ברק חירם והטעות ההיסטורית של סמואל האנטינגטון

ברק חירם לא המציא כלום. ב-1957, כמעט חמישים שנה לפני שפרסם את "התנגשות הציוויליזציות" דרכו מכירים רוב הישראלים את סמואל הנטינגטון, הוא פרסם ספר שנקרא "החייל והמדינה". 1/17 זו לא הגזמה להגיד שזהו הספר המשפיע ביותר שנכתב מעולם על יחסי צבא-דרג מדיני, בארה"ב בוודאי, וכנראה גם בישראל. וגם אם ברק חירם מעולם לא קרא אותו, תפיסת העולם שביטא בנאום המקומם שלו השבוע היא האנטינגטונית למשעי, ושגויה באותה המידה.

2/17

גדעון סער הסביר בפגוש ששבר עם גנץ כי זו "תקופה שבה הנושא הפלסטיני חזר להיות נושא מרכזי", אבל האמת שהנושא הפלסטיני היה מרכזי להפיכה השיפוטית לכל אורך הדרך. הנושא הפלסטיני ושאר הפוליטיקה של המלחמה.

שרשור קצר בלי אף מילה על התראה, מחאה אואחריות לשביעי. מבטיח. 1/9 שלוש קבוצות אינטרס עמדו מאחורי המאבק במערכת המשפט. הראשונה והפחות מעניינת זה נתניהו ואנשיו שנכנסו לסיפור מסיבות של אינטרס משפטי-אישי. השניה היא החרדים שמעבר לבעיות שלהם עם ליברליזם באופן כללי, היו חייבים לנטרל את בג"ץ כדי להעביר פטור גורף מגיוס. זה ששוב על הפרק עכשיו. 2/9

הסנקציות המתגברות נגד מתנחלים אלימים וקיצוניים עשויות להיות דרמטיות למדינת ישראל כולה. הנה למה: בשנים האחרונות מדינת ישראל בראשות מפלגות ימין עם זיקה מתנחלית עזה, מטשטשות את האבחנה בין ישראל הריבונית לבין השטחים. חוק החרם, ההשוואה בין סימון מוצרי התנחלויות לבין BDS ועוד -> במובן הזה, יש אחדות מטרה בין ה-BDS לבין הקו הממשלתי והתנועתי (של מפעל ההתנחלויות) הישראלי. אלה ואלה לא רוצים להבחין בין 67 ל-48. בשביל הימין הישראלי זה הכל ישראל. בשביל הפלסטינים זה הכל פלסטין.
ממשלות העולם המערבי כבר הרבה שנים אומרות ישראל כן, התנחלויות לא.
->

כמו שיורם גביזון כותב ב @TheMarker, עיתוי הוא הכל בחיים ולפרסם, כמו שעשיתי ב-6.10 מאמר בזכות שינוי מודל הגיוס זה חתיכת עיתוי. זה לא 5000 מילה על זה שחמאס מורתע, אבל זה בהחלט מרגיש מעולם אחר. גביזון צודק לגמרי שצריך לחזור להנחות של המאמר >>
themarker.com/news/politics/… ובייחוד שצה"ל מסוגל לספק ביטחון בסד"כ הקיים שלו לאור ה-7.10. המסקנה של גביזון בקצרה היא שצה"ל לא מסוגל, וצריך הגדלה כמותית מסיבית שתשמש לחיל אחזקת גבולות יבשתי מסיבי בשגרה. ההגדלה הזו מטעמים מבצעיים וחברתיים צריכה לבוא מגיוס מלא של החרדים שלא יתרמו כלום בשוק העבודה ממילא. >>

קודם צייצתי בציניות, אבל הקמפיין של ערוץ 14 נגד צהל זה אחד האירועים הפוליטיים הדרמטיים שקורים מול עינינו. למי שלא צופה ביקום הקולנועי של ריקלין-סג"ל, בימים האחרונים הגבירו את הווליום נגד צה"ל. לטייסים יש מוסר נוצרי. הרמטכ"ל מונה הודות למסמך של פקיד. כל מיני כאלה -> ונשאלת השאלה, מה הם חושבים שהם עושים?! ובהנחה הדי סבירה שזה לא רחוק מנתניהו, מה הוא חושב שהוא עושה?!
ובכן, לנתניהו יש בעיה. הצבא לא מוכן לשקר לציבור ולהכחיש שאנחנו בדרך לקטסטרופה בניצוח הממשלה. הצבא גם לא מוכן להפיל את האחריות על המחאה. זה לא הביזנס של הרמטכ"ל להגיד מי אשם. ->

