1/3 כזכור לכולכם, לפני חמש שנים פרסמתי מאמר ב"מידה" בכותרת "זה מטורף למחזר" ובו הראיתי כמה מיחזור פלסטיק (ונייר, ועוד) הוא פעולה מזהמת, יקרה, גרועה לאנשים וגרועה לסביבה.
המון סביבתנים נזעקו מהטענה הכפרנית הזאת, אבל הנה היום מתפרסם ב-NPR, תחקיר ברוח זו:
2/3 לפי NPR, מיחזור פלסטיק הוא פעולה מזהמת, יקרה, גרועה לאנשים וגרועה לסביבה. המסגור, למרבה הנוחות, הוא שה"ביג אויל" הם שדחפו לנו את השקר הזה (ושוכחים את כל ארגוני הסביבה, תאגידי המחזור ומיליוני אינטרסנטים אחרים), אבל נו, אלה ימי תשובה וגם זה מתקבל ברצון. npr.org/2020/09/11/897…
ונחשו מה? בדיוק היום, כך נאמר לי, מתקיים דיון על הרחבת חוק הפיקדון המטומטם והמזיק, כך שיחול גם על בקבוקים גדולים. כי אנחנו ישראלים, ואף פעם לא לומדים לקח.
"המלחמה הרב־זירתית תיפתח מצפון בירי רקטי מסיבי והרסני של חזבאללה כמעט לכל מקום ברחבי הארץ. המטחים יהיו עצומים, 2,500 עד 3,000 שיגורים ביום, ויכללו רקטות סטטיסטיות (לא מדויקות) וטילים מדויקים ארוכי טווח. מעת לעת חזבאללה ירכז מאמץ וישגר מטחי ענק לעבר תא שטח יחיד: בסיס חשוב של צה"ל או עיר בגוש דן, שאליהם יכוונו מאות רקטות ביממה אחת. הירי יימשך יום אחרי יום, עד יומה האחרון של המלחמה, כשלושה שבועות אחרי שפרצה".
>
כך פותחת כתבה בכלכליסט המדווחת על דוח של פרופ' בועז גנור מאוניברסיטת רייכמן, ומציירת בצבעים מבהילים את מלחמת לבנון השלישית. זו רק התחלה. הכתבה מתארת אלפי אבדות בחזית ובעורף, טילים מדויקים לעבר בסיסי חיל האוויר, נחילי כטב"מים שיפגעו במחסני החירום של צה"ל ובבתי החולים, תשתיות שיקרסו במתקפות סייבר, כוח רדואן שפולש לגליל, שיבושים באספקת החשמל והמים, ועוד ועוד.
>
כלכליסט בכלל אינו היחיד. כמעט כל עיתון יצא מגדרו כדי להבהיל אותנו מפני מלחמת לבנון השלישית. בספטמבר 2023 פרסם ידידי ד"ר יגיל הנקין תרחיש בלהות משלו במקור ראשון. במלחמת לבנון השלישית יירו אלפי טילים על ישראל, הכבישים יהיו חסומים, לא יהיה לנו זרם חשמל ותשתיות מתפקדות, ועוד ועוד.
>
והיום בפינתנו סתומים לחץ: הארץ עם כתבה שלמה על הצ'טבוט של דיקטה (העמותה שאני עובד בה), שבראשה עומדים משה קופל ומאיר רובין.
"האם המודל של דיקטה עשוי להיות מוטה לכיוון העמדות הפוליטיות של פורום קהלת? בבדיקה ראשונית שבה הופנו לצ'אטבוט שאלות על מושגים כמו ההפיכה המשטרית או בית המשפט העליון, ואישים כמו אהרן ברק ואהוד ברק, לא נמצאו ראיות להטיה כלשהי"
מה אתם אומרים! אז למה בעצם הכתבה? על זה שמשה קופל תורם לעולם הבינה המלאכותית העברית?
ככה נראית אובססיה
ברררר
בונוס: מי שרוצה לראות מה זה חבורת שטופי מוח מוזמן להסתכל שם בתגובות
היי הארץ, קראתי בעניין את פרויקט האינפוגרפיקה "אין לאן לחזור" ויש לי כמה שאלות לשאול:
>
כתבתם שלא כל העזתים יכלו להיענות לקריאה לנוע דרומה "בשל מחלות, מחסור בדלק, צורך לטפל בקרובי משפחה ועוד". האם ה"ועוד" הזה כולל במקרה גם חמאסניקים שירו באנשים שנעו דרומה, ואם כן למה שכחתם לציין את זה?
כתבתם שרבים נחשדו כמחבלי חמאס - יש לכם השערה למה? הרי לחמאס יש מדים, לא ככה? >
ציינתם מספרי הרוגים "לפי הרשויות בעזה". מי בדיוק הרשויות האלה, יש לכם שם? אולי משהו שמתחיל באות ח'?
כתבתם ש"בעזה מציינים ש70% מההרוגים הם נשים וילדים", מי אלה שמציינים והאם גם הם מתחילים באות ח'?
ציינתם מרכזים כמו מסגדים, בתי חולים ובתי ספר, למה לא ציינתם למה הם באמת משמשים?
>
1/ Let's talk about the #Gaza Miracle of Hanukkah: how fuel that should have been depleted continued to burn.
On October 11, Al-Monitor reported that Gaza was expected to run out of power within 10 to 12 hours and that generators would run out by Thursday, October 12.
🧵
2/ October 12: Voilà! Gaza hospitals are okay for now. However, in three days, they will definitely be out of power.
3/ Four days have passed, and there is still fuel. But alas, in just a few hours, the UN informs us, there will be no more.
התימנים קוראים לחרוסת "דוכה", ומסתבר שזה כינוי עתיק יומין, הנמצא גם בקטעי גניזה שונים (ראו כאן בשורה העליונה בסוף), ויש לו שרידים בתלמוד הירושלמי, שהשתבשו בדפוסים, כי המדפיסים והמגיהים לא הבינו את משמעות המילה.
>
בירושלמי נאמר "ולמה נקרא שמה רובה שהיא רבה עמו", ואין לזה פשר. חוקרים כבר הראו שהירושלמי במקורו אומר "ולמה נקרא שמה דוכה? דו דכה עימו/עימן", אלא שהם פירשו שהכוונה היא שהוא דך את החרוסת עם המרור או עם התבלין.
(כאן מתוך מאמרו של י"נ אפשטיין, "מדקדוקי ירושלמי: א. כ"י ליידן)"
>
אלא שהגם שזה הפשט של המילה "דוכה", נראה שלא זה מה שאמר הירושלמי, אם קוראים במדוקדק את כתב היד לפני שהוגה. הירושלמי אמר במקור "ולמה נקרא שמה דוכה? דו הכא עימן". כך קראו במהדורת האקדמיה ללשון, אלא שחשבו בעקבות דברי החוקרים הנ"ל שזו טעות ושיש לתקן ל"דכה". אבל אין שום צורך בתיקון.
>
"האדם נולד חופשי, ובכל מקום נתון הוא באזיקים", פתח רוסו את ספרו "האמנה החברתית", שיצא לאור ב-1762.
מילותיו אלה של רוסו הציתו זיק אצל מתקני עולם רבים מאז רוסו, שביקשו לשחרר את האדם מכבליו הבלתי נראים - מן הנורמות, החוקים והנהגים.
>
מאתיים שנה (פחות שנתיים) אחר כך, פרסם פרידריך האייק את ספרו "חוקת החירות". בספר הזה מנסה האייק לפצח את מהותה ועניינה של המילה חירות. שלא כמו רוסו ורבים שבאו אחריו, הוא אינו סבור שחירות היא "יכולתו של אדם לעשות מה שהוא חפץ".
>
האייק מגדיר "חירות" באופן שלילי, כהפך של כפייה, ומזהיר מפני זיהויה של החירות עם הכוח. האייק יוצא נגד הרציונליסטים מן הנאורות, שביקשו לבנות מחדש חברה מתוקנת תוך שימוש בשכלם של המתקנים הנאורים, ומעלה על נס את המסורת ההדרגתית שבתוכה התפתחה תפיסת החירות.
>