רוצה לדבר קצת על מספרים והבלגן שלהם. אז כפי שכתבתי 1000 פעם, הבעיה שלנו עם הבדיקות היא שאנחנו לא יודעים להפריד בין תאריך נטילת הבדיקה, תאריך הפענוח, והדמוגרפיה (לדוגמה: האם נבדקים יותר קשישים מצעירים?). הנתונים אולי נמצאים אי שם, אבל אין מסד מסודר שנמסר למקבלי ההחלטות. לכן קשה
להבין מה המצב לאשורו. אחרי שאמרתי את כל זה, אי אפשר להתעלם מהתמונה המשתקפת בשבועיים האחרונים. בעוד שבין ה-15 במרץ ל-22 לחודש היתה קפיצה של כ-400% במספרי החולים, בין ה-22 להיום מדובר על 245%. בהחלט השתטחות, אם מחשיבים עוד משהו: בתקופה הזו הבדיקות הוכפלו ויותר. ברם, יש בעיות.
עוד לפניהן אני רוצה להסביר למה אנחנו רואים עדיין שיעור תמותה ומונשמים נמוך. כולו נעוץ בגרף הזה. שימו לב שבני ה-70 פלוס אינם חולים הרבה יותר מחלקם באוכלוסיה; הם קבוצת הסיכון המרכזית והפגיעה. הם שומרים על עצמם יפה מאוד. כל עוד אין לנו משקל-יתר של חולים קשישים, זה סוג של הצלחה. 
אז הכל נפלא.אז לא. דבר ראשון, יש קפיצה חזקה במספר החולים המונשמים. שנית, יש שוני דרמטי בין החולים קשה לפי משרד הבריאות ובין המונשמים. זה כאילו יש עוד עשרות חולים "קשה" שלא מונשמים. לאף אחד אין הסבר לזה. אבל הכי חשוב: ישראל לא מסתערת, כרגע, על כלום. חוץ מהסגר ועוד הסגר.
ישראל לא הקימה מערך לוגיסטי מוסדר להתערבות ואיתור צבירי הדבקה. היא לא גייסה אלפי בני אדם, וצריך כאלה, למשימה. למעשה, היא בכלל לא מנסה לאתר צבירים, אלא ממתינה שהם יגיעו למיון ברוב המקרים. היא לא נוקטת במדיניות מתודית של דגימות בקהילה. אין לה מסד נתונים סדור של הבדיקות.
ישראל לא הרחיבה משמעותית את מחלקות טיפול הנמרץ שלה (לא, לא רק מנשמים; גם צוות וכו'. במדינות אחרות מסבים רופאים לאחים ואחיות בטיפול נמרץ, כי זה מה שצריך כעת). היא ממשיכה לשלוח חולים ל"אשפוז בית" שזה שם קוד לכישלון ידוע מראש (ברוב המקרים) והיא לא מנטרת אותם בקפדנות בשעה שהם "בבית".
ישראל לא הפעילה בבתי החולים נוהלי עתודה שמאפשרים לה, במקרה של הדבקה המונית, להשתמש ב"ספסל" של רופאים ואנשי צוות (הצעות כאלה נפסלו בטיעונים תקציביים). אין מאמצי ייצור מקומי מאסיביים, או הסבה תעשייתית; יש הנחה מובלעת שכל העניין יעבור איכשהו אחרי פסח או נקנה מהעולם כי אנחנו קטנים.
ייתכן שזה נכון, זה בטח יעיל יותר, אבל העולם הולך ונסגר לייצוא כזה, לא נפתח. ההצלחה המרכזית היא ההעלאה בקצב הבדיקות, וזה נעשה על אפם וחמתם של כמה אנשים במשרד הבריאות (לא כולם). היא לא ניצלה את הזמן שקנתה לעצמה בזכות זהירות מבורכת של מ.הבריאות ונתניהו כדי להציג וליישם תכנית לאומית.
המטרה איננה השטחת העקומה. המטרה היא סדרה המתכנסת ונראית כמו גרף צונח. המטרה היא לרדת מתחת לR0 של 1. שכל נדבק ידביק פחות מאדם אחד בממוצע. ההסגר כנראה עובד, הפנסיונרים מגינים על עצמם, ואפשר גם לטפל בצבירים בציבורים עניים וצפופים. אבל המדינה פשוט לא זזה מהר מספיק. היא ממשיכה להביט
בערגה אל אירופה. אירופה הפסידה. אירופה הרימה דגל לבן. גם ארה"ב. הצעדים הנבונים שנעשו כאן במחיר כבד קנו זמן; הוא חייב להיות מנוצל לאופרציה לאומית מאסיבית וסדורה וזה צריך לקרות אתמול.