יש לי חברים ובני משפחה במרכז. הם קיוו שהנשיא יפתור את זה. הם רוצים שהעסק הזה יגמר. הם לא רוצים להיות ברחובות ובמחאה. מחשבה על משבר חוקתי, בצדק, גורמת להם לאימה נוראית. חלקם מאוכזבים שמתווה הנשיא לא קרוב יותר לרוטמן כי רצו להאמין שפשרה אפשרית.
אני מבין ואוהב אתכם אבל זו שגיאה. -> פשרה לא הייתה אפשרית. הקואליציה החליטה לחוקק את חבילת ההפיכה עד סוף החודש. לא כצורת ביטוי. מושב הכנסת הקרוב נגמר בעוד שבועיים והם יחוקקו את החוקים. פשרה לא הייתה על השולחן בנושא שליטה בלעדית של הקואליציה במינוי שופטים או התגברות לשם פטור חרדים מגיוס ודרעי בממשלה. ->

שרשור על מילואים והפיכה: היום התבשרנו שמח"א השעה קצין בכיר שמעורב בשיח על (אי) התייצבות למילואים. זו הזדמנות לדבר על כמה סוגיות יסוד שנוגעות לשיח הגובר על ההפיכה השיפוטית ושירות מילואים. בפרט, יש כמה אבחנות יסודיות שנוגעות לעניין ושצריך לעמוד עליהן. -> haaretz.co.il/news/politics/… היקף הסרבנות: בשיח על סירוב שירות מבחינים בין סרבנות סלקטיבית כמו סירוב לפנות התנחלויות, לשרת בשטחים, וכו'. השלטון לא אוהב כזו סרבנות בד"כ. לעומת זאת יש סרבנות כללית שהגרסה המוכרת שלה היא פציפיזם. בלי קשר להסכמה עם מטרות הפעולה והלחימה זהו סרוב ליטול חלק בשירות. ->

יש דברים שלא עושים. בספטמבר האחרון ג'ו ביידן נשא נאום שבו תקף את טראמפ ותומכיו. הצהיר על הסכנה שהם מציבים לארה"ב. בקרב קהילת חוקרי יחסי צבא-חברה בארה"ב יש קונצזנוס מוחלט על תוכן הנאום, אבל הם בכל זאת תקפו אותו כי הוא הפר נורמה ונשא אותו כשמאחוריו חיילי המשמר שלו (נחתים). -> פוליטיזציה של צבא על ידי מנהיגים היא מסוכנת ושימוש בחיילים כתפאורה זו פוליטיזציה. נתניהו רצה בטח רקע שימחיש את הממלכתיות שלו. צה"ל לא ישתף פעולה, אז משתמשים בשוטרי מג"ב שנראים כחיילים. השר שלהם is all about פוליטיזציה. לדוגמה בציוץ הזה של @DaphnaLiel

https://twitter.com/DaphnaLiel/status/1632388963490054144

->

הראיון של רוטמן אצל הילו גלזר בהארץ |
הילו גלזר עשה מעשה חשוב, ועם הרבה הכנה הלך לראיין את רוטמן. רוטמן יוצא מאד מרשים, במובן המילולי של מי שמותיר רושם עז. והתגובה הראשונה של כמה אנשים מאד חכמים הייתה "אני לא יודע איך לגשת לזה בכלל". אז הנה הצעה איך. -> התחושה הבולטת שאני חושב שתהיה למי שיקראו את הראיון היא שמשהו ממש לא בסדר פה אבל חוץ מהביטויים הקשים על שופטות ביהמ"ש ("בורים ועמי הארצות") שכנראה יזכו לרוב תשומת הלב, מאד קשה להצביע על דבר אחד בעייתי. זה נובע מהלוגיקה והרטוריקה של איך שרוטמן טוען טיעון. ->

הבטחתי שרשור אופטימי, אז הנה.

