שלום וברוכים.ות הבאים.ות לשירשור על נייר העמדה של @btselem שמגדיר את ישראל כמדינת אפרטהייד. אז ללא פרת'ר אדו, 10 ציוצים במקום 8 עמודים הנה מתחילים:
השטח שבין הירדן לים נשלט כולו בידי ישראל בצורה זו או אחרת וישראל מעצבת ומהנדסת, באופן אקטיבי ומכוון את המרחב הזה אחרת לכל קבוצה.
בעוד אזרחים יהודים חיים במרחב כולו כאילו היה מרחב אחיד (מלבד עזה) ולקו הירוק כמעט ואין משמעות עבורם, ישראל חילקה את המרחב ליחידות נפרדות עבור הפלסטינים ובכל יחידה, לכל קבוצה זכויות שונות כאשר גם האזרחים הפלסטינים לא נהנים מזכויות שוות לאזרחים היהודים הן על הנייר והן בפועל.
המשטר הישראלי מקדם את העליונות היהודית כעקרון המארגן של המשטר ב-4 שיטות:
2 מיושמות בכל המרחב: מניעת הגירה של לא-יהודים והשתלטות על אדמות פלסטיניות לצורך התיישבות יהודית.
2 מיושמות בשטחים הכבושים : הגבלות דרקוניות על תנועה של פלסטינים שאינם אזרחים ומניעתן של זכויותיהם הפוליטיות.
המרחב כולו בשליטתה המלאה של ישראל והיא השולטת על מרשם האוכלוסין, חלוקת קרקעות, זכות הצבעה (והעדרה) ורשימות הבוחרים, הכניסה והיציאה מהמרחב והתנועה בתוכו. כל ההחלטות וקביעת המדיניות הללו בידי ישראל באופן מוחלט. הטיעון של בצלם מתבסס על ניתוח של 4 השיטות הללו👇
1. הגירה - ליהודים בלבד:
כידוע, חוק השבות מאפשר לכל יהודי לקבל אזרחות וזכויות מלאות (גם אם בשטחים הכבושים) בעוד קבלת מעמד ללא-יהודים תלויה במזגו של שר הפנים.
בנוסף, ישראל מונעת מעבר של פלסטינים בין היחידות השונות אם היא סבורה שמעבר כזה יטיב עמם (מהגדה למז' י-ם או ישראל למשל).
2. השתלטות על קרקעות פלסטיניות לטובת התיישבות יהודית:
הקצאות הקרקע נעשית לטובת פיתוח והרחבה של התיישבות יהודית בעוד הפלסטינים מנושלים מהן ונדחקים למובלעות קטנות*. כל זה מעוגן בחוק יסוד הלאום: "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
* למרות שרשויות ערביות מהוות כ-17% מאוכלוסיית אזרחי המדינה שטח השיפוט שלהן לא עולה על 3% מהקרקעות במדינה. בנוסף, לצד "פיתוח התיישבות יהודית" ישראל מטילה מגבלות כבדות על בנייה ופיתוח של האוכלוסיה הערבית שלה. כמעט ואין תוכניות בנייה לישובים ערביים, מה שמונע היתרים ומגדיל הריסות.
3. מניעת חופש תנועה מפלסטינים:
בעוד ישראלים יכולים לנוע חופשי בכל המרחב כאילו היה אחד, עם מעט מאוד התחשבות בקו הירוק פלסטינים נתונים למשטר היתרים נוקשה, שרירותי חסר שקיפות וחוקים ברורים. ההיתרים לא ניתנים בקלות וישראל רואה במתן היתר מעשה חסד ולא קיום זכות (התנועה).
4. מניעה מפלסטינים הזכות להשתתפות פוליטית:
קרוב ל-5 נתינים פלסטינים חיים בשטחים הכבושים והם משוללי הזכות להשתתף במערכת הפוליטית המנהלת את חייהם וקובעת את עתידם*. מעבר לזכות ההצבעה ישראל מונעת מפלסטינים את זכות ההפגנה, חופש הביטוי וחופש ההתאגדות - כל אלו מלווים בעונשי כליאה.
*זכות ההצבעה בבחירות לרש"פ לא רלוונטית כי ישראל שולטת בכל ההיבטים המרכזיים של ניהול החיים בגדה כגון: הגירה, רישום אוכלוסין, תכנון ובנייה, הקצאה ומדיניות קרקעות, מים, תשתיות התקשורת, ייבוא וייצוא ושליטה צבאית במרחב הקרקעי, אווירי וימי.
הרש"פ תכלס היא מועצת תלמידים עם כוח משטרה.
אם לסכם, ישראל הפכה, באופן רשמי, חוקי כמו גם בפועל את רעיון העליונות היהודית לעקרון המארגן של המדינה ופועלת לפיו בהקנייתה זכויות משתנות לקבוצות בהתבסס על מוצא אתני ולאומי שזה, בגדול, העקרונות של משטר הפרדה גזעי/אתני שאליו מתכוונים במושג "אפרטהייד".
אז אפשר לנסות להצדיק את זה בטיעונים תיאולוגיים, היסטוריציסטים או פסדו-מדעיים או להתווכח על אי-אלו ניאונסים אבל בסוף קשה להתכחש לכך שזו המציאות פה ואלו המושגים שיש להבין אותה בהם. לכן גם מאבק שלא כולל, כחלק אינהרנטי ומהותי, מאבק במציאות הזו לא יכול להיחשב כמאבק למען דמוקרטיה.
FIN
• • •
Missing some Tweet in this thread? You can try to
force a refresh