רוצה לענות ברצינות לטענות האלה, שבעצם עלו בפיד בכל מיני דרכים, ועמדתי עליהם בהקשר לקורונה כתופעה גילנית, דורית. הצעירים שלא צפויים להיפגע הרבה, אל מול בני ה-65 פלוס, שעבורם זו מחלה רצינית ולעתים קטלנית. בד"כ מעלי הטענות הם אנשים צעירים. יש להם טיסות, סופ"שים, יציאות, מסיבות.
דבר ראשון במישור הפרקטי. אין אף אפידמיולוג שאני מכיר בעולם, ומומחי בריאות, שמפיצים היגדים כאלה. הסיבה לכך, עניינית, היא שכאשר יש הדבקה מאסיבית באוכלוסייה בנגיף עם תוצאות חריפות - כעשירית מהמאושפזים בטיפול נמרץ - אז הוא ישפיע גם על אוכלוסיות צעירות יותר. שיעור המוות בקרב 40 פלוס:
עומד על 0.4 אחוזים מהנתונים הסיניים, וזה הרבה. 50 פלוס הוא יותר מאחוז! אלה אוכלוסיות עם הרבה מאוד תוחלת חיים. מספר גבוה מהם יאושפז בטיפול נמרץ. מדובר בתחלואה גבוהה, ותמותה גבוהה משפעת, עבור אנשים בריאים - פי כמה וכמה מונים. אז כל הטיעון הזה מתמוטט.
הסיבה השנייה שהטיעון מתמוטט היא שכנראה שהפרופסור וחבריו הנמרצים וחובבי הבילויים והכלכלה בפיד לא מבינים שכדי שהתשובה שלהם תעבוד, צריך שכל העולם יקבל אותה. אנשים מבטלים טיסות וכו' לא רק בשל ההנחיות הנרפות של משרד הבריאות - אלא כי הם לא רוצים לטוס. יש כלכלה גלובלית.
ז"א שצריך שכל העולם יקריב את הזקנים והחולים ובעלי המצב הרפואי הקודם ורבים מגילאי 40 פלוס וחמישים פלוס. והעולם, וגם הרופאים המובילים בעולם, חושבים שזה רעיון רע ולא מוסרי, וכאן אנחנו מגיעים לנקודה האחרונה. חברה באמת נמדדת ביחס לחלשים שלה, כפי שאמר אתמול רה"מ איטליה.
פרופ' לס בסה"כ ניסח בחדות את מה שאני קורא ורואה פה כל הזמן, ומההתחלה. התשובות האלה נעות בין הכחשה לחוסר הבנה של האתגר, וזה שהן ממשיכות, להבדיל מקבלה, הבנה של מצב חדש ואזירת עוז לצעדים נוספים, זה מה שמסכן את בריאות הציבור. למרבה הצער הישראלים גם שוכנעו שהממשלה עושה הרבה. היא לא.