קודם מילה על אופטימיות. אופטימיות, להבחין מנאיביות, היא לא האמונה שיהיה בסדר, אלא שיש לנו איך לפעול לשפר את המצב. ברוח הזו, אני אופטימי.

אני אופטימי דווקא בגלל הדורסנות שבה נוהגת הקואליציה. 1/ מה האלטרנטיבה הרי? לו הממשלה הנוכחית הייתה נכנסת לתפקידה ופועלת לאט לאט כדי להסיר רסנים על פעילות הרשות המבצעת, להחליש את כוחן של רשויות אחרות, ולפגוע באינטרסים של הציבור שאיננו חרדי או חרד"לי, קשה היה לגייס עניין או רצון מצד ציבור רחב לפעול. 2/

Smotrich, Israeli far-right politician & incoming finance minister w. civil responsibilities over the West Bank (WB) published an op-ed @WSJ arguing that incoming Israeli govt. isn't as radical as portrayed. The argument: we're just making Israel more like US.
A reply🧵-> In detail. He touches on 4 broad areas of concern. Economic reforms, religion and state, the occupation, and legal reforms. In economics he appeals to the WSJ readership touting intention to liberalize the economy and weaken unions. This is the least misleading point ->

ממשלת איפוק// הרטוריקה הפוליטית של נאום בנט.

כמעט שבועיים אחרי שפסל בהדלפה ממשלת שינוי, הערב נעמד בנט מול פודיום ומצלמה בכנסת ואמר מה הוא רוצה - ממשלת אחדות. הוא דיבר אל שני קהלים ובשני ז'אנרים. השפה לא הייתה מרשימה או מרגשת, והטקסט היה רווי בקלישאות וקצר בחזון, -> אבל הוא חיפה על כך בבהירות המסר לגבי הממשלה שעומדת לקום כעת. קהל אחד שלו הוקדש רוב הנאום היה קהל הבוחרים של בנט, והבוחרים הפוטנציאליים המיידיים מהימין ומהציונות הדתית. להם התאמץ בנט להסביר למה הפר הבטחות שנתנה מפלגתו עוד בשבוע שעבר ->

סיכום אירועי ה-29 באפריל 2021 בגיפים. מהדורת בריטני ספירס. יום חדשות חלש בל״ג בעומר הזה. המגעים בין לפיד לבנט להקמת ממשלת שינוי נמשכים ומחדרי הדיונים יוצאים מגוון ספינים לא רלוונטיים. -> בינתיים מסתמן שהצדדים דנים בחלוקת תיקים וקביעת מנגנונים שיאפשרו לממשלה לעבוד בלי שהמרכיבים שלה מסכימים על כלום. כלומר כלום חוץ מזה שבני גנץ צריך לשבת בשקט ולהגיד תודה על מה שלא יתנו לו (ביטחון, יתנו לו את הביטחון כי זה תיק לא חשוב). גנץ בתגובה בי לייק: ->

מה היה כל כך נורא במשבר החוקתי של אפריל 2021? שרשור.

השבוע נתניהו והליכוד ניסו למנות שר משפטים משורות הליכוד ונכשלו. בג"ץ הקפיא את המהלך ונתניהו נסוג. חלק מהפרשנים (@Nadav_Eyal) השוו את המהלך לניסיון ההפיכה של ה-6.1 בארה"ב. אחרים, כמו הפרשנית הפוליטית של ערוץ 20 פחות התרגשו -> לאחר מעשה, גם אנשים שבד"כ נוטים להזדהות עם נדב, הרגישו שאמירות של אנשים כמוהו או כמו @BarakRavid על סכנה מהותית לדמוקרטיה היו מוגזמות. אני לא חושב שזו הייתה הגזמה, אבל אני גם מבין שאולי לא ברור מה מרגש כל כך בדיון על סעיף 43ד לחוק יסוד הממשלה (תיקון מס' 8) תש"ף. לכן אנסה להסביר->

