1/אז איפה אנחנו נמצאים הערב.
בישראל יש גם התמתנות בקצב ההדבקה,חשוב מכך - יש עלייה מאוד איטית בקצב החולים הקשים והמונשמים. אני מזכיר שזה הנתון שבעצם מעניין אותנו; עומד ביחס ישיר למשאבים המוגבלים של מערכות בריאות. מה הסיבה לכך, והאם אנחנו רואים בעצם הצלחה מסחררת בהגנה על קשישים?
בישראל יש גם התמתנות בקצב ההדבקה,חשוב מכך - יש עלייה מאוד איטית בקצב החולים הקשים והמונשמים. אני מזכיר שזה הנתון שבעצם מעניין אותנו; עומד ביחס ישיר למשאבים המוגבלים של מערכות בריאות. מה הסיבה לכך, והאם אנחנו רואים בעצם הצלחה מסחררת בהגנה על קשישים?
2/תשובות מורכבות לעניין הזה, בתמצית, אולי עכשיו אנחנו רואים פירות של חודש וחצי אחורה, אבל זה לא מתאר את המצב הנוכחי. כפי שצויין פה כמה פעמים, יתרונה הטבעי של ישראל מול מדינות המתועשות שחוות התפרצות הוא גיל חציוני נמוך. יתרון אחר, הוא שקשישים לא גרים עם צעירים (בניגוד לאיטליה).
3/יתרון שלישי היה מדיניות והתנהגות שבגללן בני ה-70 פלוס הם הקבוצה הקטנה בין החולים בישראל (לבד מילדים, שאינם נבדקים בכלל; והקשישים נבדקים יותר, לא פחות, באורח יחסי מהשאר). מיה איידן המצוינת עוסקת בהרחבה ב"עיר בתע האבות" והסירוב משום מה לבצע בדיקות יזומות בבתי אבות-לפני ההתפרצות. 
4/דיברתי על קשישים כי *שם נמצאת התמותה* העיקרית. אבל התחלנו באיפה אנחנו היום. ובכן - איפה שכולם נמצאים אחרי כמה שבועות של הסגר. יורדים לשיעור הדבקה (r=0) של כ-1. תביטו בקינג קאונטי, וושינגטון. הסגרים עובדים, הקשר הסיבתי מובן, והקורלציה נראית דומה בכל מקום- מאיטליה ועד בריטניה.
5/אבל שימו לב שמתפתחת כרגע עוד שאלה. הגענו לשיעור הדבקה ברוב המדינה של כ-1 (זה עדיין לא טוב, אבל עם פחות מ-1, המגיפה מתכווצת). יש לנו מוקדי התפרצות- בבני ברק, בבתי האבות, והערב דיווחתי שבמועצה דבורייה בהר תבור, ואולי גם בג'יסר א זרקא. אבל מה עושים עם כל שאר המדינה? ובמילים אחרות
6/איך יוצאים. וכאן אנחנו חוזרים לדברים שנכתבו פה מלאןתלאפים פעם (זו הגדרה מדעית). אין אסטרטגיית יציאה ללא אסטרטגיית התמודדות. ישראל עושה לא מעט בדיקות ביחס לעולם, אבל לא יעילה. משך הזמן בין פנייה לבדיקה ובין תוצאה צריך להיות יומיים. זה לא המצב. לישראל אין טקטיקה הוליסטית למבודדים
7/הישראלים ומשרד הבריאות לא רוצים לצאת מהבית. זה אומר שכל הבית צריך להיות בהסגר. שצריך בדיקות pcr עד אחרון הילדים, וזה אומר הסגרים של שבועות, אולי חודשיים למשפחות גדולות. צריך לתמוך בהן. והעיקר- זה לא טוב. הסינים והד.קוריאנים גילו שאם יש משפחה נגועה בבניין, בכל הבניין יש חולים.
8/אז מה חסר לנו? מערך בדיקות נרחב הרבה יותר. המוני. בדיקה של א סימפטומטים. חקירה מהירה של קשרים של חולים. בידוד החולים או כל בני ביתם. המערך הלוגיסטי לתמוך בהם בבית (שוב, למרבה הצער). ישראל לא חווה או חוותה התפרצות חסרת מעצורים, יש לה יכולת טכנולוגית ורפואית וההסגר הגורף לא יעיל.
9/מה עוד? מידע סרולוגי. הבדיקות האלה בדרך. והנה משהו מעודד לסיום. היינסברג האזור שהכי נפגע בגרמניה. 1400 חולים, 39 מתים, אוכלוסיה 250 אלף. שווה ערך לכ-50 אלף חולים בישראל. הלכו לעשות מדגם כללי בעיר עצמה. כמה בעלי נוגדנים בדם? סופסוף מחקר! כ-14%. שיעורי תמותה כ-0.4 עוד פרטים כאן:
