1/4 הכללים שנוסחו אינם דומים לכללים הקיימים באף דמוקרטיה מערבית, לא במדינות שיטת המשפט האזרחי ולא במדינות המשפט המקובל.
מעט מאוד כללים. במעבר מ-700 תקנות ל-180, רובן המכריע של התקנות הקיימות התאדו וגם ה-180 אינן דומות לתקנות הקיימות. מהפכה גמורה, תוהו ובוהו, בסדרי הדין בישראל.
מעט מאוד כללים. במעבר מ-700 תקנות ל-180, רובן המכריע של התקנות הקיימות התאדו וגם ה-180 אינן דומות לתקנות הקיימות. מהפכה גמורה, תוהו ובוהו, בסדרי הדין בישראל.
2/4 שיקול דעת מוחלט כמעט לביהמ"ש, שכל שופט ינהג כראות עיניו, ללא הכוונה של מתקין התקנות כיצד יפעיל את שיקול הדעת.
מאחר שבשיטת המשפט בישראל כמעט שלא ניתן יהיה לערער בעניינים שבסדרי דין, האנדרלמוסיה וחוסר הוודאות ירקיעו שחקים.
זהו צעד כוחני של הנהלת ביהמ"ש, שביהמ"ש העליון שותף לו.
מאחר שבשיטת המשפט בישראל כמעט שלא ניתן יהיה לערער בעניינים שבסדרי דין, האנדרלמוסיה וחוסר הוודאות ירקיעו שחקים.
זהו צעד כוחני של הנהלת ביהמ"ש, שביהמ"ש העליון שותף לו.
3/4 אם הרפורמה תיכנס חלילה לתוקף, העליון ישתחרר כמעט לחלוטין מכתיבת תקדימים בתחום המשפט האזרחי ויוכל להקדיש את זמנו לתחום הבג"ץ המעניין את השופטים הרבה יותר.
היה ראוי להפוך את היוצרות - להוציא את הליך הבג"ץ מהעליון ולהשאיר לו רק את כתיבת התקדימים בערעורים שיוגשו בכל תחומי המשפט.
היה ראוי להפוך את היוצרות - להוציא את הליך הבג"ץ מהעליון ולהשאיר לו רק את כתיבת התקדימים בערעורים שיוגשו בכל תחומי המשפט.
4/4 אציין שראיתי כיצד מכינים רפורמות באנגליה, בארה"ב, בשוויץ, במדינות האיחוד האירופי וגם באיחוד האירופי עצמו.
נעשית עבודת הכנה יסודית, יש פרוטוקולים של דיונים, דו"חות, בחינה של ההשלכות הכלכליות על תקציב המדינה ועל הפרט, וכל אלה מפורסמים בציבור הרחב.
בארץ לא ראינו שום דבר מכל זה.
נעשית עבודת הכנה יסודית, יש פרוטוקולים של דיונים, דו"חות, בחינה של ההשלכות הכלכליות על תקציב המדינה ועל הפרט, וכל אלה מפורסמים בציבור הרחב.
בארץ לא ראינו שום דבר מכל זה.
בתשובה ל-@DannyHendler.
