטענה שההבדל בהתפשטות של שני הנגיפים לא קשור בתנאים הסביבתיים.
--> שימו לב!
במאמר יש ממצא על הישרדות הנגיף למשך כמה שעות בארוסול. ארוסול הן טיפות זערוריות שיכולות להישאר באוויר, להבדיל מdroplets שהן טיפות מהסוג שיוצאות בעיטוש או שיעול ולא מתפשטות למרחק רב, ולא נשארות באוויר.
*זה לא בהכרח אומר שהנגיף מדבק בארוסול* Image
Mar 11, 2020 • 6 tweets • 2 min read
מחקר חדש (קדם פרסום) שוב מראה: כשלא נוקטים צעדי מניעה חריפים בזמן, מערכת בריאות מודרנית תקרוס תחת העומס של חולי הנגיף. חוקרים מהרווארד לקחו את נתוני החולים שהגיעו למצב קשה עד קריטי בשתי ערים: ווהאן, והעיר גואנגג'ואו בדרום סין, העיר השלישית בגודלה בסין.

dash.harvard.edu/handle/1/42599… החוקרים ניסו להשוות מה היה קורה בערים אמריקאיות תחת עומס דומה של מקרים חמורים, תוך תיקון להתפלגות גילאים שונה ולשיעור שונה של סובלים מיתר לחץ דם, מצב שידוע שהוא גורם סיכון בקוביד19.
Mar 10, 2020 • 5 tweets • 2 min read
מאמר קדם פרסום של קבוצת חוקרים ממרלינד וטהרן מצביע על העובדה המעניינת שכל הערים בהן נצפו התפרצויות עד כה: ווהאן, קום, מילאנו, טייגו וסיאטל, הן עם אקלים יחסית דומה, ושההתפרצות בהן חלה בתקופה בשנה בה הטמפרוטורות פחות או יותר יציבות שם.

poseidon01.ssrn.com/delivery.php?I… Image הם גם מצביעים על כך שאזורים חמים בדרום מזרח אסיה עם קשרים הדוקים לסין לא ראו התפרצויות גדולות עד כה, כולל מלזיה ותאילנד. הם מגדירים התפרצות גדולה כ״יותר מ-6 מקרי מוות״ (מעודכן ל5.3.20).
Mar 10, 2020 • 5 tweets • 2 min read
לפני כמה ימים חוקרים מאוניברסיטת באזל שחררו ״סימולטור״ לתוצאות המגיפה. בימים האחרונים ניסיתי כל מיני תסריטים לגבי ישראל, כדי לקבל קנה-מידה למה אנחנו יכולים לצפות.
scratch.neherlab.org יש עדיין לא מעט אי-וודאות ביחס למחלה, ולכן השתמשתי בערכים יחסית שמרניים לגבי מידת ההדבקה. אני מזכיר שאין הבטחה שהמודל אכן מדויק, וייתכן שתגליות עתידיות ישנו את המסקנות, אבל הוא כן מתאים להתפרצויות שנצפו עד כה ברחבי העולם.
Mar 9, 2020 • 7 tweets • 2 min read
ראינו מה קורה באיטליה. אחת הדרכים לעזור בעצירת המגיפה היא באמצעות ״בידוד מגעים״: מציאת אנשים שהיו בסביבות כל נשא ובידודם, למשל כמו האנשים ששהו בפיראט האדום יחד עם החולה שעבד שם.
במאמר קדם-פרסום, קבוצת חוקרים מהרווארד מנסים למדל מתי בידוד מגעים אפקטיבי:
medrxiv.org/content/10.110… החוקרים מוצאים שתחת הנחות סבירות ממחקרים קודמים על דרך התפשטות המחלה, צעדים כאלה יכולים להיות יעילים בהורדת מקדם ההדבקה בצורה משמעותית, אבל רק אם הם מופעלים ביעילות גבוהה, בשלושת המובנים הבאים:
Mar 9, 2020 • 19 tweets • 3 min read
ד״ר דניאלה מקיני, רופא בבית חולים Humanitas Gavazzeni
בעיר ברגמו, כתב שלשום פוסט ארוך בפייסבוק על המצב בב״יח שם.
אם לא נעצור את ההתפשטות, הסיפורים האלה יגיעו לפה, והמצב עוד יכול להתדרדר יותר.
בשביל לחסוך בזמן נעזרתי בגוגל טרנסלייט, אנא סלחו על הסרבול.
facebook.com/daniele.macchi… ״לאחר מחשבה רבה אם ומה לכתוב על מה שקורה לנו, הרגשתי שהשתיקה אינה אחראית. לכן אנסה להעביר לאנשים רחוקים מהמציאות שלנו את מה שאנחנו חיים בברגמו בימים אלה של מגיפת קוביד -19. אני מבין את הצורך לא ליצור פאניקה, אבל כשהמסר של כמה מסוכנים האירועים לא מגיע לאנשים, אני נרעד.
Mar 9, 2020 • 6 tweets • 2 min read
בדרום קוריאה, אחרי התפרצות גדולה שהחלה בכנסיה, אנו רואים בימים האחרונים שקצב ההדבקות הפסיק לגדול, וההערכות הן שהם מצליחים (לפחות לעת עתה) למנוע מהמגיפה להתפשט ללא שליטה.
להלן תדרוך של ממשלת דר׳ קוריאה על דרכי ההתמודדות שלהם עם המגיפה. הדגש על בדיקות מרובות ועל שקיפות. ביצעו 190,000 בדיקות עד כה, זה בערך פי 8 בדיקות לנפש מאשר ישראל עד כה. כל רופא שחושד בחולה שיש לו קורונה יכול לבצע בדיקה, בחינם.

בנוסף בודקים כל חולה עם דלקת ריאות, להבנתי בדיקות כאלה גם החלו בארץ.

מרכזי הבדיקה נפרדים מבתי החולים כדי למנוע הדבקות.
Mar 9, 2020 • 6 tweets • 2 min read
לפני כשבוע משרד הבריאות הסיני עדכן את נהלי האבחון והטיפול וסיכם חלק מהידוע על התפתחות המחלה.

1. במקרים שאומתו בבדיקת PCR (הבדיקה הרגילה, שעושים גם בארץ) בודקים נוכחות נוגדנים בדם.

2. לרוב החולים יש נוגדני IgM אחרי 3-5 ימים.

3. רמת נוגדי IgG עולה עד פי 4 מאשר רמתם בשלב האקוטי. (נוגדי IgG ו-IgM הם שני סוגי נוגדנים שהגוף מייצר בתגובה לנגיפים. IgM נוצר בראשית ההדבקה, ואחרי זה IgG נהיה דומיננטי. מה שהנתונים האלה אומרים זה שהתגובה החיסונית לנגיף היא רגילה - אין פה משהו יוצא דופן. זו אחת הסיבות שמומחים סבורים שהדבקה מחדש תוך שבועות היא כל כך לא סבירה.)