סיכום אירועי ה-28 באפריל 2021 בגיפים. לאחר שאתמול כמעט הוביל מהפכה חוקתית שניה, היום הודיע נתניהו שבעצם הוא מתחרט וזה בסדר שבני גנץ יהיה שר המשפטים. -> אבל על הדרך הוא התעקש שהמינוי של אקוניס לשר המשפטים היה חוקי לגמרי. ->

@Noa_Liberator שרשור. שלב א. משנים את חוק היסוד וכל ראש ממשלה יכול לבחור מועמדים רק לשרים שלו. @Noa_Liberator ואז קרו בחירות וגנץ פיטר את ניסנקורן כי הוא הלך עם חולדאי. גנץ שר המשפטים ל-90 יום.

לא בכל יום יש לנו הזדמנות לחגוג מהפיכה מדעית. היום זה יום כזה והתחום הוא חקר המקרא. הכתבה הזו בניו יורק טיימס מסכמת מסע של טקסט שנמשך כנראה יותר מאלפיים שנה, של גילוי שנמשך 150 שנה, ושל מחקר של חוקר צעיר ומבריק וחבר טוב בשם @IdanDershowitz שנמשך 3 שנים. nytimes.com/2021/03/10/art… לפני בערך שלוש שנים עידן נראה יותר עייף מהרגיל בשיחה שלנו בבית כנסת (דוסים מדברים בתפילה). הוא לא חיית בוקר, אבל זה היה חריג גם בשבילו. שאלתי אותו מה קורה והוא ענה שהוא לא יכול להגיד לי אבל אם הוא צודק, יש לו ביד משהו שישנה המון ממה שאנחנו יודעים על הווצרות התורה.

You have to read this from. Seriously.

And now for a personal story. Three years ago, @IdanDershowitz seemed especially frazzled in our usual shul schmooze. 1/ nytimes.com/2021/03/10/art… When I asked him why, he told me that he can't tell me yet, but that he might be on to something that'll change much of what we know about how the Bible was formed. 2/

גיוס חובה - הסוף.

אני יודע שאני לא הראשון שיגיד את זה, ועל הפרק נמצאים כבר כמה זמן רעיונות לשינוי מודל הגיוס ומעבר לצבא תעסוקתי (נכון יותר בעיני מאשר מקצועי/התנדבותי). בכל זאת חשבתי שיש טעם לכתוב על זה משהו דווקא כי בניגוד להרבה ממי שקוראים לביטול גיוס החובה, אני בעדו. -> אני אתחיל מהסיבה שאני בעד גיוס החובה. עם כל המגבלות שלו, הגיוס הוא עדיין מנוע חיברות וקידום חברתי חשוב. הוא גורם מגבש של הישראליות ולו ערביי ישראל היו משרתים גם כן (אני מבין למה הם לא ושם בצד לרגע את הכיבוש), אני מאמין שהחברה הישראלית הייתה טובה יותר. ->

יאללה, מתחילים. למה טראמפ היה מסוכן לישראל, לכתחילה ובמיוחד לכהונה נוספת. רמת קושי 10: בלי להגיד כי הוא מתרחק מפתרון שתי המדינות ובלי להגיד כי הוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן. 1/

https://twitter.com/AvishayBSG/status/1325404227334758405

אני מבין למה ישראלים, גם משמאל, חושבים שהם יתגעגעו לטראמפ. טראמפ נתן לנו מתנות חינם: השגרירות, הגולן, נורמליזציה עם המפרץ. הוא הכניס לכל אויבי ישראל הגדולים: ירד על ח'אמנהאי, הרג את סלימאני, סינן את אבו מאזן, ופתח פה על האיחוד האירופי. הוא אמנם היה בריון, אבל הבריון שלנו. 2/

Cambridge, MA. We were davening outside by friends, and someone came to let us know it was called. People called out. Someone said the prayer for the US govt. for the P and VP elect and then we toasted. We then walked to a park. People were out. Smiling through their masks and -> congratulating each other. Music was playing from homes, cars were honking and neighbors were conversing happily. Our older daughter (5yo) who waited for days for the race to be called whooped. She's been focused for days on Trump being a meany moo and slowing the mail. ->