Thread by @AvishayBSG

המטפורה השולטת במשבר הקורונה היא המלחמה. מנהיגים בכל העולם, וגם בישראל, מדברים על הוירוס כאויב, על התגייסות הציבור, על צוותי הרפואה כלוחמים, על מי שבבית כעורף, וראשי תיבות צבאיים נשלפים על ימין ועל שמאל.

אז הנה שאלה האם יש מטפורות מתאימות אחרות והאם זה משנה? 1/11

מטפורות עוזרות לנו להחליט איזו מסגרת מחשבה ופעולה ליישם, ובסה"כ מלחמה נראית הולמת, לא?

מלחמה היא מצב חירום וקצה ההתנהגות הקבוצתית האנושית, דורשת קורבנות אדירים וככה זה מרגיש כרגע.

אבל מטפורות לא באות אפויות לתוך המציאות, אנחנו מלבישים אותן עליה ומשבר הקורונה הוא לא מלחמה. 2/11

לוירוס לא הייתה מדיניות נגד האנושות. COVID-19 הוא לא ההמשך שלה באמצעים אחרים. אין לוירוס מרכז כובד. לא יהיה איתו הסכם אי לוחמה וחיילים הם לכל היותר תגבור לכוחות אזרחיים בסיפור הזה.

עכשיו זה לא חכמה. אף מטפורה לא מתאימה פיקס. השאלה היא רק אם המטפורה שבחרנו יוצרת בעיות 3/11

לדוגמה, אם מדברים על חופש דעה במונחי שוק חופשי, אז אפשר לקבל את הרושם שכל הדעות שוות אותו דבר ואלה שיש להן יותר קונים, יותר טובות. זה כמובן לא נכון. או לחילופין רבות נכתב ודובר על איך רעיון המלחמה בהקשר של פשע או סמים הובילו בארה"ב לתוצאות חברתיות קשות.

אז האם יש פה בעיה? 4/11

אני רוצה לטעון שכן. בעוד שהשימוש בצבא כעתודות כוח אדם זמין, מנוסה יחסית בפעולה בתנאים קשים וגמיש בהפעלה הוא סביר, השימוש בעולם הדימויים הצבאי למחשבה ודיבור על הקורונה הוא בעייתי. מעבר להרחבת סמכויות החירום של המדינה, שתי דוגמאות לזה הן שקיפות וביקורת על קבלת החלטות.

5/11

שקיפות בקבלת החלטות בזמן מלחמה היא לא רק שלא הכרחית. היא לא רצויה. האויב עוקב אחרי הצד שלנו, וחשיפה *לא מבוקרת* של אסטרטגיה, יכולות, טכנולוגיה ועוד מאפשרת לו להגיב מבעוד מועד, לנטרל יתרונות ולנצל חולשות. הוירוס מצד שני לא אוסף עלינו מודיעין. שקיפות היא נכס, לא נטל עכשיו. 6/11

שקיפות היא נכס בין היתר בגלל הצורך והיכולת לבקר את קבלת ההחלטות. במלחמה יש הכרח *מסויים* בצמצום, בעיקר מרצון, של הביקורת הפנימית על השלטון. למשל, בתנאים מסויימים היא יכולה להיות כלי בלוחמה פסיכולוגית של האויב נגדנו. אבל הקורונה לא מפעילה נגדנו גדודי תעמולה. 7/11

ביקורת מסוגים מסויימים, כמו שאלות במסיבות עיתונאים של מנהיגים ומקבלי החלטות יאפשרו ללחוץ על נושאים כמו קצב בדיקות, אסטרטגיית יציאה, איזון והלימה בשיקולים של כלכלה ובריאות הציבור ועוד. זו לא מלחמה. התותחים לא רועמים. המוזות לא שותקות. אפשר לשאול שאלות, בעודנו מקבלים החלטות.

8/11

ואולי דוגמה שלישית, מעבר לשקיפות וביקורת היא הרגש שמביעים מנהיגים. אם תקראו את הנאומים וההודעות לציבור של ראשת ממשלת ניו-זילנד (או נאום מלכת אנגליה), אחד הדברים הבולטים בהם הוא כמה אמפתיה יש בהם למי שלבד, למי שחייו שובשו ועוד ועוד. במלחמה כוללת אין אמפתיה, רק חריקת שיניים. 9/11

אז איזה מטפורות יכולות להחליף את מטפורת המלחמה, או לפחות להשלים אותה? היו מי שהציעו ספורט כמו ראש ארגון הבריאות העולמי שדיבר על הצורך לתקוף בכדורגל כדי לנצח ולא רק להגן (זה ספורט תחרותי) או שוב ראשת ממשלת ניו זילנד שדיברה על ההתמודדות עם הוירוס כמרתון. 10/11

אפשר לחשוב עליו כאסון טבע, משהו בלי הגיון שאפשר להיות מוכנים אליו יותר או פחות. שמשפיע בצורה דיפרנציאלית על אוכלוסיות שונות ועוד. או אולי מטפורה אחרת. משהו שלא חשבתי עליו ובטוח שאתן תצליחו להציע. באמת, אשמח אם תציעו.

בכל אופן, בואו נדמיין את הקורונה בצורה יצירתית יותר. 11/11